יש מי שכבר צריך לדאוג פחות מהמשבר בתקופה הקרובה: טבע חתמה על הסכם אסטרטגי עם חברת Jexys Pharmaceuticals, שפיתחה שיטה לגילוי תרופות חדשות בשמרים. במסגרת ההסכם תממן טבע סריקה של חמש משפחות מולקולות בפלטפורמת גילוי התרופות של ג'קסיס. בתמורה תקבל טבע מניות מיעוט בחברה ועם השלמת התוכנית תוכל לבחור מבין המולקולות שהתגלו את אלו שתרצה להמשיך לפתח בעצמה.
ההסכם הוא הארכה של הסכם בין החברות שנחתם בסוף 2006. החברות לא פירטו את התנאים הכספיים של ההסכם הנוכחי, אולם הוא עשוי להגיע בתקופת הפיתוח של המוצר לכמה מיליוני דולרים. אם טבע תבחר לפתח את אחד המוצרים, היא תעניק לג'קסיס גם תשלומים עם הגעה לאבני דרך בפיתוח וכן תמלוגים מהמכירות, אם וכאשר יגיע המוצר לשוק.
את ג'קסיס הקימה חברת יישום של האוניברסיטה העברית. בתחילת דרכה פעלה החברה בחממת הר חוצבים (כיום ואן-ליר) ועד היום הושקעו בה כ-700 אלף דולר.
לא רק מרק עם שמרים
את הטכנולוגיה של ג'קסיס פיתח פרופ' דוד אנגלברג מהמחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית, החוקר את תחום השמרים כבר עשרות שנים. החברה מנצלת את העובדה שהביולוגיה של תאי השמרים דומה מאוד לזו של בני אדם. באמצעות הנדסה גנטית היא מעוררת בשמרים מחלות שונות התוקפות בני אדם ואז מנסה לטפל בשמר באמצעות מולקולות שונות. אם השמר מבריא, יש לכך כושר ניבוי טוב יותר ליעילות התרופה מאשר לניסוי במבחנה או בצלחת פטרי, ועם זאת השיטה זולה משמעותית מניסוי בחיות מעבדה. בזכות זאת מתאפשר לבחון מספר הרבה יותר גדול של מולקולות.
לדברי נאוה סברסקי-סופר, מנכ"לית יישום, "זוהי הצבעת אמון חשובה בג'קסיס וחיזוק נוסף של הקשר בין האוניברסיטה העברית לטבע. לדברי ד"ר אהרן שוורץ, סגן נשיא בטבע למיזמים חדשניים, "טבע מחפשת כל העת אחר טכנולוגיות חדשות ומבטיחות ואנו מאמינים שהטכנולוגיה של ג'קסיס תסייע לנו להשיג את יעדינו מהר יותר וביעילות רבה יותר". ג'קסיס כבר השתמשה במערכת כדי לבודד מולקולות העשויות לטפל במצבים דלקתיים הנגרמים מעיכוב אנזים הקרוי p38.
בראיון ל"גלובס" בעבר סיפר אנגלברג כי החברה נאלצה לשנות מודל עסקי כדי להצליח. "הצענו לחברות לפתח עבורן את חלבונים בתוך שמרים, כשירות בתשלום. אלא שבמודל כזה, הקניין הרוחני על התרופות עצמן היה של החברות, ולנו שולם רק סכום צנוע". לאחר שהבינה את הבעיה העסקית, הפסיקה ג'קסיס את פעילותה לתקופה מסוימת וחיפשה כיוון אחר. אז פתאום עלה בדעתם של אנגלברג וצוותו, שכפי שניתן לייצר תרופה בתוך תא שמר על-ידי הנדסה גנטית, כך ניתן לייצר בתוכו גם מחלה ולבחון כיצד מרפאים אותה.
נושא השמרים עלה לכותרות השבוע גם בעקבות פרסום הכרזה של חברת מרק כי תשתמש בפלטפורמה משלה בתחום השמרים, שרכשה לפני כשנתיים כדי לייצר תרופות ביו-גנריות, כלומר גרסאות זולות יותר של תרופות ביולוגיות, המיוצרות היום לרוב בתאי חיה. הפלטפורמה הזו מבצעת בעצם את מה שג'קסיס התכוונה לעשות במודל העסקי המקורי שלה.
גם טבע מתעניינת בתחום הביו-גנרקיה, ואף שג'קסיס אינה מכוונת כרגע לתחום הזה, הרי שבנוסף לפעילות גילוי התרופות, היא גם עשויה להוות דרך זולה עבור טבע להמשיך להמר על תחום השמרים בכללותו, למקרה של התפתחויות עתידיות.
