בית משפט השלום בירושלים זיכה מחמת הספק גבר שהואשם בהכאת אשתו. אשת הנאשם התלוננה במשטרה כי בעלה "בעט בה", אף שבאותו זמן הוא סבל משבר ברגל. בהמשך היא התחרטה והשופט הבכיר יהושע צימרמן קבע שגרסתה הראשונית תמוהה.
הסיפור התחיל בכך ששכנתם של הנאשם ואשתו שמעה צעקות מביתם והתקשרה למוקד 100. כשהשוטרים הגיעו למקום האישה סיפרה להם שבעלה הכה אותה, וכי לא מדובר בפעם הראשונה. בתלונה שהגישה למשטרה כשעה לאחר הגעת השוטרים, שינתה האישה מגרסתה כשסיפרה שלמעשה זה כן היה אירוע האלימות הראשון. בהזדמנות זו היא הוסיפה שבעלה לא השתמש רק בידיו, אלא אף בעט בה.
ואולם בחלוף יומיים הגיעה האישה לתחנת המשטרה על מנת לבטל את תלונתה. בשלב זה העידה על בן זוגה שבסופו של דבר הוא בעל ואבא טוב. "מעל הכול – זה לא הוא. אולי הוא איבד את השליטה לרגע אחד, אבל זה לא הוא", אמרה לשוטרים. למרות ביטול התלונה החליטה הפרקליטות להעמיד לדין את הבעל בגין תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש.
במהלך המשפט המשיכה המתלוננת באותו קו שהחלה במשטרה 48 שעות לאחר האירוע. כך, במכתב שהגישה לבית המשפט הודתה המתלוננת שלמעשה, בעלה מעולם לא הרים עליה יד, וכי הסימנים שנמצאו על גופה נגרמו בגלל שנפלה מהמדרגות, על רקע סחרחורת שתקפה אותה כשהייתה בהריון. המתלוננת חזרה על גרסה זו בחקירתה על דוכן העדים.
רצה להגן עליה מעצמה
השופט צימרמן קבע שאין לתת אמון בגרסת המתלוננת במשטרה, שכן היא מלאה סתירות וחוסר היגיון. הוא עמד על כך שבתוך שעה בלבד מאירוע ההכאה הנטען, הספיקה האישה לסתור עצמה בשתי נקודות מרכזיות: האחת, כשסיפרה שהוכתה לראשונה אחרי שהעידה כי בעלה מכה סדרתי; והשנייה, כששיתפה שבעלה גם בעט בה - עובדה שלא הזכירה לפני כן.
בקשר לבעיטה הדגיש השופט שמלבד העובדה הסתירה לגרסתה הראשונית של המתלוננת, הרי שהטענה גם חסרת היגיון נוכח נכותו של הבעל והשבר ברגל ממנו הוא סבל במועד האירוע. תמיהה נוספת שהועלתה בקשר לגרסת האישה הייתה שהיא צעקה "די" עשר דקות שלמות אחרי שבעלה כביכול כבר הפסיק להרביץ – כנראה על מנת לשכנע את השוטרים, שבדיוק התקרבו לבית, שהיא אכן הוכתה.
"מכל האמור עולה ברורות שאין להעדיף את גרסת המתלוננת בהודעתה במשטרה", סיכם השופט. הוא ציין אמנם שקיימים מקרים בהם נשים מוכות חוזרות מתלונת אמת שהגישו בגלל פחד מבעליהן, אלא שלהתרשמותו – זה אינו המקרה שכן המתלוננת אינה אישה מוחלשת.
לזאת הוסיף השופט את גרסת הנאשם לפיה הוא בסך הכול תפס בידה של אשתו, שהחזיקה סכין במהלך הכנות לשבת, מחשש שהיא תפגע בעצמה, בו או בעובר שבבטנה אם תסבול לפתע מהתפרצות זעם. גם עדות השכנה לפיה חשבה בכלל שהסיטואציה הפוכה, שכן הצעקות והקללות ששמעה הגיעו מפי האישה, הובילה את השופט שלא לקבל את גרסת המתלוננת במשטרה.
לפיכך הורה השופט על זיכוי הנאשם מחמת הספק.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דוריס מור עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.