השופט רן ארנון הכריע לאחרונה בתביעה לאיזון משאבים שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר. השניים גרים בקיבוץ בצפון הארץ והם הורים לילדה. בהתאם לחוות דעת אקטוארית שהוגשה בתיק קבע השופט שעל האיש לשלם לאישה כ-21,000 שקל לאחר שמשך כספים מקרן ההשתלמות שלו לפני הפרידה. עוד נקבע שכ-200,000 שקל שנמצאים בחשבון האישה לא יאוזנו, מכיוון שמקורם במכירת דירה שהייתה לה לפני הנישואים.
בני הזוג נישאו ב-2009 והביאו לעולם ילדה, כיום בת כ-8.5 שנה. לשניהם ילדים בגירים מנישואים קודמים.
במהלך החיים המשותפים הם גרו יחד בקיבוץ בדירה שהייתה מיועדת לשיוך לאיש. ביולי 2021, כשפרץ משבר ביחסים, עזב האיש את הדירה ועבר לגור בדירה אחרת בקיבוץ שכיום משויכת לו. האישה נותרה לגור עם הילדה בדירה בה גרה המשפחה בעבר, ומשלמת דמי שכירות.
בתביעה לאיזון משאבים טענה האישה שכפועל יוצא מהיותו חבר קיבוץ, האיש הוא הבעלים של הקיבוץ ועסקיו השונים. כמו כן, לדבריה, יש לו זכויות חוזיות מכוח חברותו בקיבוץ בשווי של מאות אלפי שקלים והוא משתכר כ-25,000 שקל בחודש.
לעומת זאת, היא חסרת זכויות בקיבוץ ומשלמת שכירות של כ-4,000 שקל בחודש.
היא הוסיפה כי אין לאזן כ-200,000 שקל שנמצאים בחשבונה, שכן מדובר בתמורה ממכירת דירה שהייתה לה לפני הנישואים.
בנוסף לדבריה, סמוך למועד הקרע האיש הוציא קרוב ל-50,000 שקל מקרן השתלמות מבלי לשלם לה את חלקה.
האיש טען כי הוא עובד במפעל בקיבוץ, ללא תלוש שכר אלא דף תקציב כמו כל חברי הקיבוץ. לדבריו, שכרה של התובעת גבוה משכרו ועומד על כ-10,000 שקל בחודש ויש לה עוד הכנסות במזומן.
הוא דרש לאזן באופן שווה את 200,000 השקלים ממכירת דירת האישה, שכן לדבריו, הייתה ביניהם הסכמה כי הדירה של שניהם.
בית המשפט מינה אקטואר להעריך את שווי נכסי הצדדים.
האקטואר הציע שתי חלופות. לפי החלופה הראשונה איזון הזכויות ייעשה על פי ערכן הנוכחי ועל האי להעביר לאישה 182,678 שקל לאיזון כולל של עודף זכויותיו.
על פי החלופה השנייה, איזון הזכויות יהיה במועד מימושן וקבלתן בפועל. לפי חלופה זו כיום יש הפרש לטובת הבעל ועל האישה להעביר לו 2,633 שקל. בעתיד ההפרש הוא לטובת האיש והוא יעביר לה כ-10,000 שקל עבור פדיון חופשה והפרשי הכנסות וכן 29.09% מהפנסיה שתצטבר לטובתו.
לא הביא ראיה
השופט רן ארנון מבית המשפט למשפחה בקריית שמונה קבע שיש לאזן בין הצדדים את הסכום שהבעל משך מקרן ההשתלמות, ועליו להעביר לאישה 24,000 שקל.
ביחס לכספי מכירת דירה קבע השופט שאלה לא יאוזנו. הוא ציין שהאיש לא הצליח להביא ולו ראיה בודדת התומכת בכך שכוונת הצדדים הייתה לשייך את הכספים לרכוש המשותף.
בהתייחס לטענת האישה שלפיה לבעל יש זכויות כספיות בשל היותו חבר קיבוץ הבהיר השופט כי הוכח שהבעל מקבל תקציב חודשי של כ-11,500 שקל מעבודתו במפעל ומעבר לכך לא ניתן לייחס לו הכנסה תיאורטית מכח היותו חבר קיבוץ השותף בנכסי הקיבוץ.
״התזה כי הנתבע, בהיותו חבר קיבוץ, הוא "בעל מניות" בכל אמצעי הייצור של הקיבוץ, לרבות המפעל, וכפועל יוצא מכך יש בכוחו להשפיע על חלוקת דיבידנדים או פירות נכסים אחרים מתוך נכסי הקיבוץ, כוחה יפה באופן תיאורטי בלבד. באופן מעשי השפעתו של חבר קיבוץ בודד על חלוקת דיבידנדים, מכירה או מימוש נכסים, וקבלת רווחים, היא מצומצמת ביותר ומתמצת בקול אחד מתוך למעלה מ – 200 חברי קיבוץ״, כתב השופט בהקשר זה.
בסופו של דבר ניתן תוקף של פסק דין לאפשרות השנייה בחוות דעת המומחה. השופט פסק שעל האיש לשלם לאישה סך של 24,000 שקל מתוכן יקוזז הסכום שעל האישה להעביר לאיש בהתאם לחוות הדעת (2,633 שקל) כך שעל הנתבע לשלם לתובעת 21,367 שקל. במקביל הורה השופט על חתימת פסיקתא לעניין האיזון העתידי.
לפסק הדין המלא בתיק 17883-10-21
ב״כ התובעת: עו״ד סמדר וינברג
ב״כ הנתבע: עו״ד טל שקלים
עו״ד עוזי דורי עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.