השופט מרדכי (מוטי) לוי דחה לאחרונה בקשה לדחייה על הסף שהגיש אדם שנתבע לשלם מזונות לבתה של אשתו לשעבר. השניים התחתנו כשהאם הייתה בהיריון. הוא טען שהאב הביולוגי צריך לשלם מזונות אך השופט התרשם כי יש בסיס לתביעה. זאת, בין היתר לנוכח העובדה שהנתבע גידל את הילדה כבתו, נשא במזונותיה בשנים הראשונות, רשם אותה בתעודת הזהות שלו ואף קעקע את שמה על גופו.

בני זוג נישאו כשהאם הייתה בחודש הרביעי להריונה, מקשר קודם. במרץ 2021 הם התגרשו והאם האם הגישה תביעת מזונות נגד בעלה לשעבר, שכאמור אינו אביה הביולוגי של הילדה. הנתבע חויב במזונות זמניים.

כחודשיים לאחר הגשת התביעה הגיש הנתבע בקשה לדחייה על הסף, וטען שעל האם להגיש את התביעה נגד האב הביולוגי.

הנתבע סיפר שבמהלך החודש הראשון להיכרותם גילתה התובעת שהיא בהריון מבן זוגה הקודם. הוא הדגיש שהתובעת היא זו שביקשה להתגרש ממנו, כשהילדה הייתה בת שנה ושלושה חודשים, ושהיא מסרבת למסור לו את פרטי האב הביולוגי.

האם טענה מנגד כי הנתבע ביקש ממנה להמשיך בהריון וללדת עת הבת. היא ציינה שהעובדה שהקטינה אינה בתו של הנתבע "לא הפריעה לו לגדל אותה, לחנך אותה, לקלח אותה ולהיות לה לאב לכל דבר ועניין". הנתבע גם רשם את הילדה כבתו בתעודת הזהות שלו וקעקע את שמה על גופו. היא הוסיפה שהנתבע אהב את הילדה ואילו אביה הביולוגי לא ראה אותה מעולם.

לטענתה, הנתבע לחץ עליה לשמור על ההיריון והבטיח לגדל איתה את הילדה, ואם לא היה עושה זאת יש סיכוי לא קטן שהיא הייתה מבצעת הפלה שכן היא לא רצתה ללדת את הקטינה לבדה.

עו"ד ירון גרוס (צילום: צילום עצמי, פסקדין)
עו"ד ירון גרוס | צילום: צילום עצמי, פסקדין

"לרכב על חשבון הברון"

השופט הבכיר מרדכי (מוטי) לוי מבית המשפט למשפחה באילת דחה את הבקשה לתביעה על הסף. הוא ציין שמכתב התביעה עולה שהנתבע שימש לילדה כאב לכל דבר ועניין ונשא במזונותיה, עד לגירושיו מהאם. נסיבות אלה מצדיקות את בירור המחלוקת לגופה.

בהמשך להחלטה זו ביקש הנתבע לתת החלטה מחודשת במקום ההחלטה הקודמת שחייבה אותו במזונות זמניים. הוא ביקש לבצע בדיקת אבהות, על מנת שיוכל להסיר את שמה של הילדה מתעודת הזהות שלו באופן פורמאלי. הנתבע ציטט פסיקה שלפיה הבסיס הראשוני לחיוב אדם במזונות הוא אבהות ביולוגית טבעית ולא ניתן לדון בחיובו של הורה חורג במזונות מבלי להתייחס לחובתו של האב הביולוגי. לטענתו, האב הביולוגי מודע לילדה, והתיק אמור להתנהל כתיק של גניבת זרע מול האב הביולוגי.

הוא הוסיף כי עצם העובדה שהוגשה תביעת מזונות ללא תביעה להסדרי שהות מראה שהתובעת מבקשת "לרכב על חשבון הברון" במקום לפעול באופן ראוי וצודק ולנסות לתבוע מזונות מהאב הביולוגי או מביטוח לאומי.

השופט דחה גם בקשה זו וציין שהרושם הוא כי הנתבע בהתנהגותו התחייב לשאת במזונותיה של הילדה וכי לא ברור הצורך בבדיקת רקמות שעה שאין מחלוקת שהנתבע אינו אביה של הקטינה.

"בשים לב להחלטותיי ומשעה שלא מצאתי כל טיעון מהותי שיש בו לשנות את החלטתי ראוי ונכון שהתיק ייקבע לשמיעת הוכחות", סיכם השופט.

לא ניתן צו להוצאות.

  • ב"כ התובעת: עו"ד אבי מיכאלי מטעם הסיוע המשפטי
  • ב"כ הנתבע: עו"ד אליאב בלימן

עו"ד ירון גרוס עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.