אף אחד לא רוצה שיבנו לו שדה תעופה ליד הבית. סביב עובדת החיים הזאת יצוץ בקרוב מאבק סביבתי שצפוי להיות מהגדולים של השנים הקרובות. באזור מגידו בעמק יזרעאל, כיום אזור פסטורלי לנופשים שרוצים לברוח מהעיר, שוקלים לבנות נמל תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג.
קצת רקע: נתב"ג, שדה התעופה הבינלאומי העיקרי של ישראל, צפוי להגיע למלוא הקיבולת שלו (16 מיליון נוסעים בשנה) ב-2016. על רקע זה הורתה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, כבר ב-1997, על הכנת תוכנית מתאר לשדה תעופה בינלאומי נוסף בישראל. בשלב ראשון נבחרו 22 אתרים אפשריים, וארבעה מתוכם סומנו כמתאימים במיוחד: חיפה, אי מלאכותי מול חופי תל אביב, נבטים וצקלג, באזור שבין באר שבע לקריית גת. בהמשך התברר שיש בעיות מקצועיות עם האתרים בחיפה ובצקלג, וגם לרעיון האי המלאכותי קמו לא מעט מתנגדים. כך זכתה החלופה של מגידו להתעניינות מחודשת.
ב-2007 מינה שר התחבורה דאז, שאול מופז, ועדה בראשות הרצל בודינגר, לשעבר מפקד חיל האוויר. דוח ועדת בודינגר, שהוגש ב-1 בפברואר 2009, שימש בסיס להחלטת הממשלה על מינוי הוועדה הבין-משרדית. ב-1 בפברואר השנה החליטה הממשלה להקים ועדה בין-משרדית לנושא "בחינה וקידום זמינות לשדה תעופה בינלאומי אזורי משלים לנתב"ג", בין היתר באזור מגידו. הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה ב-1 באוגוסט, כלומר הדד-ליין כבר ממש מעבר לפינה.
שדה התעופה הבינלאומי החדש צפוי לכלול מתחם תעופה גדול שסביבו כבישים מהירים, קניונים, וקומפלקס של חנויות ושל בתי מסחר. אולם עבור תושבי מגידו המשמעות היא שינוי קיצוני באופיו הכפרי והירוק של האזור.
על אף שמגידו היא רק אחת החלופות המוצעות, החליטו התושבים לא לחכות להמלצות הוועדה. המועצה האזורית מגידו מובילה את המאבק בנושא, ולצדה המועצה האזורית עמק יזרעאל. המתנגדים מצביעים על כך שהקמת שדה התעופה תפגע באחת מעתודות הקרקע החקלאית הגדולות בארץ, תיצור עומס רב על התשתיות הקיימות, ותייצר מפגעים סביבתיים, כמו מוקדי קרינה אלקטרומגנטית,*שיסכנו את תושבי הסביבה.
לתושבים המתגוררים בשכנות לנתב"ג, לעומת זאת, ובעצם לשאר תושבי המדינה, נותר לקוות שבסופו של דבר יקום בארץ שדה תעופה נוסף; השאלה הגדולה היא מי ישלם בסופו של דבר את המחיר.
