זעזוע נוסף בשוק הספרים הסוער נרשם אתמול אחה"צ (ראשון), כשאיריס בראל, מנכ"ל רשת חנויות הספרים סטימצקי, הכריזה כי החל מרגע ההודעה היא מתחילה לפרסם רשימת רבי-מכר עצמאית מטעמה (כלומר, לא תאפשר יותר לעיתונים לשקלל את נתוני המכירות שלה עם הרשימה המועברת ע"י הרשת המתחרה - "צומת ספרים"), והעבירה את רשימת הספרים הנמכרים ברשת סטימצקי, שהעובדה הבולטת שבה היא שלא נכנס אליה ולו ספר אחד מההוצאות המרכיבות את צומת.
הצעד המדובר מגיע לאחר שטבלת רבי-המכר בידיעות אחרונות התפצלה לשניים: רשימת רבי-המכר המגיעה מחנויות הספרים הפרטיות, ורשימת רבי-המכר המגיעה מהרשתות.
על-פי הצהרת בראל: "סטימצקי לא תשלח לעיתונים רשימת רבי-מכר, שכן זו עוברת שקלול בין הרשתות ותוצאותיה לטענתנו מוטות, בשל הבעלות הצולבת בין רשת ספרים להוצאות ספרים, שאינה מאפשרת סיכוי שווה וגורמת להטיית רשימת רבי המכר בישראל". מתווספת לכך העובדה שכל הוצאות הספרים (לבד מהשותפות ב'צומת') סירבו להשתתף במבצעי המכירות של הרשתות בשבוע הספר השנה, ולהעלאה של הצעת החוק "הצרפתי" בידי ח"כ ניצן הורוביץ.
על-פי החוק, יש למסד מחיר אחיד לספרים חדשים בשנה הראשונה להוצאתם, כדי להסיר את האיום הכלכלי מהוצאות הספרים כתוצאה מהמבצעים, ולאפשר תגמול הוגן לסופרים עצמם.
יוצאים למלחמה
מה שרחש מתחת לפני השטח זה זמן רב, מתחיל להיראות כעת כמלחמה גלויה. אם עד עכשיו, מו"לים ועורכים התמרמרו על מצבם הקשה עקב המיזוג האנכי בין רשת צומת ספרים להוצאות הספרים כנרת-זמורה-ביתן ומודן, אך השתתפו במבצעי המכירות שהם עצמם טוענים שמביאים לקריסתם הכלכלית, הרי עכשיו מנכל"ית הרשת המתחרה מורידה את הכפפות.
לאחר שהודיעה רק לפני כמה חודשים שהיא מצטרפת למאבק למען "החוק הצרפתי", הרי בהחלטתה האחרונה היא מייצרת הפרדה מוחלטת בינה לבין הרשת המתחרה, בבחינת "אנחנו פה והם שם", ומסמנת אותה כאויב מסחרי.
הידיעה על החלטת סטימצקי לצאת ברשימת רבי-מכר משלה מעוררת כמובן הדים רבים בענף שהשבוע הוא החג שלו. "רשימות רבי-המכר אינן משקפות את המכירות האמיתיות בשוק והן מוטות לטענתנו לטובת הוצאות הבית של צומת ספרים", אומר בכיר בענף. "אנחנו הוצאת ספרים, והמלחמה הזאת לא שלנו, היא של הרשתות", מגיב גורם בכיר אחר (גם הוא לא לציטוט). כך או כך, מה שהיה משותף לכולם זו התמיהה למה דווקא עכשיו.
כמו תמיד, בשל התלות המוחלטת של ההוצאות ברשתות השיווק, הכל נאמר "אוף דה רקורד", אבל גורם ותיק בענף העלה את התהייה האם העובדה שהספר "פעם בחיים" ("זמורה-ביתן") של הסופרת מירי רוזובסקי (סופרת טובה, אך לא מהמובילות עד כה) הגיע תוך שבוע לראש רשימת רבי-המכר (של צומת מן הסתם), לא הייתה טריגר למהלך?
בראל עצמה טוענת שזה לא כל-כך פתאומי, וגם לא היה כאן טריגר: "הרבה זמן באים אליי בטענות שאני נותנת יד לרשימות שלטענתנו אינן אמיתיות של רבי-המכר", היא אומרת, "ובשבוע הספר הזה החלטנו לשים לזה סוף. קבעתי לפני שבוע פגישה עם מינה צמח ועם הכתב החדש של הארץ (כדי לדבר על הנתונים - א.ס.). ביום ראשון נהוג לאסוף את נתוני המכירות וכשצלצלו מהעיתונים אמרתי שהם לא יקבלו אותם עד לפגישה. כשהכתב ביקש לברר מה הסיבה - אמרתי לו, ואז החלטנו שאם ככה, נצא כבר בהודעה מסודרת".
משחק מכור?
בשיחה עימה אמש התייחסה בראל, בין השאר, לאופן הצגת הספרים בחנויות של צומת אשר מייצרת, לטענתה, הטייה ברורה ברמת החשיפה והמלצות המוכרים בחנויות לכנרת-זמורה-ביתן ומודן. "ברגע שלא מציגים את הספרים בצורה זהה בכל הרשתות, השקלול נעשה לא רציני ולא מייצג. הרבה זמן אני מציעה לעיתונאים (שעושים את רשימות רבי המכר, א.ס.) לצאת ולראות איך מוצג ספר חדש של עם עובד (למשל) אל מול ספר של ההוצאות המרכיבות את 'צומת', ושיראו שזה לא באותה רמת חשיפה או תגמול למוכרים, אבל לא כל-כך הצלחתי, ואז אמרתי - 'אנחנו נפרסם את הרשימות שלנו'. לא נאפשר יותר לשקלל אותנו. אני מוכנה לפתוח לפני כל עיתונאי את המחשב של סטימצקי, ולהביא חתימה של רואה חשבון ועורך דין כדי לאמת את הדברים, אבל לא לשחק יותר את המשחק המכור הזה.
"יש לי הרבה הרהורים לגבי נתוני רבי-המכר שמתפרסמים, ואני יודעת שאם המשחק לא זהה בכל הרשתות, אז סופר של הוצאה אחרת (מלבד אלו של צומת) הסיכוי שלו להיות רב-מכר - מאוד קטן, ואם זה ככה, אז אני מציעה שכל רשת תפרסם את רשימת רבי המכר שלה".
וזה מתחבר לתמיכה שלך בחוק הצרפתי?
"החטא הכי גדול בעיניי זה חיבור בין מו"לות לבין רשת ספרים. אני יצאתי נגד חיבור כזה אצלי בבית כי חשבתי שללקוחות שלי מגיעים ספרים של כל הוצאות הספרים. (בראל הפסיקה את ההתקשרות בין סטימצקי לכתר שנוצרה לפני שהגיעה לתפקיד, א.ס.)
"יותר מכל אני רוצה להזכיר שמעבר לרשתות הספרים יש גם מדינה. המצב הנוכחי יביא לכך שיהיו שתי הוצאות ספרים בלבד - ידיעות ספרים שיש מאחוריה עיתון, וכנרת-זמורה-ביתן מודן שיש מאחוריהן רשת, וזה יפגע מאוד בתרבות. לדעתי מדינה ללא תרבות אין לה זכות קיום. ועל זה המלחמה שאנחנו עושים היום. ולהזכיר, אני בעד הורדת מחירי הספרים, לדעתי רשת ספרים צריכה להרוויח פחות, וצריך לקבוע מראש את האחוזים שהסופר מקבל מהספר".
אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים כבר דחה בדיוק לפני שנה (יוני 2008) את הטיעונים האלו ואמר כי: "לצערי, ההצלחה של צומת ספרים היא לצנינים בעיני אחרים ופתאום עולות טענות. כולם עושים אותם דברים. לא המצאנו את הגלגל. כל מה שאנחנו עושים הוא חוקי. הוא לטובת הספרים".
היום בבוקר, אחרי הודעתה הדרמטית של מנכ"ל סטימצקי איריס בראל, שומר חזר וטען ש"צומת ספרים אינה קובעת למנהלי החנויות איפה ואיך להציג את הספרים. כל אחד לפי ראות עיניו, ובכל חנות כל אחד מסדר כרצונו. אין ולא תהיה לצומת ספרים פלנוגרמה והוראה איך לסדר את הספרים".
המוכרים מתבקשים להמליץ על הספרים של ההוצאות?
"חד וחלק לא. הם מעולם לא התבקשו להמליץ על הספרים של ההוצאות שלנו. לצומת יש מדיניות תגמול לעובדים שמשתנה כל חודש. אין הוצאה בישראל שלא נתנה תגמול לעובדי צומת וזה בדוק".
איריס בראל יצאה בהתקפה חריפה נגדכם על כך שאתם מטים את נתוני רשימות רבי-המכר.
"רשת סטימצקי הייתה עד לפני שנים לא רבות מונופול, וככל הנראה מתגעגעת לתקופה ההיא. סקר בלתי תלוי שפורסם אתמול מעיד שצומת ספרים עברה את סטימצקי בהפרשים גדולים כמעט בכל הפרמטרים. חבל שהמתקפה היחצנית של הרשת המתחרה באה על חשבון הצרכן וזכות הציבור לדעת".
