"אני ובני חיים מתחת לקו העוני בעוד האב חי כמו בעשירון העליון": כך, בין היתר, התנסחה מרצה באקדמיה ואם לבן 12 בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, על פסק דין המחייב אותה להחזיר לבן זוגה לשעבר מזונות בסך עשרות אלפי שקלים, על רקע מעבר בנם לגור אצלו. השופט נפתלי שילה דחה את הערעור בנימוק שפסק הדין מוצדק, כאשר השופטים עינת רביד (אב"ד) וגלעד הס הצטרפו לעמדתו.
הצדדים, בני זוג לשעבר והורים לבן 12, עובדים למחייתם באקדמיה: לאב משרה קבועה באוניברסיטה בעוד האם הינה בעלת דוקטור ומרצה בחצי משרה. בשלב מסוים השניים נפרדו ונקבע שהאב ישלם לאם 2,900 שקל בחודש כמזונות. בהמשך זמני השהות של האב ובנו הלכו והתרחבו, עד כדי שבדצמבר 2021 עבר הבן לגור אצלו.
במצב החדש שנוצר – מעבר מלינה אחת לשבועיים למגורים קבועים אצלו – עתר האב לביטול חיובו במזונות. בדצמבר אשתקד נעתר בית המשפט למשפחה בתל אביב לבקשתו, תוך שהוסיף כי על האם להשיב לאב רטרואקטיבית את המזונות ששולמו לה על ידו בתקופה שבנה לא גר אצלה (אוגוסט 2021 עד אפריל 2023, אז חזרו זמני השהות להיות שוויוניים), בסך כולל של כ-40,000 שקל.
האם מיאנה להשלים עם פסק הדין והגישה בינואר האחרון את הערעור לבית המשפט. בין היתר סיפרה המרצה שבעקבות פסק הדין הוטל עיקול על משכורתה והיא נותרה עם הכנסה חודשית זעומה של 3,600 שקל – שעה שבן זוגה לשעבר "חוגג" עם משכורת של יותר מ-35,000 שקל.
לטענת האם, בעקבות זאת היא ובנה נאלצים לחיות "מתחת לקו העוני ואילו האב חי כמו בבית מהעשירון העליון", ואין לקבל זאת.
עשירים או עניים? זה לא הנושא
ואולם לטענת האב, האופן שבו האם מציגה את עצמה כמסכנה חוטא למציאות. הלכה למעשה, טען, רמת החיים של זוגתו לשעבר גבוהה ביותר ומתבטאת בין השאר בטיסות מרובות לחו"ל ובבילויים במלונות יוקרה כמו "בראשית" במצפה רמון. "המערערת מנהלת חיים של עשירון עליון ומתגוררת בווילה ענקית עם בריכת שחייה ומאידך, למשיב אין דירה", הפציר האב. לטענתו פסק הדין נכון, ראוי וצודק, ומשכך אין להתערב בו.
אלא שהשופט שילה נימק כי הנושא על המדוכה אינו הכנסותיהם החודשיות של הצדדים או רמת החיים שלהם, אלא שינוי הנסיבות המהותי שנוצר כתוצאה ממעבר הבן לגור אצל אביו. לדבריו, בנסיבות העניין חל שינוי דרסטי של מעבר מלינה פעם בשבועיים אצל האב למגורים קבועים אצלו, ומשכך צדק בית המשפט בהחלטתו לפטור אותו ממזונות ולהחזיר לידיו מזונות ששילם.
למעלה מן הצורך הבהיר השופט שהוא לא קונה את ההצגה של האישה. להתרשמותו מדובר במרצה בעלת פוטנציאל השתכרות של 16,000 שקל נטו בחודש, כאשר היקף מוצרי המותרות שרכשה לבנה – ביניהם גיטרה חשמלית (3,000 שקל), אייפון (4,860 שקל) וטרקטורון (10,000 שקל) – מלמד "שהפרוטה מצויה בכיסה ואין כל יסוד לטענתה שהקטין יגדל בבית עני אצלה, אם המזונות שהאב משלם יופסקו".
לפיכך, בהסכמת יתר השופטים, הוחלט לדחות את הערעור ולחייב את האם בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל.
- ב"כ האב: עו"ד עדי שדה
- ב"כ האם: לא צוין
עו"ד מיה מאירי עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.