היועמ"ש של משרד הרווחה דרש לבטל צו הורות פסיקתי המכיר באם הלא ביולוגית כאמה של בתה בת ה-5 מיום שנולדה במקום מיום שניתן. עמדתו התבססה על המלצת ועדה בינמשרדית שלפיה הכרה בהורות רטרואקטיבית תתאפשר רק כשהבקשה מוגשת תוך 90 יום מהלידה, ואילו במקרה הנוכחי בנות הזוג הגישו אותה אחרי שנתיים וחצי. בפסק דין שדחה לאחרונה את הערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט למשפחה, מתח בית המשפט המחוזי בחיפה ביקורת על ההיצמדות לשיקול הטכני והעדפתו על פני השיקול המהותי של טובת הילד.

היועמ"ש לא שלל את עצם מתן הצו אלא לא היה מרוצה מכך שהוא חל מיום לידת הקטינה – עניין עקרוני עבור משפחות להט"ב שנלחמות על שוויון זכויות בהורות.

התנגדותו נשענה על המלצות ועדה בינמשרדית שהוקמה לבחינת הנושא, וקבעה בין היתר את "טווח 90 הימים" שקובע כי היועמ"ש יסכים בצו הורות רטרואקטיבי (מיום הלידה) רק אם ההורים הגישו את בקשה התוך 90 יום מהלידה. לעומת זאת, אם הבקשה הוגשה לאחר מכן ועד שנה – ההסכמה תהיה לצו שחל אך ורק ממועד מתן פסק הדין, ואילו מקרים שבהם היה עיכוב ממושך יותר הוגדרו כ"בעייתיים וחריגים" ואם יתברר כי לא הייתה סיבה אובייקטיבית לאיחור יידרשו ההורים לנהל הליכי אימוץ.

הנחת הבסיס של היועמ"ש ושל הוועדה היא כי עיכוב בהגשת הבקשה עשוי להעיד על בעיות במערכת הזוגית ומעלה שאלות לגבי המחויבות להורות המשותפת.

לנרמל הורות חד-מינית

אולם אב בית הדין, השופט סארי ג'יוסי, קבע כי המלצות הוועדה אינן מקובלות עליו במובן זה שהן מייחסות משמעויות הרות גורל למועדים תוך התעלמות מכך שהשיקול המנחה צריך להיות טובת הקטין.

השופט אמנם הסכים עם עצם הצבת הדרישה לפעול בתוך פרק זמן מסוים, ומצא בה טעם רב, אך הוא לא השלים עם הקביעה הגורפת כי כל מי שאיחר בהגשת הבקשה, לא משנה מאיזו סיבה, לא יקבל צו רטרואקטיבי משום שיש בכך משום ראיה על בעיות במחויבות ההורית.

השופט הוסיף כי עם כל הכבוד להמלצות הוועדה הכרעת בית המשפט בנושא צריכה להתקבל "על פי מבחן מהותי ולא על פי מבחן טכני-פורמלי, בהתאם לנסיבות של אותו מקרה קונקרטי, תוך התמקדות בשאלת קיומן או היעדרן בפועל של יחסי הורות במועד המוקדם למתן הצו".

עמדה זו, הוסיף, מתיישבת עם עקרון השוויון המחייב לנרמל הורות של בני זוג חד-מיניים כך שתהיה שוות ערך להורות בזוגיות הטרוסקסואלית.

השופט ג'יוסי ציין כי במקרה הנוכחי בית המשפט למשפחה הגיע למסקנה כי צו רטרואקטיבי ישרת את טובת הקטינה, לאחר שהתרשם מהקשר הזוגי החזק והאיתן בין האמהות אשר מגדלות אותה מאז ומתמיד בשותפות מלאה.

בנסיבות אלה השופט לא מצא סיבה להתערב בהחלטתו רק בשל האיחור בהגשת הבקשה, והשופטים ניצן סילמן וחננאל שרעבי הסכימו עם עמדתו. לפיכך הערעור נדחה והיועמ"ש חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל.

ב"כ היועמ"ש: עו"ד ש' אלוני זרחיה מהלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים - חיפה 

ב"כ האמהות: עו"ד א' סגל אורבך, עו"ד ש' בן שטרית דלל

עו"ד דנה ספיר-חן עוסק/ת ב- דיני משפחה 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל