מעשה שהיה כך היה
עמית היה בדרכו לצאת מהמשרד אחרי עוד יום עבודה מפרך. לפני שהספיק להגיע למפתן הדלת נועה, אחותו הבכורה, שיתפה אותו בשיחה שהייתה לה עם אביהם בבוקר, בעקבותיה החליטה להפסיק את הטיפול בלקוח מסוים. עמית כבר הכיר את הסיפור - אביו שיתף אותו בעניין במהלך ארוחת הצהריים, וביקש ממנו לדבר עם אחותו. עמית הוא שותף בעסק המשפחתי ובנוסף לתפקידו הרשמי כמנהל התפעול, הוא נושא בתפקיד שאינו רשמי אך אינטנסיבי לא פחות - "מגשר הבית" בעסק. הוא זה שכולם פונים אליו כדי למצוא אוזן קשבת, לשמוע את דעתו, לבקש שירגיע את... וידבר עם... וכן הלאה. זהו תפקיד תובעני וקשה, ולא פעם עמית מוצא את עצמו עייף, שחוק ואף פגוע. תפקיד המגשר דורש ממנו להלך בין הטיפות, להתאמץ להיות "בסדר עם כולם", להפגין אכפתיות ומסירות, להיות זמין בכל עת ולהשקיע משאבים רגשיים אדירים. לא תמיד עמית זוכה להכרה במאמציו הרבים, מה שמגביר את תחושת התסכול שלו. לעיתים הוא חוזר הביתה ומשתף את אשתו במה שקרה והיא מפצירה בו לעזוב את העסק כי קשה לה לראות את המחיר הרגשי הכבד שבעלה משלם. לעיתים הוא שומר את הדברים לעצמו ומהרהר איך היו נראים החיים שלו במקום עבודה שאינו כולל את משפחתו.
עסק ומשפחה – יכולים לעבוד יחד בשלום?
עסק משפחתי מחבר בין העולם המשפחתי, עולם מלא רגש ואמוציות, לבין העולם העסקי, שדורש לא פעם שיקולים מקצועיים והתייחסות עניינית גרידא. חיבור זה מביא עימו עולמות תוכן שונים שלא תמיד מתחברים. מה שאבא יאמר לבנו לא תמיד יתאם למה שבעלים של עסק יאמר למנכ"ל שלו. הערבוב בין סטנדרט ההתנהגות המשפחתי והמוטיבציות העסקיות עלול לייצר אתגרים לא פשוטים. הבלבול בין שיקולים עסקיים לשיקולים משפחתיים מעלה פעמים רבות את הצורך בדמות שתגשר ותאפשר ממשק בין העולמות, כדי למנוע פגיעה במרקם העדין והחשוב של המשפחה, תוך שמירה על טובת העסק.
לעיתים לתוך מערכת זו מצטרפים בני משפחה נוספים, שאינם חלק מהעסק, ומייעצים לבני המשפחה מהצד והשפעתם נוכחת. מערכת מורכבות זו עשויה לפגוע לא רק ביחסים המשפחתיים, אלא גם בעסק עצמו - ברווחיות, במקצועיות ובהשגת היעדים.
"מגשר המשפחה" עלול להימצא בין הפטיש לסדן, שכן בסופו של יום אותם "מגשרים" הינם חלק מהמשפחה. לכל אחד מהם יש את הצרכים שלו, המוטיבציות שלו והאופן בו ההיסטוריה המשפחתית משפיעה עליו. התפקיד הלא רשמי הזה הינו עול כבד שלא תמיד נכון שיופקד בידיו של מישהו מתוך המשפחה. לכן, התגייסותה של המשפחה כולה למאמץ, וסיועו של איש מקצוע חיצוני ואובייקטיבי, עשויים לסייע במידה רבה ולהביא לאיזון משפחתי ועסקי.
כיצד עשוי תהליך הגישור לסייע לעסק המשפחתי
מגשר מקצועי בעסק המשפחתי יסייע למשפחה לדבר בשפת הצרכים. שפה זו מלמדת אותנו להקשיב באופן אחר, כאשר ההקשבה היא לא רק לעמדה שהאדם שמולנו מבטא, אלא גם, ובעיקר, לצורך שעומד מאחוריה. כאשר נועה שיתפה את עמית בהחלטתה להפסיק לטפל בלקוח מסוים, היא ביטאה את העמדה שלה. הקשבה גישורית תבקש לבדוק מה הפעיל את נועה בדרך לגיבוש עמדתה זו? מה חשוב לה? מה המוטיבציות שלה? יתכן, למשל, שחשובה לה ההכרה של אביה בפועלה בעסק, התמיכה שלו וקבלת התחושה כי יש לה גב.
במקרה כזה, הפתרון שמוצג במסגרת העמדה, "להפסיק לטפל בלקוח מסוים", כלל אינו נותן מענה למה שבאמת חשוב לנועה. כל עוד לא יינתן מענה למה שבאמת חשוב לה, הקונפליקט ימשיך להתגלע שוב ושוב, בכל פעם בלבוש אחר.
ההעברה לשיח של צרכים חשובה על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר באינטרסים משפחתיים ועסקיים מעורבים. הצורך המשפחתי עלול לבוא לידי ביטוי בעמדה עסקית ולהפך, ולכן הקשבה גישורית בכוחה לדייק את השיח ולחזק את מערכת היחסים המשפחתית והעסקית.
לא תמיד הגישור בעסק המשפחתי מגיע לאחר שמתגלע הקונפליקט. משפחות רבות משכילות לפנות לגישור כתהליך מנע לקונפליקטים אפשריים עתידיים. בתהליך כזה תגדיר המשפחה את הערכים והנורמות של המשפחה והעסק וביחד תעצב את הסיפור המשפחתי, סיפור שיגדיר מחדש את הכוחות וההזדמנויות הטמונות בחיבור בין המשפחה והעסק.
ומה קורה כשאין שיתוף פעולה
לא תמיד כל בני המשפחה מעוניינים לקחת חלק בגישור. במקרים אלו מאפשר הגישור גמישות, כמו למשל האפשרות של המגשר לשבת בפורומים נפרדים ומשותפים של בני המשפחה, האפשרות לעבוד עם חלק מבני המשפחה וכן האפשרות לתת כלים על מנת לגייס את בני המשפחה לתהליך.
עם כל סוגיה מאתגרת בעסק המשפחתי אין צורך להתמודד לבד, ורצוי לפנות לגישור עסקי-משפחתי, תהליך אובייקטיבי שנועד לכונן שלום במשפחה ולייצר אווירה חיובית ומקדמת במסגרת המשולבת של משפחה ועסקים.
ניר בן-נון ואסנת עין דור-חצב הם מגשרים משפחתיים ועסקיים במרכז הגישור 'בית שולם' בתל אביב
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל