תביעת חמות לסילוק כלתה לשעבר מהדירהבה התגוררה עם בעלה בעשור האחרון נדחתה לאחרונה. מנגד, התקבלה תביעת האישה להכיר בה כבעלת חצי מהזכויות בדירה. סגן נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים השופט נמרוד פלקס לא השתכנע כי החמות בעלת הדירה וקבע כי הדירה שייכת לבנה – שניכר כי ניסה להציג עצמו חסר כל בעוד שבפועל הוא חי ברמת חיים גבוהה ופרנס את המשפחה בכבוד. משכך נקבע כי מדובר בדירת מגורים משותפת לבני הזוג, שלחמות אין בה זכויות.
בני הזוג – מוסלמים – חיו יחד 25 שנה, בעשר השנים האחרונות בדירת דופלקס שהבעלות בה רשומה על שם אישה זרה. לפני כשנתיים הם נפרדו – הבעל עזב את הדירה ואילו האישה המשיכה להתגורר בה.
אף שהדירה לא רשומה על שמה, הגישה אם הבעל תביעה לסילוק האישה מהדירה ולתשלום שכר דירה עבור התקופה שהתגוררה בה בגפה. החמות הציגה הסכם מכר מ-2008 שבו היא רשומה כרוכשת הדירה, ובאמצעותו ביקשה להוכיח שהיא הבעלים.
לעומתה טענה האישה כי הדירה שייכת לה ולבעלה. לטענתה ההסכם שהוצג נערך למראית עין כשעסקת המכר האמיתית הייתה בינם לבין המוכר.
היא אמנם לא הייתה מעורבת בה, כיוון שבחברה המוסלמית לא נהוג שהאישה מתערבת בפן הכלכלי, אך היא ובעלה מצאו את הדירה יחד ואף סגרו את העסקה בביתם. על כן תבעה האישה להכיר בה כבעלת חצי מהזכויות בדירה ובנכסים נוספים שנרשמו על שם בעלה. אולם הבעל לשעבר דחה את טענותיה ותמך בתביעת אמו.
התוכים הוכיחו
"אקדים ואומר, כי שוכנעתי שהדירה מעולם לא הייתה בבעלות החמות... גרסת האיש והחמות, לפיה החמות היא זו שרכשה את הדירה ממקורותיה, אינה אמינה בעיני כלל ועיקר, והנני מעדיף את גרסת האישה, כי רכישת הדירה מומנה ממקורות האיש, אשר צברם במהלך החיים המשותפים", נכתב בפסק הדין.
השופט פלקס לא הבין כיצד אישה שכל חייה הייתה עקרת בית גייסה 200 אלף דולר לרכישת הדירה. למעשה, השופט האמין לעדות האישה כי מומנה מכספים שחסך בעלה לאורך 14 שנים.
יותר מזה, בהסכם פשרה שנחתם בהליך אחר בנוגע לבניין בו נמצאת הדירה מצוין האיש כבעליה ושמה של החמות לא הוזכר בו כלל. בנוסף, השופט ציין כי אף שהבעל ניסה להסתיר את מצבו הכלכלי ולטשטשו הוא שוכנע כי לאיש יש מקורות כלכליים משמעותיים, הן נוכח רמת החיים הגבוהה שהוא מקיים, והן מהעובדה שהיה ברשותו אוסף תוכים בשווי עשרות אלפי שקלים. "הכיצד זה בידי אדם דל אמצעים כנטען לרכוש ציפורי מחמד בעלות כה ניכרת? לאיש הפתרונים", נכתב.
מאחר שהשופט שוכנע כי הדירה לא שייכת לחמות וכי האיש הוא שרכש את הדירה במהלך החיים המשותפים כשהיה המפרנס העיקרי בעוד האישה הייתה עקרת בית והצד הכלכלי המוחלש בזוגיות, הוא החליט שמדובר בדירה משותפת שנרכשה מ"פירות המאמץ המשותף".
עם זאת, יתר תביעותיה של האישה לחלוקת נכסים נדחו בהיעדר הוכחה לבעלותו של האיש או לשיתוף בהם. חמותה ובעלה לשעבר חויבו בהוצאות משפט של 25,000 שקל.
שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד לימור ערב דוידי עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל