הורים גרושים לתינוקת הסכימו שהדירה הרשומה על-שם האב תימכר לאם תמורת כשליש משוויה, על מנת לספק קורת גג לבתם. לימים גילה האיש שגרושתו ניהלה רומן עם אחר, וכי אותו גבר הוא אביה האמתי של "בתו". בתגובה הגיש האיש תביעה לביטול מכירת הדירה. מנגד, גרושתו עתרה לקיום העסקה שלטענתה נעשתה כחלק מאיזון המשאבים. אלא שסגנית הנשיא ורדה פלאוט, השופט צבי ויצמן והשופטת יעל מושקוביץ מבית המשפט המחוזי בלוד קבעו פה אחד: המכירה מבוטלת.

הצדדים נישאו זה לזו בשנת 2013 בחתונה אזרחית בצ'כיה. בשלב מסוים יחסיהם התערערו כאשר במהלך הריונה של האישה הם חתמו על הסכם גירושים שלפיו דירת האב בראשון לציון תועמד למגורי האישה והבת – אם וכאשר תיוולד – וזאת עד שהבת תגיע לבגרות, מתוך רצון אביה לספק לה מגורים ראויים.

באפריל 2017 נולדה התינוקת במזל טוב וכחודשיים לאחר מכן התגרשו הצדדים רשמית. למרות זאת, הם המשיכו לגור יחד בשל רצון האב לסייע בגידול בתו. בשלב מסוים חתמו הצדדים על נספח להסכם הגירושים המבטל את הסכמתם הקודמת ביחס למגורי האישה ובתה בדירה. במקום זאת נקבע שהנכס יימכר לאישה תמורת מחיר סמלי של 450 אלף שקל (במקום שוויה האמתי שהוערך בכמיליון וחצי שקל).

אלא שאז חרב עולמו של ה"אב". במהלך שוטטות אקראית בפייסבוק של גרושתו הוא גילה לתדהמתו שהיא בגדה בו עם אחר בזמן שהיו נשואים, בזמן טיול בפריז, וכי אותו גבר הוא למעשה אבי התינוקת. האישה הודתה בבגידה וביולי 2019 נשללה האבהות של הבעל.

המכירה כפופה לאבהות

בעקבות התגלית המטלטלת הגיש האיש תביעה לביטול הנספח להסכם מחמת טעות, הטעיה, עושק וחוסר תום לב של האישה. ביולי האחרון קיבל בית המשפט למשפחה את הבקשה, בנימוק שהאיש לא היה חותם על הנספח להסכם, שעניינו הבטחת קורת גג לתינוקת, אם היה יודע שהיא אינה בתו. האם לא השלימה עם פסק הדין וערערה למחוזי.

לטענתה בנספח להסכם היא למעשה רכשה מבעלה לשעבר את חלקו בדירה תמורת סכום מסוים. במלים אחרות, מדובר בהסכמה רכושית שעניינה העברת דירה אגב גירושים, אשר אינה קשורה לשאלה האם התינוקת היא בתו של המשיב או לא.

אבל שופטי הערעור דחו פה אחד את טענת האישה. לדבריהם, לשונו המקורית של ההסכם לפיה הדירה תישאר בבעלות האיש ותינתן לאישה האפשרות לגור בה עם הילדה, ככל שהיא תיוולד, לאורך ימים ושנים – מוכיחה כי למעשה מכירת הדירה לאישה בזול נקשרה בהולדת הבת.

"זכות המדור של המערערת בדירה ניתנה לה רק בכפוף ללידת הקטינה וכי אם המערערת לא תלד – מסיבה זו או אחרת – אף זכות המגורים תישלל הימנה והיא תידרש לעוזבה לאלתר. לטעמנו, העובדה כי הוסכם בין הצדדים כי לאחר איזון המשאבים הזכויות בדירה הן של המשיב, וזכויות המגורים של המערערת הותנו בלידתה של הקטינה, די בה לבסס את קביעת בית המשפט קמא, לפיה, קשרו הצדדים בין הזכויות בדירה להולדת הקטינה ולא מדובר היה בזכות שניתנה למערערת באופן אישי כחלק מאיזון המשאבים הרכושי", כתבו השופטים.

הם הבהירו שעם גילוי האיש על כך שהתינוקת אינה שלו, הבסיס עליו נשענה הסכמת הצדדים להעביר לאישה את הדירה במחיר סמלי קרס כמגדל קלפים. לפיכך, קביעת בית המשפט למשפחה כי יש לבטל את הסעיף בהסכם ואת הנספח אליו, העוסקים במתן זכויות בדירה לאישה על רקע לידת הבת – נכונה ואין להתערב בה.

האישה חויבה בהוצאות של 15 אלף שקל.

  • ב"כ המערערת: עו"ד אבי גפן
  • ב"כ המשיב: עו"ד מיכל אופיר

עו"ד יעקב עופרי אוזן עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.