בימ"ש השלום הורה לבנק הבינלאומי הראשון לשלם 306,600 שקל ללקוחות אותם נדרשו לשלם עבור הלוואה שלקח אחיהם המצוי בפשיטת רגל. השופט אביים ברקאי מתח ביקורת נוקבת על הבנק ועל מנהל הסניף הרלוונטי, שכפה על התובעים את התשלום.

בבסיס התביעה שני אחים שניהלו את חשבונותיהם וחשבונות של בתי עסקים שלהם בסניף הבנק בקריית גת. אח אחד – שהיה התובע בהליך, ואיש עסקים מצליח ומוכר באזורו – נרצח במהלכו. אח נוסף, שאינו צד בהליך, הצליח פחות בעסקיו, והגיע לפשיטת רגל.  

התביעה עסקה בדרישת התובעים להשיב להם סכומים ששילמו עבור חובות שאינם שלהם, וכן בדרישתם לחייב את הבנק בתשלום בגין הפסדי דמי שכירות, עגמת נפש והוצאות.

בנוסף, לטענת התובעים הם נאלצו לשלם לבנק, לאחר שזה ניצל מצבם לרעה, איים ואף מימש איומו להעמיד לפירעון מידי הלוואה שניתנה להם, ובכך העמיד את מפעל חייהם בפני איום של קריסה.

התובעים – אח שלישי וחברה שבעלותו לשיווק פירות – טענו כי באמצעות מנהל הסניף באותה עת, הבנק פעל כנגדם באופן שאילץ אותם לפרוע חובות של עסקי אחיו פושט הרגל, תוך איום שמשמעו פגיעה בעסקיהם.

חוסר אמינות

לאורך למעלה מ-30 עמודים ניתח השופט ברקאי את טענות הצדדים. בסופו של דבר, טענות רבות של התובעים נדחו, למשל טענות כנגד מספר כתבי ערבות שעליהם חתם התובע (שהלך לעולמו), בסך של כ-1.7 מיליון שקל, וכן טענות כנגד העברות כספים שביצעו לחשבונות של האח שפשט רגל.

בעיקרו של דבר, בעניינים אלה השופט שוכנע כי התובעים הם אלה שפנו והוחתמו על ערבויות באופן מסודר.

לעומת זאת, השופט קיבל את טענות התובעים בכל הקשור להתחייבות שנכפתה על התובע (שהלך לעולמו כאמור) על ידי הבנק בנובמבר 2013.

השופט שוכנע כי בשונה מערבויות אחרות, ערבות זו הוחתמה בחיפזון, בנוסח שונה מן הרגיל, ובפגישה שנערכה "בבהילות", בסופה התובע חתם על מכתב שהודפס על ידי הבנק, ועליו תוספת בכתב יד, ובו התחייב התחייב לשאת בחובות אחיו.

"לא כתב ערבות מסודר ולא הליך תקין אלא מכתב שנוסח על אתר ותומך בטענת הכפייה שהעלו התובעים", כתב.

חיזוק למסקנה זו השופט מצא בין היתר בכך שהתובע הוציא לבנק מכתב התראה בגין דרישה זו ויום למחרת ביטל אותו. "התנהלות בה אדם מבטל מכתב התראה, יום אחד לאחר שהוציא אותו ובנוסף אף חותם על התחייבות לשאת בחובות אחיו – היא התנהלות שמלמדת על כפיה מטעם הבנק יותר מאשר על פעולה הנעשית מרצון", כתב.

בתוך כך השופט מתח ביקורת נוקבת על מנהל הסניף (בינו לבין הבנק מתנהל הליך מקביל), וכתב כי האיש "לא מסר שום הסבר כיצד זה מחד גיסא הוא דאג להחתים את התובע 1 על ערבויות שונות ומאידך גיסא חשב שהתובע 1 ערב גם לחובות בגינן כלל לא נחתמו ערבויות והסתפק בטענה לפיה התובע 1 עמד מאחורי עסקי אחיו".

בתוך כך השופט אף ביקר את אמירת מנהל הסניף שלפיה הוא לא יודע לקרוא דפי חשבון – אמירה שלפיה השופטת מלמדת על "אמינות מנהל הסניף יותר מאשר על העובדות עצמן".

לנוכח הפער בין סכום התביעה לסכום שנפסק לטובת התובעים, הבנק לא חויב לשלם להם הוצאות משפט.

ב"כ התובעים: עו"ד ד"ר רוי בר-קהן, עו"ד קלרה פונרוב

ב"כ הנתבע: עו"ד יונתן סונדרס, עו"ד גלית מיכאלי

עו"ד שי שמש עוסק/ת ב- בנקים 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל