השופט חננאל שרעבי קיבל לאחרונה ערעור שהגיש אדם על חיובו במזונות קטינה ילידת 2020. לאיש ולאשתו לשעבר שני ילדים שנולדו במהלך הנישואין. לאחר שהתגרשו נולדו שתי ילדות נוספות. האיש מתכחש לאבהותו כלפי הבת הצעירה ביותר ומתנהל בעניין זה הליך אבהות. השופט קבע שכל עוד הליך האבהות מתברר אין לחייב אותו במזונות עבורה.
בני הזוג נישאו ב-2010 ונולדו להם שני ילדים (כיום בני 9 ו-11). ב-2014 הם התגרשו וחתמו על הסכם גירושין בו נקבעה משמורת משותפת והוסכם על מזונות של 1,000 שקל עבור שני הקטינים.
לאחר מכן הם חזרו לחיות בזוגיות והאישה ילדה שתי ילדות, כיום בנות שנה וחצי ושלוש. האיש הכחיש את אבהותו כלפי הבת הצעירה ביותר.
ביולי 2020 הגישה האישה תביעה למזונות ארבעת הקטינים. בית המשפט למשפחה בקריות החליט שלא להתערב במזונות הילדים הגדולים וקבע מזונות זמניים בסך 2,200 שקל עבור שתי הילדות הקטנות.
בבקשת רשות ערעור טען האב כי יש לבטל את החיוב עבור הבת הצעירה.
הוא ציין כי בירור האבהות צפוי להיות ארוך וסבוך מהרגיל, נוכח אי הוודאות לגבי מעמדם האישי של הצדדים בזמן בו הרתה האישה (האם היו גרושים או שמא נשואים מכוח "מחזיר גרושתו"). בהתאם קיימת אי הוודאות בשאלה האם ניתן יהיה לבצע בדיקת סיווג רקמות לקביעת האבהות וטרם ניתנה חוות דעת בעניין בבית הדין הרבני הגדול.
האב הוסיף כי נסיבות התעברותה של האישה עם הקטינה דורשות בירור מעמיק. הוא ציין כי בשנת 2019 עלו יחסי הצדדים על שרטון והוא עזב את דירת הצדדים. זמן מה לאחר מכן נודע לו על הריונה של האישה אך היא לא שיתפה אותו בכל הנוגע להריון זה, לבדיקות וללידה ואף לא פנתה אליו בבקשה להיות שותף ולהירשם כאבי הקטינה.
לטענתו, רק לאחר לידת הקטינה וקבלת ייעוץ משפטי, הבינה האישה כי תוכל לתבוע זכויות כספיות גם עבור ילדה זו והגישה תביעה להכרת אבהות בניסיון לקשור אותו לקטינה שאיננה בתו.
האישה הכחישה את הדברים וטענה שהאיש רכש את בדיקת ההיריון עבורה בעצמו והם קיימו יחסים כשהייתה בחודש שלישי עם הקטינה. היא הוסיפה כי אם לאחר בירור תביעת האבהות יתברר חיוב המזונות כשגוי, ניתן יהיה לקזז את הסכומים שישולמו ממזונות שלושת הקטינים האחרים.
לא מקרה חריג
השופט חננאל שרעבי מבית המשפט המחוזי בחיפה הבהיר כי קיימת תמימות דעים בפסיקה לפיה יש להכריע תחילה בשאלת האבהות ורק לאחר מכן להידרש לשאלת המזונות, כולל המזונות הזמניים.
הוא ציין כי אמנם יתכנו מקרים חריגים בהם ניתן לסטות מכלל זה אך זה אינו המקרה.
לפיכך, ונוכח הכחשת האבהות מצד האיש מתחילת הדרך (עם לידת הקטינה), בית המשפט היה צריך לעכב את הדיון בשאלת מזונותיה עד לסיום בירור תביעת האבהות.
השופט ציין עוד כי בחשבונה של האישה מופקדים מזומנים בסכומים של אלפי שקלים בחודש, מבלי שהיא נתנה לכך הסבר. בנסיבות אלה היא יכולה מבחינה כלכלית לספק את צרכי הילדה ברמה הנדרשת, עד לבירור שאלת האבהות.
בסופו של דבר קיבל השופט את הערעור וקבע שהאב לא יישא בשלב זה במזונות הקטינה עד להכרעה בשאלת האבהות.
לא ניתן צו להוצאות
ב״כ המבקש: עו״ד רחל דגול
ב״כ המשיבה: עו״ד יעל באר
עו"ד אביטל רבינוביץ עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל