בעל ואישה נפרדו אחרי נישואים קצרים ופצחו בהליכים משפטיים. בין היתר נוהלה ביניהם תביעת מזונות במסגרתה ייחס כל אחד מהצדדים לשני הכנסה גבוהה, במטרה להקל מעליו את עול המזונות. בין היתר האב סיפר שגרושתו לומדת משפטים ועתידה להרוויח הון כעורכת-דין. אלא שסגנית הנשיא ענת אלפסי מבית המשפט למשפחה באשדוד פקפקה בטענתו, לנוכח הצפת המקצוע.

הצדדים התחתנו ביולי 2017 והביאו לעולם ילדה, כיום בת 5. בשלב מסוים יחסיהם נקלעו למשבר ולאחר שנתיים בלבד של נישואים עזב האיש את הבית. במקביל עתרה האישה לצו הגנה נגדו. במאי 2021 הם התגרשו באופן רשמי.

בסמוך למועד הקרע הוגשו לבית המשפט תביעת המזונות ותביעות לחלוקת רכוש, לרבות תביעת האיש להשבת כספי השכירות ששילם מאז שיצא מהבית.

בתביעת המזונות סיפר האיש כי גרושתו מסוגלת להגדיל את שכרה, העומד על 6,500 שקל בחודש, באמצעות עבודה בשעות נוספות, אלא שהיא נמנעת מלעשות זאת. בנוסף, בימים אלה היא לומדת משפטים כך ששכרה צפוי לעלות באופן משמעותי.

עוד טען האב, בניסיון להפחית את סכום המזונות בו יחוייב, כי הוא מרוויח כ-10,000 שקל בחודש בלבד, כי המשפחה התרגלה לרמת מחיה נמוכה וכי מתקיימים בינו לבין בתו זמני שהות רחבים.

מנגד טענה האישה כי שכרו של בעלה לשעבר גבוה בהרבה מזה שהציג. בנוסף, בעקבות לימודי המשפטים והצורך בימי חופשה ומבחנים, היא פוטרה מעבודתה בזמן שהיא נאלצת לשלם מדי חודש 2,500 שקל כשכר לימוד. האישה כפרה בטענת בעלה לשעבר כי היא צפויה לשחות בכסף, וטענה כי הלכה למעשה עתידה המקצועי לוט בערפל.

"מחזיק במפתח המחסן"

השופטת אלפסי בחנה ומצאה כי שכרו של האב, עובד מדינה, הינו 12,000 שקל בחודש, ובקיזוז הוצאותיו הכנסתו החודשית הפנויה עומדת על 7,300 שקל. אשר להכנסתה הפוטנציאלית של האם, זו הועמדה על 7,000 שקל בחודש כאשר בניכוי הוצאותיה הועמדה הכנסתה הפנויה על 4,400 שקל בחודש בלבד.

לדברי השופטת, אין הכרח שעבודת האם כעורכת דין בעתיד תשפר את שכרה. "יש להניח כי בשלב ראשון תעבוד כמתמחה ושכרה יעלה בהדרגה. נוכח הצפת שוק העבודה בעורכי דין, ספק אם בשנים הקרובות יחול שינוי משמעותי בהיקף שכרה", כתבה.

מכאן שיחס הכנסות ההורים עומד על 75%-25% לטובת האב. בנסיבות אלה קבעה השופטת כי לנוכח זמני השהות המורחבים בין האב ובתו, הוא ישלם עד הגיעה לגיל 6 מזונות בשיעור 60% מצרכיה השוטפים שהוערכו ב-3,100 שקל בחודש, קרי 1,860 שקל. מגיל 6 ועד הגיעה לבגרות ישלם האב בהתאם לחלקו היחסי בהכנסות, 1,400 שקל בחודש.

אשר לתביעת איזון המשאבים קבעה השופטת, על סמך חוות-דעת אקטוארית, שעל האישה להעביר לאיש 25,000 שקל, ו-10,000 שקל נוספים עבור שכר דירה ששילם מאז יצא מהבית. טענת האישה כי הדירה לא הועמדה באופן בלעדי לרשותה שכן שהגרוש החזיק במפתח למחסן, נדחתה. זאת מאחר שבשל צו ההגנה נגדו נמנע מהאיש להגיע לדירה.

  • באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד יעל ורד עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.