בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה לאחרונה ערעור של אב לשניים המוכר כנכה 100% על דחיית בקשתו להפחתת מזונות של 4,660 שקל בהם חויב לפני כ-3 שנים. השופטת עינת רביד וסגני הנשיא ישעיהו שנלר וקובי ורדיקבעו כי האב לא הוכיח שמצבו הכלכלי השתנה לרעה מאז החיוב, וודאי שאינו יכול להשתמש בטיעון בדבר עיקול קצבאותיו עקב אי תשלום מזונות כ"שינוי נסיבות מהותי" המצדיק הפחתה.
בתביעת המזונות המקורית טען האב, הלוקה במחלת עיניים קשה ואינו עובד, כי הוא מתקיים מקצבאות נכות מהביטוח הלאומי שמסתכמות ב-4,113 שקל סך הכל. אלא שהוא לא הגיש בתיק תצהיר ואסמכתאות, ולכן גרסת האם התקבלה ובמאי 2015 חויב האב במזונות של 4,660 שקל לשני ילדיו (בני 10 ו-12) תוך שנקבע כי קצבת התלויים שלו בסך 1,870 שקל תועבר לאם.
האב לא ערער על פסק הדין אך כשנה לאחר מכן הגיש תביעה להפחתת המזונות בטענה כי הוא שקוע בחובות של כ-400 אלף שקל ומתנהלים נגדו תיקי הוצאה לפועל רבים.
בכלל זה הוא הסביר כי כשהתנהל ההליך המקורי הוא שקע במרה שחורה ולא הצליח לשתף פעולה. מאז, הוא טען, גרושתו פתחה נגדו תיק עקב אי-תשלום מזונות, שבעקבותיו עיקלו לו את כל הקצבאות, מה שהותיר אותו במצב שאינו יכול לשלם חשבונות או לרכוש תרופות ומוצרים בסיסיים.
מנגד הגרושה טענה כי לא התרחש שינוי המצדיק הפחתת מזונות. לטענתה, עוד במועד פסק הדין בתביעת המזונות המערער היה חייב מוגבל באמצעים, ולמעשה, מצבו הכלכלי השתפר מאז כיוון שעבר לדירה בשכירות נמוכה יותר.
"רב הנסתר על הגלוי"
את פסק הדין העיקרי כתבה השופטת רביד, שציינה כי התברר שלאחרונה זכה המערער בקצבת הבטחת הכנסה של 1,650 שקל בשל עיקול קצבאותיו לטובת מזונות הילדים.
השופטת קבעה כי המערער לא הציג ראיות מספקות על מצבו הכלכלי והרפואי, והראיות שכן הוצגו מעידות כי אין עילה להפחתת מזונות בהתאם להלכה המשפטית שקובעת כי חייבים להוכיח שינוי נסיבות מהותי.
כך, אם הטענה היא שהכנסתו של המערער הצטמצמה הרי שהוא קיבל תוספת קצבה ומנגד הוצאות השכירות שלו פחתו ב-900 שקל.
בנוסף, נקבע כי השימוש בטענה שלפיה עיקול הקצבאות עקב אי תשלום המזונות עונה על תנאי ההלכה לא היה במקומו. "אי קיום חיובי פסק הדין והעמדת המשיבה ובית המשפט בפני העובדה המוגמרת של אי תשלום המזונות, אינה יכולה להיות בגדר שינוי נסיבות". לכך התווספה העובדה כי למערער כבר היו תיקים בהוצל"פ עוד לפני חיובו במזונות.
באופן כללי, השופטת הוסיפה כי "רב הנסתר על הגלוי בנוגע להכנסותיו של המערער". השופטת תהתה כיצד אדם שטוען שאין לו ממה לחיות בכל זאת מצליח לשכור דירה ולהפקיד ערבון של 10,000 שקל לצורך הגשת הערעור.
בתוך כך השופטת רביד הזכירה כי המערער לא טרח לערער על פסק הדין המקורי ולהוכיח את מצבו הכלכלי לאשורו, וגם משום כך אין לקבל את ערעורו. סגני הנשיא שנלר (אב"ד) וורדי הסכימו עם החלטתה והמערער חויב בהוצאות של 10,000 שקל.
ב"כ המערער: גלעד בניאל, עו"ד לענייני משפחה
ב"כ המשיבה: עו"ד איריס צור
עו"ד תמרה רפאלוב עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל