אף אחד לא יכול להגיד על אלי רייפמן שכספו ולבו אינם נמצאים באותו מקום. הכסף שלו היה רק ההתחלה שבעקבותיה הגיע עוד הרבה כסף שלא היה שלו. עכשיו, משועבד עד שרוכי נעליו המצוחצחות, נטול הבית שפעם היה שלו בסביון ומי יודע אילו עוד נכסים אישיים, הוא מסתובב במעגלים בחדרו באמבלייז סיסטמס ומדבר בלחש לתוך אוזניית הסלולר. בזמן שאני מחכה שהוא יסיים, נדמה לי שהוא מסנן שם מילים כמו "מניות" ו"עוד קצת זמן".
בעיצומו של מאבק שליטה עז על החברה שהקים לפני כ-16 שנה, חברה היקרה לו יותר מחייו האישיים והדומה בעיניו לילד אהוב, הוא ממשיך להאמין, נגד כל הסיכויים, כי איכשהו יצליח לעבור את זה, יישאר בעל השליטה וימשיך לפתח את חלום חייו: טלפון סלולרי כחול-לבן. "את רואה במה אני צריך להתעסק?" הוא שואל כאילו מדובר באיזו טרדה קטנה המפריעה לאיש החזון בעבודתו ולא בשלב דרמטי בקריירה שלו, שבסופו, בסבירות גבוהה, ינותק מאמבלייז ויורחק ממנה.
בשלב הזה של מאבק השליטה מצבו של רייפמן רחוק מלהיראות טוב. מי שהיה - וכנראה ברמה כזאת או אחרת עודנו - חברו הטוב, איתן אלדר, מנהיג את אחת הקבוצות המנסה לתפוס את השליטה בחברה, ומן הסתם להרחיק את רייפמן ממנה. שותפו מאז תחילת הדרך וחברו הקרוב נפתלי שני, חבר לקרן הון סיכון פורטיסמו (שאותה מגדיר רייפמן כ"ציידת הזדמנויות") לתמרון השתלטות אחר. מניותיו שלו משועבדות לסדרה של גורמים, ובראשם מי שמכונה "מלך השוק האפור", שלי (שלמה) נרקיס. ואם לא די באלה, קרן הון גידור זרה מבקשת להכריז עליו כפושט רגל, ובנק לאומי פתח נגדו בהליכים בגין חובות אישיים של כמעט 3 מיליון שקל.
הקבוצות הללו, לפחות זאת של אלדר, לא בהכרח מתעניינות בחזון הסלולרי הכחול-לבן של רייפמן; קופת המזומנים של אמבלייז קורצת להן הרבה יותר. אמנם נותרו מהגיוס הפנומנלי של כחצי מיליארד דולר, שנעשה במשך השנים, פחות מ-30 מיליון, אבל החברה שולטת בקבוצת פורמולה, עם החברות הבנות מג'יק, מטריקס וספיאנס, והללו - בעיקר חברת טכנולוגיית המידע מטריקס - מייצרות מזומנים ומחזיקות יחד קופה של כ-150 מיליון דולר.
מצבו במערכה הזאת אינו מרפה את ידיו של רייפמן. צמיד פלסטיק לבן על ידו מזכיר לבני-שיחו שהוא מרצה מבוקש לקבלה, ואולי ברוח הזאת הוא אומר: "מה שיהיה יהיה לטובה. אני מאמין בזה, אני חי ככה. גם אם אתה לא רואה את זה באותו רגע, וזה נראה הגרוע מכול - מה שיהיה יהיה לטובה ויסתדר".
זה לא אישי, זה ביזנס
ההיסטוריה של הסתבכותו הכלכלית של רייפמן תפורט בהמשך, אבל תמציתה הוא ניסיונו להישאר בעל השליטה באמבלייז לאחר ששניים מארבעת שותפיו המקוריים ביקשו למכור את אחזקותיהם. כדי לרכוש מניות הוא ממחזר את ההלוואות שוב ושוב, עד לפנייה למקורות חוץ בנקאיים, השוק האפור בלשון פחות סטרילית.
הדמויות המרכזיות במאבק השליטה הן איתן אלדר ורועי גיל, בעלי השליטה בגבור ספורט, כשבמקרה הזה אלדר הוא הדומיננטי יותר. הוא חבר של רייפמן, שנחלץ לעזרתו כאשר התברר שחובותיו לוחצים, וסיכם על רכישת מניותיו באמבלייז כדי לחלץ אותו. אלדר, יש לציין, הוא אמנם חבר, אך גם שועל עסקים ותיק שזיהה הזדמנות עסקית. שחקנים מרכזיים אחרים הם המיליארדר האמריקאי דונלד שטרום, המחזיק 9% מאמבלייז ("איש עסקים אגרסיבי, שזה מה שהוא עושה - להשתלט על חברות", מגדיר אותו רייפמן), וקרן שרודרס הבריטית, המחזיקה 15%. שחקנית משמעותית אחרת היא קרן פורטיסימו בניהולו של יובל כהן, שהגדילה את אחזקתה ל-16% וכפי הנראה הובאה לזירה על-ידי נפתלי שני, בעל 15% בעצמו, כקונטרה לקבוצת ההשתלטות שמוביל אלדר.
"מסתכלים על הדרמה הלא נכונה", מתלונן רייפמן. "הדרמה האמיתית זו הדרמה של להקים תעשייה סלולרית ארוכת טווח, ולא לעשות אקזיט מהיר. במקום להסתכל על הנקודה הזאת, מסתכלים על מאבקי שליטה.
"אמבלייז היא הנשמה שלי. בנקודה מסוימת השותפים רצו לצאת, ואני העדפתי להחזיק במניות ולא ששותפים חיצוניים יחזיקו בהן. שמתי את כל הוני, פלוס הלוואות מבנקים והלוואות מוסדיות, כדי לרכוש את חלקם. אבל מה לעשות שלצערי המניות מהוות בטוחה, וכשהעולם נכנס למשבר והמניות יורדות שבע שנים ברציפות, הבטוחה יורדת, ואתה נמצא ברמת ביטחונות נמוכה וחייב למחזר את ההלוואה או להשלים את החסר".
מאיפה הגיע הכסף?
"המשאבים תמיד אותם משאבים, אני משעבד מניות שאני קונה, ונותן ערבות אישית על נכסים".
אלא שבסיבוב הזה התברר שאתה חייב לשוק האפור.
"לא. השוק האפור הוא שוק לא חוקי בלתי מבוקר, עם העברות כספים ללא שקיפות. לי יש הלוואות בשוק החוץ בנקאי הממוסד, כולל גופים שונים, חברים ומשפחה. הכול מגובה בחוזים, בחשבוניות, בקבלות".
אז למי משועבדות המניות? לשלי נרקיס?
"לגופים חוץ בנקאיים לגיטימיים ומורשים על-פי החוק. אני לא יכול לפרט, עקב מלחמת השליטה - הדבר יפגע משמעותית ביכולת שלי להילחם".
כתב התביעה שהגישה נגד רייפמן קרן הגידור CCM, באמצעות עורכי הדין אייל רוזובסקי ונעה ברהום ממשרד צלרמאייר פילוסוף (ועל כך בהמשך), דווקא מפרט את השעבודים הללו. על פיו, 5.7 מיליון מניות משועבדות לטובת נרקיס, שני מיליון מניות לטובת שוורץ סטיבן ואדוארד סטנלי, ועוד 5.5 מיליון מניות לבלזברג סמואל. בנוסף, שטרי העברת מניות המופקדים בנאמנות ממושכנים להבטחת חוב לשגיא אפרים.
מה תפקידם של איתן אלדר ורועי גיל בסיפור? הם האבירים שמחלצים אותך או ציידי הזדמנויות?
"הם חברים".
יש שמועות שאתם כבר לא כל-כך חברים.
"זה לא נכון. אנחנו חברים ונישאר חברים. רב הנסתר על הגלוי בחלק הזה. איתן אלדר הוא חבר קרוב עם ראייה שונה. הוא אחד האנשים המבריקים ביותר שאני מכיר. דוגרי. לטעמי הוא היה יכול להיות ראש ממשלה או חבר כנסת. אבל כשאת נכנסת אליו למשרד את רואה אדם שיושב מול מסך של אדומים וירוקים - לוח המניות שעלו וירדו, ואת לא יכולה לנהל איתו שיחה של חמש דקות בלי שמבטו יבהה במסך. יכול להיות שהוא עושה יותר כסף בצורה הזאת, אבל זה השימוש הנכון בכישרונות שלו? אני חושב שהוא מבוזבז. היום מקדשים את שורת הרווח".
אז הוא בעדך?
"כן ולא. אין לי ספק שאיתן היה המאושר באדם אם החברה הייתה נשארת אצלי. אבל אם אני מאבד אותה, הוא מעדיף שזה יהיה לידיו".
ההסבר שלך מבלבל. אלדר וגיל, שהם בעדך, חברו לקרנות שמנסות להשתלט על החברה שלך.
"אין מה להסביר. זה רק ביזנס, זה לא אישי".
הבית בסביון? הוא נמכר
מקורבים לאלדר ולגיל אומרים, כי הם מעוניינים באמבלייז מפני שמדובר בחברה עם תזרים מזומנים ועם חברות נזילות מאוד ונטולות חובות. "זה לא סוד שרייפמן מאוד לא שמח על המכירה", אומר אחד מהם. "היא נכפתה עליו בגלל חובות. אבל אני חושב שבסופו של דבר יקרו לו רק דברים טובים מהפרידה מהחברה".
היה שלב, מוסיף מקורב אחר, שאלדר כחבר היה מוותר על כל העניין אילו רייפמן היה מצליח להביא כסף לכסות את חובותיו. אבל היום, לאחר שכבר חברו לקרן האמריקאית ולקרן האנגלית, וגם רכשו מניות בשוק, זה מאוחר מדי. היום, ובשונה אולי ממה שרייפמן חושב, אלדר וגיל לא לא שם כדי להציל אותו אלא כדי להשתלט על החברה. בדיוק בשביל זה הם פתחו בתכתובת ענפה עם הדירקטוריון, כדי לזמן אסיפה שבה יוחלפו הדירקטורים באנשים מטעם קבוצתם.
מקורב לסיפור אומר בציניות, כשהוא נשאל על הדברים, כי כאשר תשתנה השליטה באמבלייז, "מהר מאוד נראה את מטריקס קונה קניון באבן יהודה ואת מג'יק רוכשת נכס עלום בחו"ל".
מדוע פורטיסימו מעוניינים באמבלייז?
רייפמן: "הם פיננסיירים פר-אקסלנס. עד לפני זמן מה, אמבלייז בשוק הישראלי הייתה מעין בדיחה. אף אחד לא התייחס אליה ברצינות. לפתע פתאום, בגלל כל המלחמות שמתנהלות, אנשים פותחים עיניים ורואים שזו אחת החברות המצליחות במשק, על בסיס עסקים יציבים".
עסקים שרכשתם, לא פיתחתם. מהפיתוח שלכם עוד לא ראו הרבה תזרים.
"רכשנו את פורמולה לפני שנתיים, עם 50 מיליון דולר חוב. שלוש מתוך ארבע החברות דיממו בין 6 ל-9 מיליון דולר לשנה. היום אין חוב אלא עודפי מזומנים. לא קנינו את פורמולה כעסק מעולה ומניב, הפכנו אותה לכזאת, שאנשים לא יתבלבלו. עכשיו הקבוצה הפכה לאטרקטיבית ולמושכת עין כמו עין של פורטיסימו. הרי אלה ציידי הזדמנויות, אין להם חזון של מו"פ ישראלי. במשרד של יובל כהן אין שלט כמו אצלי, שאומר מ'ציון תצא תורה'" (יובל כהן סירב להגיב לדברים).
מקורבים לסיפור מציעים הסבר אחר. לדבריהם את פורטיסימו הביא לזירה "האיש של רייפמן", נפתלי שני, היחיד מארבעת המייסדים המקוריים שנותר עם רייפמן, ולטענתם הוא הביא אופוזיציה לקבוצת אלדר וגיל מפני שברור שהם אינם מעוניינים להמשיך את ההשקעות בפיתוח הסלולרי. עד כה השקיעה אמבלייז מעל 120 מיליון דולר בפיתוח, ויש לה התחייבות להשקיע עוד 25 מיליון. רייפמן טוען שהמוצר כבר בדרך, וכי יושק ב-2009 ויחולל מהפכה. אלדר איננו מסתיר שאינו מאמין בחזון הזה, ואם יהפוך לבעל השליטה ינסה למכור את חטיבת הסלולר או להכניס שותף שיממן את המשך ההשקעות. אם אף אחת משתי הדרכים לא תעלה יפה - תיסגר החטיבה.
בכל אופן, חזון הסלולר העברי יקר כל-כך לשני, עד שכדי להצילו יצא לחפש שותף שיקנה 14%-15% מהמניות, בדומה לאחזקות שלו, כדי שיחד יעקפו את האחזקות של אלדר. הוא פנה ליותר מגוף אחד עד שהגיע לפורטיסימו. כרגע פורטיסימו עברה את אלדר ואת גיל באחזקותיה, אבל לא את הקואליציה שהקים אלדר עם הקרנות האמריקאית והאנגלית. יש להניח שהמילה האחרונה בקרב השליטה הזה לא נאמרה (את התייחסותו של שני, שנמצא בחו"ל, לא ניתן היה לקבל).
אם פורטיסימו הם כאלה ציידי הזדמנויות חסרי חזון, למה נפתלי שני חבר אליהם?
רייפמן: "עשו סלט מוחלט של כל הסיפור; הוא לא חבר לאף אחד, הוא יושב פה, מביט על כל המהומה, ושואל את עצמו לאן זה הולך".
אתה מתאר דבר אחד, ומאחרים אני שומעת דברים הפוכים. מה קורה כאן?
"המציאות עולה על כל דמיון. אני לא יכול לספר לך מה קורה כאן. אני משאיר לאחרים לייצר את הדיסאינפורמציה, אבל לא יכול להגיד לך מה נכון".
מה קורה בתחום נכסיך האישיים?
"מרביתם משועבדים".
בנק לאומי תבע אותך לא מזמן על חוב אישי של 2.8 מיליון שקל.
"כשהם רצו אותי בתור לקוח הם הביאו אליי משלחת של בכירי בנק לאומי, ועכשיו קיבלתי טלפון שהם מבקשים שאסגור את החשבון. זכותם. בנוגע לחוב, הגעתי איתם כבר להסדר".
ומה שלום הבית בסביון?
"היה. נמכר".
במסגרת החובות?
"במסגרת ההשקעה ברכישת מניות אמבלייז. כשאת אומרת 'במסגרת חובות' זה עושה רושם של אדם שחי חיי פאר והסתבך. זה רחוק מזה. כל האשראי וכל הכספים שלקחתי נועדו רק לנושא מניות אמבלייז".
עננה אחרת המרחפת מעל ראשו היא אותה בקשה שהגישה קרן הון גידור CCM לבית המשפט המחוזי בתל אביב - להכריז עליו כפושט רגל. על-פי כתב התביעה, רייפמן חייב לקרן 5.1 מיליון ליש"ט בעקבות הסכם שחתם עמה באוגוסט בשנה שעברה לרכישת מניות של אמבלייז, אבל לא העביר את הכסף גם לאחר שקיבל דחייה של כחודש. כיוון שהבינו, כך כתב התביעה, כי מניותיו ממושכנות לטובת נושים, וקראו בכלי התקשורת כי הוא עומד להחזיר את חובותיו לנושים הללו באמצעות מכירה לאלדר ולגיל, הם ניסו להבטיח שגם חובם יוחזר, דרך כינוס נכסים.
"התביעה הזאת היא חלק מכל המלחמה", אומר רייפמן. "אנחנו מותקפים על-ידי קרנות אמריקאיות, למשל של שטרום, שמנסות להשתלט על אמבלייז, וכל דבר שיכול לפגוע ביכולת שלי לגייס כסף אוטומטיתעוזר לצד שלהם. הצגתי כפושט רגל פוטנציאלי בוודאי לא עוזרת לי לגייס כסף". בתגובה, מסרה קרן CCM כי "ההסכם למכירת מניות אמבלייז מדבר בעד עצמו. עד היום רייפמן לא העלה את הטענה (בדבר הקשר בין התביעה לבין מלחמת השליטה, ש' ל'). מדובר בטענה חסרת שחר, וכל ניסיון להעלותה כעת נדון לכישלון".
