זוג שהתגרש ניהל מאבקים משפטיים במשך שנים על כל פרט אפשרי, לרבות המשמורת על בנם המשותף. ב-2009 חתמו בני הזוג לשעבר על הסכם משמורת לפיו האם המשמורנית העיקרית ולאב נקבעו הסדרי ראייה. ב-2011 החלה האם לסטות מהסדרי הראייה.
האב בתגובה הגיש תביעה למשמורת בלעדית ובהמשך אף הגיש תלונות במשטרה על אלימות פיזית של האם כלפי הקטין. ה"מלחמות" בין הוריו הותירו אותות על הקטין, לטעמו של סגן הנשיא זגורי שדן בענייניהם, והוא החליט למנות לו אפוטרופוס שייצג אותו בבית המשפט.
בהמלצת האפוטרופוס ולאחר שהקטין אמר לשופט מפורשות שהוא רוצה לחיות עם אביו, השופט החליט על תקופת מבחן בת חודשיים, בה יגור הקטין בן ה-13 עם אביו.
בתום התקופה, שהסתיימה במאי 2016, הגישו האפוטרופוס והעובדת הסוציאלית דיווחים לפיהם חל שיפור במצבו הנפשי של הקטין וכי הוא רגוע ומאושר לחיות אצל אביו, והמליצו להפוך את ההסדר הזמני לקבוע.
ואולם, בתסקיר שהוגש כשלושה חודשים לאחר מכן הביעה האם את כאבה מההסדר וטענה שהחלטת הקטין אינה מושכלת אלא מושפעת מההתנהלות המתירנית של האב, לעומת הגבולות והחינוך שהיא מנסה לספק לו.
במרץ 2017, בחלוף שנה מתחילת ההסדר הזמני, ביקש השופט זגורי מהצדדים ומהאפוטרופוס להודיע לו האם ניתן לסגור את התיק ולהפוך את המצב הזמני לקבוע.
מצב נפשי קשה
האם התנגדה לסגירת התיק בעיקר בגלל מצבה הנפשי הקשה מאז שבנה עזב את ביתה וגם עקב התנהלותו של אביו, שלטענתה מבצע שינויים משמעותיים בחיי בנם ללא הסכמתה או התייעצות עמה, כמו למשל העברת בית ספר. כמו כן היא טענה כי האפוטרופוס אינו מתייחס לטענותיה וכי יש למנות אפוטרופוס אישה, שהיא גם אמא, כדי שתבין לליבה ותיתן משקל לתחושותיה.
האב, לעומת זאת, הסכים להצעות השופט לסגור התיק ולקבל משמורת עיקרית על בנו והוסיף כי טענות האם אינן קשורות להליך המשמורת, ואם היא רוצה היא יכולה לפנות לשירותי הרווחה.
בפסק הדין שניתן באחרונה סגן הנשיא זגורי הבהיר כי העיקרון שמנחה אותו הוא טובת הילד בלבד ומשכך, הוא לא שעה לטיעוני האם בדבר מצבה הנפשי. השופט אף הסביר כי האפוטרופוס מונה לטובתו הבלעדית של הקטין ולא לטובתה שלה או של התובע.
השופט אף מתח ביקורת על טענות האם לגבי החינוך של הילד. "לא מדובר בסמכות הורית או אסרטיביות כמו שהאם מנסה להציג, אלא בהתנהגות אימפולסיבית, נוקשות ואי גמישות אשר חורה לקטין ואינה מטיבה עימו והביקורת הנשמעת כנגד בחירתו של הקטין, מלמדת על היעדר הגמישות מצדה".
לקראת סיום השופט הורה לצדדים לגשת להדרכת הורים בלשכת הרווחה, והזכיר להם שכל צעד ושעל שלהם צריך להיות לטובתו של בנם.
לסיכום, השופט החליט שהמשמורת של האב תהפוך לקבועה וזאת לאור רצונו של הקטין, הניסיון המוצלח בשנה האחרונה והתסקירים החיוביים לגביו. לאב נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 15 אלף שקל.
שמם של עורכי הדין של הצדדים לא הופיע בפסק הדין.
עו"ד מאיר גבעתי עוסק/ת בדיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.