זה לא שהיו תקוות גדולות מדי בנוגע ל-2008, אבל גם ביחס אליהן המציאות טפחה בחוזקה על-פני תעשיית ההיי-טק המקומית והעולמית. כבר בסוף 2007 התברר שהמצב לא טוב, ושהוא יהפוך קשה יותר. משבר המשכנתאות האמריקני פרץ ושער הדולר קרס, ובכל זאת, ב-2007 עוד אפשר היה לראות כמה הנפקות של חברות ישראליות בנאסד"ק - דוגמת וולטייר, אלוט וביגבנד. חברות שלימים יתברר שהן לא מגשימות את הציפיות שנתלו בהן ב-2008 עם כניסתן לבורסה האמריקנית.

הן היו המסתננות האחרונות. בתחילת 2008 דלת שוק ההנפקות נסגרה ובהמשך התברר שלא נותרו בה חריצים כלל. צמד המלים "אסטרטגיית האקזיט" הפך לריק מתוכן כשהאטה נרשמה גם בעסקאות המיזוגים והרכישות. לא פלא, שהתחושות לגבי 2009 הן קשות.

גבר ואישה בחליפות מדברים ליד שולחן עץ ואיש מאחוריו (צילום: jupiter images)
בסוף 2007 התברר שהמצב לא טוב, ושהוא יהפוך קשה יותר | צילום: jupiter images

לו רק הייתה מכונת זמן באמצעותה היה ניתן לפסוח על השנה הבאה ולנחות היישר ב-2010, היעד לתחילת ההתאוששות וניצני הגאות הבאה, לא מעט מנכ"לים, יזמים, אנשי הון סיכון ואנג'לים היו מדלגים אליה מבלי לחשוב פעמיים. ההיי-טק הישראלי מחכה ל-2010. את 2009 הוא יעדיף לשכוח, עוד לפני שהחלה.

השנה החולפת לא הייתה קלה ליזמים ולמשקיעים שלהם, שלא לדבר על המשקיעים של האחרונים. הכסף הפך קשה יותר להשגה, הקרנות שעוד יש להן הון בקופה, נוטות ללכת על השקעות בטוחות יחסית בחברות בשלות עם מוצר עובד ולקוח או שניים משלמים. במצב הזה, קשה יותר מתמיד להקים מיזם חדש. החברות שהצליחו לגייס, נאלצות להסתפק אוטומטית בפחות, בגלל שער הדולר וכי הקרנות דורשות מהן להדק את החגורה.

בקיץ האחרון היו מי שהאמינו שזו רק תקופה קשה והיא תעבור. עוד לא לקחו ברצינות את קוביות הדומינו. קריסת ליהמן ברדרס במהלך ראש השנה העברי, כבר שינתה את הטון והכניס את התעשייה המקומית ל-Mood של משבר. כמו בארה"ב ובאירופה, גם בישראל כמעט הכול נעצר.

למרות העצירה, היו התרחשויות חיוביות שצלחו את חורי המסננת. במהלך השנה הקרנות ג'נסיס, גיזה, סידר, JVP, אביב, כרמל, ויטהלייף, ג'מיני וסקויה השלימו גיוס ראשון או מלא לקרן חדשה. קודם לכן, בשלהי 2007, הושלמו הגיוסים לקרנות החדשות של פיטנגו, פונטיפקס ואוורגרין. לאלו אפשר להוסיף כמה אקזיטים מרשימים, חלקם אף בעומקו של המשבר, חלקם ממש בשבוע האחרון. כל אלה משאירים תקווה וגם לא מעט כסף שיכול להחזיק את התעשייה, בהנחה שהמשקיעים הזרים לא יברחו מכאן בשנה-שנתיים הקרובות.

הדולר עוקץ

שער הדולר היה היתוש הטורדני של השנה האחרונה, יתוש צמא דם שרוקן את קופות חברות הסטארט-אפ. הצלילה שלו גרמה לחברות עם הון דולרי לאבד כ-30% מכספן, אך גם שאבה גם תשומת לב של הנהלות החברות. מנהלי הסטארט-אפים נאלצו להתמודד עם הצורך בכלים פיננסיים להגנת ההון בקופה. מנהלי כספים של חברות בנות 20 עובדים התמחו בקניית אופציות. לא הייתה שום ברירה אחרת כש-70% מהוצאות החברה הכוללות של חברות הסטארט-אפ - תשלומי שכר, שכר דירה על המשרדים, הציוד, האוכל והליסינג על המכוניות - הן שקליות.

לא מדובר בכאב הראש שייחודי רק ליזמים בהרצליה. העובדה שישראל הייתה זולה יותר בהשוואה לעמק הסיליקון הביאה לישראל לא מעט תאגידים שמצאו כאן יכולות מקצועיות בעלויות נמוכות יותר. הדולר הנמוך שינה מצב זה במידה רבה, והוא בהחלט עלול להשפיע על עתיד התעשייה המקומית כולה. אם הדולר ימשיך להיות נמוך ב-2009, אנו עלולים לגלות שהחששות הוותיקות יתאמתו וחברות הטכנולוגיה הגדולות יוותרו אחר כבוד על היכולות הישראליות המוערכות ויחפשו כוח אדם זול יותר, כנראה במזרח.

אל השקיעה (צילום: Getty Images/Stockbyte Silver, GettyImages IL)
גל פיטורים נוסף בדרך | צילום: Getty Images/Stockbyte Silver, GettyImages IL
הון - כן, סיכון - לא

הנתונים מלמדים ש-2008 תהיה שנת אקזיטים "שטוחה", כלומר שיהיה איזון בין היקף ההשקעות בחברות להכנסות ממכירות של חברות. מאז תחילת 2008 הושקעו בחברות סטארט-אפ 1.25 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 1.2 מיליארד דולר כתוצאה ממכירת חברות. לשם השוואה, בשנת 2007 הושקעו בחברות 1.5 מיליארד דולר אך ההכנסות מאקזיטים הגיעו ל-3 מיליארד דולר וב-2006 היקף ההכנסות מאקזיטים היה 2.6 מיליארד דולר, בעוד 1.5 מיליארד דולר הושקעו בחברות.

למרות הביצועים החיוורים של האקזיטים, מתברר שתוך כדי הפיטורים והקיצוצים בחברות הפורטפוליו, 2008 תירשם דווקא כשנת שיא ברמת ההשקעות בחברות. על-פי חברת המחקר IVC, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008, גייסו חברות ההיי-טק הישראליות 1.68 מיליארד דולר, עלייה של 34% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, אז גויסו 1.25 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים. המשמעות היא, שגם אם הרבעון הרביעי של השנה יהיה חלש בהיקף ההשקעות - 2008 תהיה שנת שיא מבחינה זו. הנתון הבעייתי ביותר הוא למרות השיא בהשקעות, רק 28% מהכסף זרם לחברות חדשות. או במילים אחרות, הון היה יותר מתמיד, אבל לגבי הסיכון מבחינת היעדים אליהם הוא הופנה, אפשר עוד להתווכח. לשיאים בהשקעות, בכל מקרה, כנראה שאין מה לצפות.

פיטורים: גל נוסף בדרך

שלא כמו במשבר הקודם, התעשייה המקומית הגיבה מהר לבואו של המשבר ופצחה בהליכי פיטורים של 10%-30% מכוח האדם בחברות. הפעם, חרב הפיטורים ירדה ללא שהיות, ממש כאילו בהיי-טק הישראלי עשו תרגילים לקראת המשבר.

מאז חודש אוקטובר פוטרו בישראל קרוב ל-3,000 עובדים בסטארט-אפים וחברות טכנולוגיה ציבוריות. זה מאד כואב, אך לא מתקרב למציאות הקשה בארה"ב, שם מאז אוגוסט פוטרו כבר יותר מ-100 אלף עובדי היי-טק. העובדה שכמעט שלא מוקמות חברות צעירות, שיכולות לשמש אלטרנטיבה למפוטרים מהחברות הגדולות, מקשה עוד יותר.

לצערנו, 2009 לא תהיה טובה יותר גם מהבחינה הזו. כרגע נראה שגל פיטורים נוסף, שילווה בהרבה חברות שיסגרו, יתרגש עלינו לקראת סוף הרבעון הראשון של השנה החדשה, במיוחד אם תהיה ירידה משמעותית בהכנסות של החברות.

מעט חברות נסגרו

על-פי הנתונים של חברת המחקר IVC, מאז תחילת השנה נסגרו 120 חברות בשלבים שונים. מהבחינה הזו מדובר דווקא בנתונים שרחוקים מלאיים. הרי ב-2007 נסגרו 247 חברות, ב-2001 נסגרו 367 חברות וב-2002 נסגרו כ-434. כלומר, מצבנו כבר היה גרוע יותר.

על-פי IVC, יש כיום 9 חברות המצויות בשלבים שונים של פירוק. הבולטת בהן, נגבטק, מצויה בדחייה של הליך הפירוק, כאשר המטרה היא למצוא קונים לחברה או לקניין הרוחני שלה. גורלם של 136 עובדיה כבר הוכרע, כאשר בתחילת דצמבר פיטוריהם נכנסו לתוקף. החברה מרחובות, שהייתה אחת ההבטחות של ההיי-טק הישראלי ועד היום גייסה כ-98 מיליון דולר, צועדת עתה אל סופה.

כשמסתכלים קדימה, קצת קשה להישאר אופטימיים ולהניח שגם ב-2009 ייסגרו יחסית מעט חברות. כיאה לתקופות משבר, השנה הבאה תהיה בבחינת יום הדין ודינן של חברות רבות ייחרץ לשבט ולא לחסד.

הפנים באדמה

אם מספר החברות שנסגרו מפתיע לטובה, אין מה לצפות להפתעות מרעישות בכל מה שנוגע למורל של פעילי הענף. מצב הרוח בהיי-טק ובהון סיכון אינו טוב. נציגיו כבר פנו לממשלה ולאוצר במטרה לקבל תמיכה - רשת ביטחון, אם תרצו.

הבקשות לסיוע לא מגיעות בחלל ריק. סקר ה-VC Indicator לרבעון השלישי חשף מעט מהתחושות הקשות: בקרנות ההון סיכון מעריכים שיהיו משקיעים שלא יעמדו בהתחייבויות שלהם, שלא ניתן יהיה לגייס קרנות המשך ושההכנסות של חברות הפורטפוליו ירדו. ועדיין, אנשי ההון סיכון מאמינים שהמשבר הנוכחי יהיה גרוע פחות מקודמו.

התחזיות הללו מושפעות מראיית המצב בהווה. הרי איך מצב הרוח יכול להיות טוב בשנה בה בהון סיכון התקשו לגייס קרנות המשך, כאשר חברות קיצצו ופיטרו וחברות רבות כבר יודעות שבעוד כמה חודשים, כשייגמרו המזומנים, הן יצטרכו לקבל החלטות קשות מאוד על סגירה?

בארה"ב, ראוי לציין, המצב לא טוב יותר. על-פי הסקרים שהתפרסמו בשבועיים האחרונים, להוציא את תחומי הקלינטק והביומד, תירשם ירידה משמעותית ברמת ההשקעות בשנת 2009.