קביעתו של שופט בית המשפט למשפחה בתל-אביב מרדכי (מוטי) לוי ניתנה במסגרת ויכוח בין אישה לבין בעלה בנוגע לזהות הערכאה שתדון בענייני המשמורת והמזונות של ילדיהם.

הסוגיה התעוררה לפני מספר חודשים בעקבות תביעת שלום בית ולחילופין גירושין שהגיש בעל בדצמבר 2016 בבית הדין הרבני. לתביעתו הבעל צירף ("כרך" בעגה המשפטית) תביעות מזונות ילדים ומשמורת. כשבוע לאחר מכן הגישה האישה תביעות דומות לבית המשפט למשפחה וביקשה כי ייקבע שהסמכות לדון בהן נתונה לו.

האישה טענה כי לא ניתן לנהל תביעת מזונות קטינים בבית הדין הרבני מבלי ששני ההורים הסכימו לכך. באשר לתביעת המשמורת, לטענתה, לא ניתן לנהל אותה ברבני, משום שתביעת הגירושין שצירף הבעל לשלום הבית לא הייתה כנה ובשל כך לא ניתן היה לכרוך אליה את סוגיית המשמורת.  

מנגד הבעל טען כי מה שקובע הוא מי הגיש את התביעה ראשון. מאחר שהוא הקדים הרבני הפך לערכאה המוסמכת.

אולם דברים שאמרה עורכת הדין שלו בדיון בבית הדין הרבני שנערך בינואר השנה הכריעו את הכף לטובת האישה.

באותו דיון אמרה עורכת הדין כי כוונת הבעל הייתה להגיש תביעת שלום בית בלבד אולם מזכירות בית הדין "אנסה" אותו לצרף אליה תביעת גירושין. כלומר, תביעת הגירושין נפתחה רק בגלל דרישת המזכירות.

בכלל לא רוצה להתגרש

השופט לוי הסביר מדוע עניין זה סותם את הגולל על סמכותו של בית הדין הרבני בתביעת המשמורת. השופט הסביר כי גם אם הבעל הקדים את האישה, עדיין יש לבדוק מספר תנאים, בהם אם תביעתו "כנה", כלומר, משקפת רצון אמיתי להתגרש.

העובדה שתביעת הגירושין נכפתה על ידי מזכירות בית הדין מעיבה על כנותה. בהקשר זה, השופט הוקיע את הנוהג להגיש בעת ובעונה אחת תביעת שלום בית וגירושין. נוהג ששופט המשפחה שמואל בר יוסף כינה במקרה אחר "אנדרוגינוס משפטי". לטעמו של השופט לוי, עצם הצירוף של שתי תביעות נוגדות מעיד על חוסר כנות.

ואם לא די בכך, הבעל הצהיר בבית הדין כי הוא אוהב את אשתו. "לא התחתנו כדי להתגרש", "לא רוצה להתגרש", אמר שם. השופט סבר כי הצהרות אלה מעידות על כך שהבעל מעוניין בשלום בית ולא בגירושין, ולכן לא יכול היה לכרוך לתביעתו את עניין המשמורת.

מכאן עבר השופט לתביעת מזונות הקטינים. חשוב לציין בהקשר זה שעד לא מזמן היה ברור שלא ניתן לכרוך תביעה כזו לתביעת גירושין, אלא בהסכמת שני ההורים. ואולם, בשנים האחרונות יצאו מספר פסיקות בבית המשפט העליון שגרמו לבלבול בקרב שופטי המשפחה ועורכי הדין בנושא. בתי הדין הרבניים אף הרחיקו לכת והחלו לפסוק כי יש להם סמכות "טבעית" לדון בתביעות כאלה גם ללא הסכמה.

אולם לטעמו של השופט לוי בסופו של דבר ההלכה המקורית לא השתנתה. הוא הפנה לפסק דין שניתן לפני זמן מה בבג"ץ, שלדבריו לא הותיר מקום לספק שמזונות ילדים יכולים להתברר בבית הדין הרבני רק אם ניתנה הסכמה של שני ההורים.

וכך, בסיכומו של עניין בקשת האישה התקבלה ובית המשפט למשפחה הוא שידון בתביעות המשמורת ומזונות הילדים.

ב"כ המבקשת: עו"ד חוה קלין, עו"ד נטלי רודינצקי

ב"כ המשיב: עו"ד רותי שריד

עו"ד לאה קליין אליאב עוסק/ת ב- דיני משפחה 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.