אתמול (ג') גבתה ועדת החקירה לניהול משק מים עדות משר התשתיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, ומשר החקלאות, שלום שמחון. הוועדה התמקדה בשאלה מדוע הממשלה אינה מיישמת את החלטותיה בנושא משק המים.
לשאלת פרופ' דן ביין ופרופ' יורם אבנימלך מדוע יש זגזוג בהחלטות, ושנה אחת מחליטים על התפלה בהיקף של 400 מיליון קוב מים, ושנה אחת מקטינים את הכמות, השיב שמחון: "אני בהחלט מוטרד מהעניין. המציאות שהגענו אליה במשק המים היא בין היתר בגלל העובדה שהחלטות הממשלה לא בוצעו באופן מלא, והגענו לשוקת שבורה שמחייבת סדרת פעולות גדולה מאוד.
אני שואל את עצמי איך זה שב-2001 מדינת ישראל אישרה למקורות לבנות מתקן התפלה, ואנחנו נמצאים ב-2009, ומקורות יכלה לגמור את זה ב-2004-2003, ואני שומע כעת שהמכרז יצא שלשום. לפעמים אתה לא מצליח להבין איך בעיות של רגולציה שחלקן נקבעו ע"י משרד האוצר מונעות במצב של משבר לקדם הליכים".
לשאלת פרופ' דן ביין האם הוא חושב שהצורך במכרזים מעכב את משק המים, השיב שמחון: "אני חושב שהיה צריך לאשר למקורות פטור ממכרז והליך מקוצר, כפי שקורה במקרים אחרים. השתתפתי ב-11 ישיבות שהקדישו ראשי ממשלה בישראל כדי לחלץ את המכרז של מקורות, כדי להגיע להבנה עם האוצר. הדעת לא סובלת שלאזרחי מדינת ישראל לא יהיו מים בברזים בשנה הבאה, כשאנחנו מתווכחים על איך להוציא את המכרז. בתקופת חירום - פועלים כמו בחירום. אין אופציה אחרת.
אתה יודע שזורמים 100 מיליון קוב מי קולחים לים - תעשה מה שצריך לעשות כדי להביא אותם! אם אקבל את הסמכות להביא אותם, אני אומר זאת באחריות, שהחקלאים ואני נביא את המים לשדות. אתה באמת חושב שהחקלאים רוצים פיצוי? מדינת ישראל, אם אין לה בעיות מים, יכולה להכפיל את הייצור החקלאי שלה תוך שנתיים-שלוש, והיא מתעכבת כי אין מים לחקלאים. הגליל יכול להיסגר מחר בבוקר עקב מדיניות המים. בערבה אם לא יהיה מים, לא תהיה אוכלוסייה. ואנחנו נמשיך להתווכח אם מקורות תזכה במכרז.
הבעיה היא לא של כסף, אלא בעיה בראש. אין שום בעיה למדינת ישראל להתפיל לא 500 מיליון קוב מים, אלא 800 מיליון קוב. המים זה חלק מאיכות החיים של האזרח בכל העולם. מים זה כמו חשמל, צריך לייצר אותם בדיוק באותם היקפים. אף אחד לא אומר לך לא להפעיל את המזגן בבית. במצב של משבר, מדינת ישראל צריכה להבין שהיא צריכה להניע תהליכים בצורה הרבה יותר מרחיקת לכת, ולא להתנהל כמו חנווני".
להערת דן ביין "אתם מדברים על פקידי האוצר, אבל ישנו שר האוצר שהוא חבר הממשלה, ואתם עובדים יחד בתוך ממשלה אחת. אתם רואים שפקידי האוצר מטרפדים החלטה, הכתובת היא לא הם, אלא השר", השיב שמחון: "אני מסכים אתך שהכתובת היא השר הממונה, ואין לי שום כוונה להגן על השר. בשנים האחרונות התחלופה של השרים הייתה גדולה מדי, ואני מניח שלפקידות באוצר היה יותר נוח שלא לקיים חלק גדול מהחלטות הממשלה. אני לא יכול להגיד זאת על פקידים במשרד החקלאות, לא כי אני השר של המשרד, ומה גם שלא הייתי השר בכל התקופה, אלא כי המדיניות שהותוותה ב-2001 נעשית ונמשכת עד עצם היום הזה. לכן היום חסרים כמה מאות מיליוני קוב מים. יכול להיות שב-2012 יהיו חסרים יותר.
לצערנו, ההשלמות שהיו צריכות להתקיימות במשרד האוצר ובמשרדים האחרים לא בוצעו. הצטמצמנו במגזר החקלאי ל-345 מיליון קוב מים. אנחנו משתמשים במי קולחים, המדינה המובילה בעולם בשימוש במי קולחים. העברנו גידולים שלמים צורכי מים, כמו גפנים, זיתים, רימונים וגידולים אחרים".
לשאלת פרופ' ביין אם כל שר רואה עצמו אחראי רק לתחום משרדו, השר שמחון השיב: "השר הוא קודם כול אחראי רק לתחום משרדו, ואח"כ צריך להתריע אם הוא רואה שמשהו אינו כשורה. אני התרעתי בכל דיון על ההסתבכות שהמדינה נקלעה אליה. עשיתי זאת בוועדות ובדיונים בממשלה. הסכמתי להקמתה של רשות מים עצמאית בישראל. מה שיכולתי עשיתי. לדוגמה, לפני יומיים הקבינט הכלכלי קיבל החלטה לקצץ מיליון קוב מים ממכסות 2009 לחקלאים והחליט לשלם פיצוי. מאחורי הקלעים התקיים מסע כבד למנוע את ההחלטה הזאת. מישהו חשב שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות, ואם נותנים כסף לפיצוי החקלאים, חששו שמדובר בחלק ממסע הבחירות. אני חיפשתי דרכים יצירתיות להגביר את כמויות המים שיהיו בישראל בכל מיני דרכים. ולהחליט אם להביא בשרוולים מים מתורכיה, זו לא החלטה שלי".
לשאלת יו"ר הוועדה פרופ' דן ביין האם בתהליכי קבלת ההחלטות חל שיפור מאז המעבר מנציבות המים לרשות המים, השיב השר: "אני לא אוהב שלוקחים לי סמכויות, וזה דבר טבעי. בכל זאת אני חייב להודות שהקמתה של רשות מים עצמאית בישראל הייתה דבר מתחייב וגם נכון משני טעמים: מאז שקמה רשות מים עצמאית, ההאצה בבניית תשתיות המים של מדינת ישראל היא יותר גדולה, והאחריות של האוצר כלפי הצלחת רשות המים היא יותר גדולה. ניהול משק המים נעשה היום יותר טוב, למרות המגבלות הקשות שאנו מצויים בהן. אני חושב שפקידי האוצר לא ישנים בלילה, כפי ששר החקלאות אינו ישן בלילה כשאין לו מים. זה לא קרה קודם. חלק מהעניין הוא בין היתר שהם חששו משיקולים פוליטיים".
שר התשתיות: האיום על משק המים יוסר עד תום העשור
לשאלת יו"ר ועדת החקירה, השופט בדימוס פרופ' דן ביין, מדוע אין לממשלה עקביות בנושא החלטות ויישומן בתחום משק המים, השיב שר התשתיות שעד להגעתו של ראש רשות המים. פרופ' אורי שני, המערכת התעסקה רק בתחום של צריכת המים, ולא בתחום היצע המים, "כשלה לא רק המערכת, כשלה גם האקדמיה. אף אחד לא חזה את מה שבאמת קרה".
להערת חבר הוועדה פרופ' אבנימלך שכבר היו מי שחזו בעבר את המשבר, כמו פרופ' אורי שמיר, השיב השר: "מהרגע שאיתרתי את משבר המים, אני מנהל שורה של מאבקים בכל החזיתות. אני שמח להגיד שבעזרת הפעולות שאנו עושים היום יוסר האיום על משק המים עד סוף העשור, ולמעלה מזה".
לשאלת חבר הוועדה פרופ' יורם אבנימלך מה תגובתו לכך שהוא כתב בנייר העמדה שהממשלה נכנעה למשרד האוצר, והוא הרי חבר הממשלה, השיב בן אליעזר: "בעבודת מטה בממשלה יש חוק הסדרים, שדרכו מנסים להכניס כל מיני דברים. אני עמדתי עם אקדח על הרקה, לא הייתה לי בררה. פשוט נכנענו, אחרת לא היה תקציב מאושר".
לשאלה נוספת של פרופ' אבנימלך איך מקבלים החלטות בזו אחר זו ולא מקיימים אותן, השיב בן אליעזר: "אתה כשר התשתיות מתמודד מול רפרנט מהאוצר, בחור בן 25, ולא מול שר האוצר. מי בעל הסמכות, ילד בן 25 או מערכת מליגה מקצוענית? אין מה לעשות, זה לא רק אצלי, זה בעוד משרדים. יש ממשלה לצד ממשלה. הכול מתחיל ונגמר בשיטת העבודה".
לשאלת פרופ' דן ביין איך משרד האוצר טרפד הקמת שלושה מתקני התפלה, השיב שר התשתיות: "אותה יד שאישרה בממשלה את ההחלטה היא אותה יד שהורידה את ההחלטה. לצערי, הממשלה נכנעה לתכתיבי משרד האוצר. זו אישרה ב-2003 את בקשת האוצר להפחית את היקף ההתפלה ל-230 מיליון קוב לשנה, למרות התנגדותי והתנגדות נציבות המים דאז, שהתרענו על המצוקה שתיווצר אם יבוצע הקיצוץ. אם החלטה זו לא הייתה מתקבלת, לא היינו עומדים היום במשבר הזה. אני שר אחראִי. אבל אין דבר כזה 'שר אחראִי בלי סמכות'. הכול מתחיל ונגמר בשיטת העבודה. אין שר שאינו מודע לגודל ולעוצמת בעיית משבר משק המים. הפתרון פשוט צריך תקציב".
לשאלת פרופ' דן ביין האם משרד התשתיות התמקד בחלופות נוספות מלבד ההתפלה, כמו למשל ייבוא מים מתורכיה, השיב השר "אין רעיון שלא נבחן, גם אם נראה ברמה הכי פנטזיונית. כל מי שבא אליי עם רעיון, אני מעביר את הרעיון, לאחר שהוא נבחן, לדרג המתאים ברשות המים".
