בפסק דין חדש ויוצא דופן של סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בחיפה אלה מירז, נקבע כי למרות העובדה שאב לשניים לא הוכיח עילה להתערבות במזונותיהם (3,500 שקל), הם יופחתו ב-400 שקל לפנים משורת הדין. זאת, משום שהאב הותיר את הרושם כי החלטתו להרחיב את זמני השהות עם ילדיו נבעה ממקום כן ואמיתי, ולא כמניפולציה לצורך הפחתת מזונות.
כ-3 שנים וחצי לאחר שההורים חתמו על הסכם גירושין שקבע כי המשמורת על ילדיהם (7,9) תהיה אצל האם והמזונות יעמדו על 4,000 שקל, גובש ביניהם הסכם חדש.
ההסכם אושר במאי 2015 ונקבע בו כי המשמורת תהיה משותפת, והמזונות יופחתו ל-3,500 שקל בהתחשב בכך שהאב הקים משפחה חדשה. בנוסף ויתרה לו האם על חוב מזונות ישן.
למרות זאת, כעבור שנה וחודשיים הגיש האב תביעה להפחתה נוספת במזונות בטענה ל"שינוי נסיבות מהותי". האב טען כי לא צפה שהרחבת זמני השהות עם הילדים ולידת בתו החדשה יגררו גידול כה משמעותי בהוצאותיו.
עוד הוא טען כי מצבה של האם השתנה לטובה וכיום היא מתגוררת עם בת זוג מפרנסת בבית רחב ידיים ואף משתכרת מהצד ממכירת כלבים.
האם התנגדה לשינוי המזונות וטענה כי האב לא הוכיח שום נסיבה לא צפויה שלא נלקחה בחשבון במועד חתימת ההסכם. כך, נכתב בו במפורש כי המזונות יופחתו לרגל לידת בתו ובאותה תקופה האב כבר ידע שהיא מתגוררת עם זוגתה.
האם אף הבהירה כי מעולם לא מכרה כלב, תוך שהסבירה כי בסך הכל שקלה למכור את אחד הכלבים שלה אך בסופו של דבר חזרה בה.
אין שינוי
כדי להצדיק תביעה להפחתת מזונות, קבעה, יש להראות שאירע שינוי מהותי "היורד לשורשו של עניין" בחיי התובע או ההורה האחר. כזה שלא היה צפוי או ידוע בעת גיבוש סכום המזונות. אבל במקרה הנוכחי, "העילות בהן אוחז האב אינן מלמדות על שינוי נסיבות כלל ועיקר, כי אם על נסיבות שהיו ידועות לאב מניה וביה במועד ומעמד אישור ההסכם השני, ואף קודם לכך".
בהמשך, ואף שהאב כלל לא העלה טענה בנושא, תהתה השופטת מירז האם אפשר לראות בשינוי המשמעותי במצב המשפטי בתחום המזונות בעקבות ההלכה החדשה של העליון כ"שינוי נסיבות מהותי".
השופטת הפנתה לפסק דין מנחה שניתן לאחרונה שבמסגרתו נקבע כי ההלכה מקלה על נטל ההוכחה של שינוי הנסיבות, במובן זה שגם שינוי "פחות מהותי" יוכל לשמש עילה להפחתת מזונות.
אלא שלפי השופטת, האב לא עמד גם בנטל המקל משום שהוא לא הוכיח ולו ראשית של שינוי כזה.
ולמרות כל זאת, בצעד חריג השופטת החליטה לפנים משורת הדין להפחית את המזונות ב-400 שקל. השופטת הסבירה כי הדבר נובע מהתרשמותה כי האב לא השתמש בהרחבת הסדרי השהות ככלי להפחתת מזונות, אלא רוצה באמת ובתמים לקחת חלק משמעותי בחיי ילדיו. כמו כן, השופטת ציינה כי בתחילת הדיונים האם הסכימה להצעת פשרה דומה.
האב חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין על הצד הנמוך – 4,000 שקל בלבד.
ב"כ התובע: עו"ד עדיאל ברוך, עו"ד ניר פייטלוביץ
ב"כ הנתבעת: איילת דקל, עו"ד לענייני משפחה
עו"ד דן (דני) שגב וימר עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל