כמו בסקרים החדשותיים, כך גם בחשיפה התקשורתית: מפלגת הליכוד מובילה בחשיפה התקשורתית, קדימה שנייה ומפלגת העבודה שלישית. בנימין נתניהו מוביל בהיקף החשיפה, אך יחד עם זאת - הוא גם מקבל את מירב הכותרות השליליות. העיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" הם הביקורתיים ביותר כלפי נתניהו, בעוד "ישראל היום" שבבעלות ידידו שלדון אדלסון, הוא העיתון המפרגן לו ביותר. כך עולה מניתוח שערכה חברת "יפעת מחקרי מדיה" לבדיקת התדמית של שלוש המפלגות ויושבי הראש באמצעי התקשורת היומיים, בשלושת השבועות האחרונים לקראת בחירות 2009.
מניתוח יפעת עולה עוד כי אהוד ברק, העומד בראש מפלגת העבודה, מוביל הן באיכות החשיפה בתקשורת הכתובה והן בכמות ההשמעות ברדיו ובטלוויזיה - בעיקר בשל התבטאויותיו כשר הביטחון. מהנתונים עולה כי דווקא העיתונות הדתית מפרגנת לברק יותר מאשר למתמודדים האחרים. עוד עולה מהמחקר כי ברק ממצב עצמו ביחס למתחריו כאוטוריטה בנושאי בטחון, בעוד שנתניהו, ממצב עצמו כמומחה לנושאים הכלכליים. ציפי לבני אינה בולטת באף תחום, ויתכן שבשל כך אינה בולטת בהיקף ובאיכות הסיקור.
פרופ' גדי וולפספלד מהאוניברסיטה העברית, יועץ חיצוני ליפעת מחקרי מדיה מסביר כי "התוצאות מראות כיצד האג'נדה התקשורתית משפיעה על יכולת המועמדים לייצר פרסום: עקב האיום הביטחוני, ברק קיבל במה רחבה להביע את דעתו בנושאים מדיניים. בדומה, העובדה שנתניהו נחשב מומחה כלכלי מהווה יתרון בתקופה זו של משבר. זהו מצב אירוני, מאחר ובפעם הקודמת שנתניהו וברק התחרו זה בזה בבחירות 99', ברק רץ על הפלטפורמה הכלכלית ואילו נתניהו שיחק על כרטיס הטרור וניצח. אחת הבעיות שלבני מתמודדת איתן היא שאין תהליך שלום רציני שמאפשר לה לקבל יחס תקשורתי מתוקף תפקידה כשרת החוץ".
פרופ' וולפספלד מוסיף כי "הממצאים סותרים כל הנחה שהתקשורת מעדיפה מתמודד או מפלגה מסוימת: בזמן שנתניהו מקבל את היקף הביקורת הגבוה ביותר, מפלגת הליכוד מקבלת חשיפה תקשורתית איכותית. באופן דומה, אהוד ברק קיבל פרגון תקשורתי, אך מפלגת העבודה קיבלה את הביקורת הגבוהה ביותר. עובדה זו מחזקת את הטענה לפיה התקשורת מתנהגת בהתאם לאירועים ולא מעדיפה מתמודד או מפלגה מסוימת".
