רו"ח שרון ליטקה: "הסחר העולמי בגזי חממה הסתכם במחצית 2008 ב-59 מיליארד דולר - כמעט כמו הסכום שגילגל בכל 2007 (64 מיליארד דולר). השוק ענק, אבל רוב החברות הישראליות עוד לא הפנימו את הפוטנציאל העצום שקיים בו וממעטות לנצל אותו. מדובר בשוק שצפוי להפוך בשנים הקרובות לאחד הגדולים בעולם, כמעט כמו שוק האנרגיה.
"מהו השוק? גזי חממה הם גזים הנפלטים לאוויר ומחזירים קרינה לכדור הארץ, ובכך תורמים לאפקט החממה. המוכרים שבהם הם פחמן דו-חמצני ומתאן. חברות רבות פולטות גזי חממה במסגרת תהליכי הייצור ובכך תורמות לאפקט החממה, שעל נזקיו האדירים לסביבה ולאקלים אין צורך להרחיב.
פרוטוקול קיוטו: מי שמזהם, משלם
"ב-1997 נחתם פרוטוקול קיוטו, שבמסגרתו התחייבו המדינות המתועשות להפחית את פליטת גזי החממה בכ-5% בממוצע עד 2012, בהשוואה לרמת הפליטה ב-1990. כל מדינה קבעה את היקף הפליטות המותר לכל חברה בתחומה, כשחברה שלא תעמוד בדרישות תשלם קנס גבוה.
"המדינות המתפתחות שחתמו על הפרוטוקול (בהן ישראל, שהוגדרה כמתפתחת) לא חויבו להפחית את פליטת גזי החממה בשלב זה, אלא רק לדווח עליה.
"הסחר בגזי חממה התפתח בעקבות פרוטוקול קיוטו. הרעיון הוא, שחברה שמזהמת יותר מהמכסה המותרת לה, יכולה "להתקזז" עם חברה שהפחיתה את הפליטות שלה יותר מכפי שנדרש, או עם חברה שפעילותה תורמת להפחתת זיהום האוויר בגזי חממה (כגון חברת קלינטק). כך, לדוגמה, פרוטוקול קיוטו מאפשר למפעל במדינה מתפתחת, שפעילותו תורמת להפחתת פליטת גזי החממה, להגיש בקשה לאו"ם להכיר בתרומתו להפחתת הפליטה, ואם בקשתו תתקבל - הוא יקבל "נקודות זכות" שיוכל למכור לחברות מזהמות ממדינות מפותחות.
"מחיר ממוצע של טון פחמן בשוק הסחר בין מדינה מתפתחת למדינה מפותחת נע כיום סביב ה-20 אירו. הקנס על מפעל במדינה מפותחת שאינו עומד במכסות שנקבעו לו מגיע ל-100 אירו לטון פחמן, כך שברור מדוע עדיף למפעל כזה לרכוש "זכויות" ממפעל במדינה מתפתחת מאשר לשלם קנס על חריגה מהמכסות.
השוק הישראלי: פוטנציאל רווח
"המנגנון הקיים מהווה פוטנציאל רווח בעיקר לחברות קלינטק ישראליות, בעלות טכנולוגיה או מפעלים המפחיתים את פליטת גזי החממה, אבל זאת רק ההתחלה - בשנים הקרובות יהפוך הסחר בגזי חממה רלבנטי כמעט לכל חברה יצרנית ישראלית.
"על-פי הערכות, ב-2013 ייכנס לתוקף הסכם שיחליף את הסכם קיוטו, ובו יחויבו גם המדינות המתפתחות, בהן ישראל, להפחית את פליטת גזי החממה משטחן. יתרה מזאת: על-פי ההסכם המתגבש, גם המדינות המתפתחות, ובהן ישראל, יחויבו ככל הנראה מ-2013 להפחית את הסחר בגזי חממה.
לפיכך, יצרנים ישראלים יצטרכו בשנים הקרובות לבחור בין שתי חלופות: השקעת משאבים ניכרים בהטמעת טכנולוגיות ייצור שיפחיתו את פליטת גזי החממה שלהם, או תשלום קנסות גבוהים על חריגה מהמכסה המותרת. לכן, ראוי שכל חברה תפתח כבר היום "אסטרטגיית פחמן", כדי למזער את העלויות העתידיות, או לפרוס אותן על פני תקופה ארוכה יותר".
שרון ליטקה היא רו"ח בחטיבת המס ובקבוצת הקלינטק בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר.
