איך נצא מהמשבר במגזר העסקי ונתמודד עם אי-ודאות כלכלית ממושכת?
"המלחמה פגשה את המשק הישראלי בנקודה יחסית טובה, עם שיעורי תעסוקה גבוהים וירידה מסוימת בלחצי האינפלציה", אומר אלן עמיאל, מנכ"ל BDI, "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המשק מתמודד עם מגוון אתגרים, בהם מחסור בכוח אדם, פריון נמוך וגירעון ממשלתי שמעמיק ככל שהמלחמה נמשכת לצד חששות לירידה נוספת בדירוג האשראי".
לדבריו, בין הצעדים שאפשר לאמץ כדי להביא להתאוששות מהירה של המשק הישראלי - הצורך לגבש בהקדם תקציב אחראי תחת הבנה של הצרכים החיוניים למשק הישראלי ואלו שיביאו לצמיחה והתאוששות מהירה וחתירה לסיום המלחמה תחת שמירה על האינטרס הביטחוני של מדינת ישראל.
"עם סיום המלחמה, הממשלה צריכה לדאוג לשיקום יישובי העימות בצפון ובדרום, בניית תשתיות ויצירת מקומות עבודה חדשים", מסביר עמיאל, "תנופת הבנייה והשיקום לצד שקט ביטחוני ויציבות שלטונית צפויים להחזיר את אמון חברות דירוג האשראי והמשקיעים במשק הישראלי בכלל ובתעשיית ההייטק בפרט, המשמעותית לצמיחת התוצר בישראל. כמו כן נדרשים צעדים נוספים כגון קיצור וייעול הליכים בירוקרטיים, הבאת עובדים מקצועיים מחו"ל לאור מצוקת כוח האדם והנפקת היתרי בנייה. נוסף לכך יש להגדיל את שיעורי התעסוקה של אוכלוסיות חלשות, לנהל מאבק יסודי בהון השחור, לעודד קשרים ושיתופי פעולה עם מדינות נוספות בתחומי האנרגיה, טכנולוגיה ומערכות ביטחוניות, ולעודד את הייצור המקומי כלקח מהחרם הטורקי".
איך נצא מהמשבר בתעשיית ההייטק ונשמור על צמיחה ושגשוג בשוק התחרותי?
לדברי עופר שרייבר, שותף ומנהל הסניף הישראלי של הקרן Yl ventures, השלכות השנה האחרונה נוגעות כמובן גם בהייטק הישראלי ובקטר שלו, תחום הסייבר, ולכל אחד מהשחקנים בתעשייה - משקיעים, יזמים ואנשי מקצוע - יש חלק בתהליך היציאה מן המשבר הנוכחי. אחד המנועים החזקים לכך הוא המשך צמצום הפערים בין ישראל לשווקים הגלובליים באמצעות הגברת החשיפה של חברות ישראליות.
"חשוב להדגיש את ייחודיות היזמות הישראלית אל מול מתחריה בעולם, בחדשנות טכנולוגית או בניסיון של היזמים עצמם - צבאי ואזרחי", הוא אומר, "השתתפות של יזמים בכנסי תעשייה, ונסיעות תכופות לחו"ל לטובת פגישות עם לקוחות, שותפים ומשקיעים בשווקי היעד שלהם הם קריטיים בתקופה זו, כשיש ירידה משמעותית בנפח הביקורים של משקיעים ולקוחות פוטנציאליים בישראל. חיזוק שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שחקנים בשוק הגלובלי, לרבות עסקאות רכישה, יסייע לבסס את הנוכחות הבינלאומית בישראל".
לדבריו, לאורך שנים היתה ישראל ידועה כיצרנית של טכנולוגיות חזקות - אבל גם של אקזיטים מהירים. "היזמים הישראלים נחשבו למצוינים בחדשנות, אבל פחות בלבנות חברות לטווח ארוך. תבניות אלו השתנו בשנים האחרונות, ועלינו להדגיש את המסר הזה לשוק כולו. אנחנו רואים כיום חברות סטארטאפ ישראליות עם פוטנציאל להוביל קטגוריות, חברות עם מאות מיליוני - ובתקווה, מיליארדי - דולרים בהכנסות, ובעיקר יזמים עם שאיפות ויכולות לבנות חברות כאלה. הם זקוקים לאקוסיסטם תומך של משקיעים ושותפים שיאפשרו להם לממש את החזון שלהם מתחילתו ועד להצלחה ברמה הגלובלית".
מה צריך לעשות כדי לייצב ולאושש את שוק ההון בישראל?
לטענת איל ידוב, דירקטור מנהל, מחלקת חוב ושוק הון ב-Deloitte ישראל, המצב במדינה בכלל ובשוק ההון בפרט מתאפיין בחוסר יציבות ובאי-ודאות. מערכה ארוכה, זעזועים מערכתיים שלא בטוח שחלפו - כל אלה מחייבים את הפעילים בשוק ההון, חברות ומשקיעים כאחד, להיערך בשני כיוונים שונים. בראשון - יש לשמור על היכולת לפרוע באופן יעיל ומהיר את הכספים המושקעים, ובשני להמשיך ולסרוק את השוק אחר הזדמנויות שונות.
"עליית הריבית ברחבי העולם וגם בישראל, שהובילה להתייקרות ההלוואות, עם הטלטלה הכלכלית, מחייבים בחינה מדוקדקת של שולי הביטחון הפיננסיים", הוא אומר, "המשמעות היא שחברות יעברו מניתוח של תזרים צפוי לבנייה של מנעד תרחישים אפשריים, ייתכנו גם גיוסי הון במחירים לא אופטימליים, בחינת שיתופי פעולה בין חברות, ועוד מנעד רחב של שינויים והזדמנויות שצריך להביא בחשבון. בשל כל אלו, אנחנו צפויים לראות מיזוגים בין חברות, ומהלכי חוב והון חדשניים כדי לבצר את מעמד החברות".
עם זאת, על השאלה הגדולה ביותר, שאלת עיתוי היציאה מהמשבר, אין לדבריו מענה כרגע. "בלי להיכנס לאפיקים ספציפיים, ההחלטה על מסלולי השקעה, הן במטבע, הן בנכס הבסיס והן בתקופה, צריכה להיות כעת רגישה במיוחד לטווח ההשקעה. על המשקיעים להתחשב באופן משמעותי בתנודתיות שצפויה בהמשך עד התייצבות מדינית ופוליטית".
איך נאושש את שוק הנדל"ן ונצעד לקראת פתרון משבר הדיור?
לדברי עו"ד אברהם אברמן, שותף מנהל וראש משותף של מחלקת הנדל"ן במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות', לצד שיווק נרחב וייעול הליכי התכנון, הדבר העיקרי שצריך לעשות בטווח המיידי כדי לאושש את שוק הנדל"ן בישראל ולמנוע עליית מחירים חדה הוא למצוא פתרון לבעיית המחסור בכוח אדם באתרי הבנייה, הגורמת לעיכוב משמעותי בפרויקטים וכתוצאה מכך לאיחור במסירת הדירות. הפיצוי לדיירים על האיחור במסירה שנופל על היזמים, בתוספת ההתייקרות המשמעותית בעלות העובדים ובחומרי הגלם בעולם, הם נטל כלכלי עצום על היזמים שפוגע ברווחיות הפרויקטים, ובסופו של דבר בלית ברירה מתגלגל למחירי הדירות. "מדינת ישראל חייבת למצוא דרך להביא פועלים מקצועיים משווקים חדשים בכמויות גדולות כדי לאפשר את התקדמות הפרויקטים", הוא אומר.
"נוסף לכך דרושה רפורמה משמעותית בכל הנוגע לדיור להשכרה לטווח ארוך, שתאפשר בנייה בהיקף נרחב של מאות אלפי יחידות דיור המיועדות להשכרה", הוא מוסיף, "תפיסת העולם הישראלית לפיה כל אדם חייב דירה בבעלותו חייבת להשתנות, בוודאי לאור העובדה שלרבים אין יכולת כלכלית לרכוש דירה. המודל הקיים כשל שעה שעלו הריביות והמוצר הפך לא אטרקטיבי עבור יזמים. פתרונות חלקיים כמו מתן זכות ליזמים למכור חלקים בפרויקט אינם מספיקים. בעולם יש מודלים מצוינים של דיור להשכרה לטווח ארוך, והגיע הזמן ללמוד אותם לעומק ולבצעם בהתאמה. מדובר במערכת רגולטורית ייחודית למוצר שונה במהותו מנדל"ן המיועד למכירה".
איך נבטיח את הביטחון האנרגטי של ישראל ונמנע עליית מחירים חדה?
לדברי עמית פרגמנט, מנכ"ל השותפות של אלקטרה פאוור ואנלייט לאספקת חשמל, על אף השנה הקשה במשק הן בהיבט החברתי והן בהיבט הכלכלי, שוק האנרגיה בישראל עובר בינתיים בהצלחה את התקופה המאתגרת. לצד מקורות אנרגיה זמינים מאנרגיה מתחדשת וממאגרי הגז הטבעי תוצרת כחול לבן, משק החשמל בישראל מתפקד בצורה טובה.
"במהלך השנה שמענו לא מעט חששות שהועלו בנוגע לשאלה מה יקרה במקרה של מתקפת טילים נרחבת על מאגרי הגז ועל תחנות כוח בישראל", הוא אומר, "כדי לייצר ביטחון אנרגטי למשק האנרגיה ולהבטיח אספקת חשמל גם במקרי חירום, יש בראש ובראשונה להמשיך ולבזר את מקורות ייצור החשמל, להמשיך ליזום ולהקים פרויקטים לייצור חשמל ממגוון מקורות, אם אלה מתקנים סולריים, מתקני אגירה באמצעות סוללות, או תחנות מקומיות שפועלות על גז טבעי".
לטענתו, בכל הנוגע למחירי החשמל, פתיחת שוק החשמל לתחרות ומתן האפשרות לחברות פרטיות למכור חשמל, שחלקו גם ירוק יותר, היא מהפכה אמיתית שהוזילה את עלויות החשמל לצרכן, והיא תמשיך להיטיב עם הצרכן הישראלי ולמנוע עליית מחירים חדה של חשבון החשמל לצרכנים.
איך נצא מהמשבר בארגונים חברתיים ונשמור על התמיכה הנדרשת לאוכלוסיות מוחלשות?
אל"מ (במיל.) אורית אילון פרידמן, מנכ"לית עמותת איל"ן, טוענת כי אירועי 7 באוקטובר, המלחמה שפרצה, כמו גם מגפת הקורונה, חידדו את חוסנו של המגזר השלישי. לדבריה, "המגזר בלט בגמישותו וביכולת מתן מענה לצרכים החברתיים במדינה. למרות היריעה הקצרצרה של המשאבים הקיימים לעומת הצרכים הרבים, המגזר השלישי המשיך להעניק שירותים חברתיים באופן מיטבי". עם זאת, כדי לצאת מהמשבר הנוכחי ולהתמודד עם האתגרים העתידי, יידרש שינוי מהותי בגישת הגורמים המובילים במדינה.
"שיתופי פעולה וסנכרון בין העמותות השונות קריטיים, והממשק בינן לבין הרשויות ומשרדי הממשלה הוא המפתח ליצירת שינוי", היא אומרת, "חיבורים אסטרטגיים בין ארגונים שונים מאפשרים ניצול אופטימלי של משאבים, יצירת פתרונות משולבים, ייעול התשומות ונגישות למידע תומך החלטות. באמצעות הקמת חמ"ל ייעודי המורכב מבכירים במשרדי הממשלה, הרשויות, נציגי המגזר השלישי ומתנדבים תתאפשר תגובה מיידית ומוכנות רב מערכית לכל תרחיש עתידי. יש לפתח מנגנונים גמישים וייעודיים שיאפשרו תגובה מהירה לצרכים, להעניק תמיכה ממשלתית מוגברת ממוקדת לפערים המתרחבים".
לשיטתה, המדינה צריכה לפתח תוכניות שיתאימו לשינויים מהירים ויציעו פתרונות מיידיים, תוך העמדת משאבים לצמצום הפערים שנוצרו בעקבות המשבר ולטיפול מיטבי באוכלוסיות רגישות. דוגמאות לסוגיות שבהן המדינה נדרשת לראייה רב תחומית ובין משרדית הן תשתיות דיור שבהן או לצידן מרחבים מוגנים נגישים וזמינים לכל, תעסוקה מגוונת בשכר הולם ופיתוח מבחר שירותים קהילתיים חדשניים, בדגש לפריפריה החברתית והגאוגרפית. "נחוץ גם למקד את המאמץ בהכשרת עובדים וסיוע לצוותים בשטח, כדי שיהיה מי שיוכל להפעיל את התוכניות הללו ולהעניק שירות איכותי וגמיש. בד בבד נטפח כך חברה סולידרית וערכית".
לבסוף, יש להגביר את המודעות באמצעות חינוך והסברה לרב-גוניות, לסובלנות ולכבוד הדדי. "שבוע מודעות פעם בשנה ממרק מצפון אך אינו יוצר שינוי", היא אומרת, "מעגל האנשים הנדרשים לסיוע הולך ומתרחב, ועלינו להיערך לכך בלב פתוח ובנפש חפצה".
איך נצא מהמשבר בתחום בריאות הנפש למרות המשאבים המוגבלים והעומס על המערכת?
פרופ' יוני גז, ראש התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה, הפקולטה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית אחוה, טוען כי מצב המלחמה הנוכחי והקונפליקטים החברתיים המתמשכים יוצרים השלכות ישירות על נפש כל אחד ואחת מאיתנו. לא אירוע ממוקד, המתחיל ומסתיים, אלא כזה היוצר אדוות ומעגלי פגיעה רחבים ומתמשכים. לדבריו, התוצר של אלו הוא פגיעות נפשיות מסוגים שונים וברמות חומרה שונות, בדגש על טראומה, חרדה ודיכאון. התעלמות מנושאים אלו תגבה מחיר עצום עתידי.
"מתוך ראייה קונסטרוקטיבית והבנה שאין למערכת הציבורית מספיק משאבים למענים רחבים כל כך, עלינו לקרוא לערבות ואחריות הדדית", הוא אומר, "תיקון שהוא רוחבי וקהילתי. לטעמי, לא נכון לבנות עוד מחלקה בבית חולים אלא להשקיע את המשאבים בבניית מרכזים בתוך הקהילה תוך שימוש במוסדות קיימים כפלטפורמה. מהלך כזה ינרמל וינגיש את העבודה הנפשית שכה רבים זקוקים לה בהווה ובשנים הבאות כתוצאה מהמצב הנוכחי, ואף יחזק לכידות חברתית". דוגמה לכך, לדבריו, היא הקמת מרכזי חוסן והרחבת השירותים הניתנים במוסדות אקדמיים לציבור הרחב. "בשנה האחרונה הוקם מרכז חוסן הפועל בשילוב עם הקליניקה הקהילתית במכללה האקדמית אחוה כמענה קהילתי תומך", הוא מדגים, "כך מערך בריאות הנפש משלב ומשתלב במארג הקהילות התרבותיות-חברתיות במרחב. מודלים מסוג זה מקדמים מודעות לטיפול נפשי, מפחיתים סטיגמות ומעודדים פנייה לטיפול".
נוסף לכך, ישנן קבוצות מודרות שבפועל אינן נהנות ממשאבי בריאות הנפש כמו האוכלוסייה הערבית והחרדית, הדורשות התייחסות מיוחדות ומותאמת הן במתן המענה הטיפולי והן בהכשרת מטפלים. "כל שינוי צריך להבטיח שלא רק מספקים טיפול, אלא שהטיפול אכן יעיל ומתאים לצרכים", הוא מסכם, "בהתאם, חייבים לא לוותר על איכות השירותים".
איך נבטיח שהחברה הערבית תמשיך להיות חלק מהקטר של המשק ביום שאחרי המלחמה?
לדברי מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן תשביק, אתגרים רבים יעמדו בפני החברה הישראלית וקברניטיה לאחר סיום המלחמה, כאשר החטופים יחזרו, העקורים ישובו לבתיהם והמשק יתייצב. אחד מהם יהיה שילוב מלא של החברה הערבית בכל תחומי החיים.
"החברה הערבית, המהווה 20 אחוז מהאוכלוסייה, היא ברובה חברה יצרנית ומשמעותית לכלכלה הישראלית, וחשוב מכל – מעוניינת להשתלב", אומרת ג'לג'ולי, "לא סוד הוא כי המשבר הנוכחי החריף את המתחים ברחוב, במקומות ציבוריים ובמקומות העבודה, אך חשוב לזכור כי לאחר 7 באוקטובר החברה הערבית הוכיחה שהיא שייכת, שותפה ונרתמת לטובת כלל החברה, חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של ישראל".
לטענתה, כדי להעמיק את תחושת השייכות, המניבה חיבור ומבטיחה יצרנות ותרומה, יש להבטיח השקעה משמעותית בקידום החברה הערבית ולא להשאירה מאחור – בחינוך, בתעסוקה ובתשתיות ביישובים הערביים, בקידום השתלבות מלאה בשוק העבודה, במערכת הציבורית ובמרחב האקדמי.
"התקציבים לקידום החברה הערבית קיימים, דו"חות והמלצות נכתבו", היא מסכמת, "וכל שנותר למשרדי הממשלה הוא לממש אותם באמצעות תוכניות, פרויקטים ומיזמים עם המגזר העסקי והמגזר השלישי".
בצד הפעילויות המעשיות הללו, יש לפעול לשיקום האמון בין המגזרים ולהגביר את הקולות המבליטים את השותפות הגורלית, את הערכים המשותפים ואת הרצון לצמיחה ושגשוג. חשוב לפעול באופן פרואקטיבי להגברת השילוב, השיח ותחושת השייכות.
רק באמצעות גישה כוללת והוליסטית, הרואה בכל אחד ממרכיבי החברה הישראלית, ובכלל זה החברה הערבית, שותף מלא, שווה וחשוב, נוכל להבריא את החברה בישראל ולהבטיח את חוסנה ושגשוגה.
איך נצא מהמשבר בהשכלה הגבוהה ונבטיח איתנות אקדמית?
לדברי פרופ' שרית סיון, נשיאת המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאות מאתגרת ברמה הלאומית, החברתית והכלכלית, והשפעותיה מורגשות גם במערכת ההשכלה הגבוהה. "בשנה האחרונה מוסדות אקדמיים חוו משבר עמוק", היא אומרת, "האחריות כלפי הסטודנטים המגויסים ועתידם האקדמי חייבה את כולנו להתחיל את שנת הלימודים באיחור, לבצע התאמות במערכי הלימודים ולתמוך במגויסים, תוך מאמץ למזער את הפגיעה בכלל הסטודנטים. אי הוודאות החריפה את האתגרים, בייחוד עבור מכללות בצפון הארץ. כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי ולהבטיח איתנות אקדמית, יש לנקוט פעולות בכמה רמות: ברמה הפנים-ארגונית, יש לפתח תוכניות לימוד גמישות המותאמות לצרכים המשתנים של הסטודנטים. תמיכה רגשית וכלכלית לסגל ולסטודנטים חיונית, באמצעות מרכזי חוסן מוסדיים, התאמות אקדמיות והקלות למועמדים. כמו כן, יש לקדם למידה מקוונת ופתרונות הוראה חדשניים שיאפשרו רצף לימודי גם בסמסטרים מקוצרים, בלי להתפשר על איכות ההוראה.
"ברמה הלאומית, המדינה צריכה להקים מערך חירום למערכת ההשכלה הגבוהה שיספק מענה מיידי לצרכי המוסדות בעתות משבר. יש להקים גם מערך תמיכה כלכלי לסטודנטים המשרתים בצה"ל, כדי לוודא שתרומתם למדינה אינה פוגעת בעתידם האקדמי והמקצועי".
עוד היא מציעה להדק את התקשורת בין המל"ג/ות"ת והמוסדות האקדמיים, לעודד שיתופי פעולה בין מוסדות וליצור מערכת אקדמית גמישה המותאמת למציאות המשתנה. חלק מתפיסה זו כולל הכרזה על קמפוסים עורפיים שיתמכו בקמפוסים שבחזית ויבטיחו המשך פעילות סדירה גם בזמני משבר.
"יש לזכור כי יציבות מערכת ההשכלה הגבוהה היא מפתח לחוסן הלאומי, הכלכלי והחברתי של ישראל", היא אומרת, "על כן, יש להציב את ההשכלה הגבוהה בראש סדר העדיפויות הלאומי ולהשקיע בה משאבים הולמים. אם לא נפעל כעת, אנו עלולים לעמוד בפני השלכות חמורות שיפגעו לא רק בסטודנטים, אלא גם בעתידה של החברה הישראלית כולה".
איך נצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה ונייצר הזדמנויות עבור הדור הצעיר?
יעל יגרמן לביא, יזמת משותפת ויו"ר פארק הייטק צפון ויזמת משותפת ויו"ר תוכנית "מושל", טוענת כי הפערים בין הפריפריה למרכז בישראל עמוקים ומשפיעים על היבטים רבים בחברה, והיעדר הזדמנויות מספקות בחינוך ובתעסוקה יוצר אי שוויון בהכנסות ומוביל לחברה דו-קוטבית ולוויתור על פוטנציאל כלכלי אדיר.
"אומרים שהדרך להיחלץ מהמשבר היא השקעה בחינוך, בייחוד בגילי 3-0", היא אומרת, "אני מציעה להשקיע כבר בגיל מינוס 5, כלומר בהורים לעתיד, בייחוד בדור הראשון להשכלה גבוהה. השקעה במי שמגיעים מרקע סוציו-אקונומי מאתגר תאפשר להם ללמוד מקצועות רווחיים, להוציא את עצמם ואת משפחתם ממעגל העוני ולבנות עתיד טוב יותר לדורות הבאים".
לדבריה, "הדרך הנכונה להצליח במשימה היא לעבוד במקביל מהסוף להתחלה ומההתחלה לסוף: סוף התהליך הוא צעיר מהפריפריה העובד כמהנדס בהייטק ומשתכר שכר גבוה. תחילת התהליך היא עם צעירי הפריפריה שלא סיימו תיכון ולא נחשפו לאופציה של לימודים באקדמיה, ובוודאי שלא לעבודה כמהנדסים בחברות הייטק".
תפקידנו כחברה, היא אומרת, הוא לייצר שם מפגשים עם בני נוער מוכשרים, נחושים ומלאי מוטיבציה. עלינו להפנות אותם להשלמת הדרישות להתקבל לאקדמיה וללוות אותם עד לסיום הלימודים ומציאת עבודה בתחום. "הפער בין ההתחלה לסוף דומה לתהום, ועלינו לבנות את הגשר וללוות את הצעירים בהצלחה לחוף מבטחים. תהליך שכזה דורש משאבים, אך למעשה זאת השקעה שהרווח בצידה מהיר יחסית וגבוה בצורה יוצאת דופן. הניסיון לימד אותי שקיצורי דרך וקסמים לא עובדים. הדרך המוצעת אולי לא נוצצת אבל היא תביא לשינוי המיוחל. זה הזמן לפעול!".