דיוני ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, בראשות השופט בדימוס פרופ' דן ביין ושני חבריה, פרופ' יורם אבינמלך ופרופ' יואב כסלו, התמקדו היום (ד') בנושא איכות מי השתייה והפיקוח עליהם, השבת מי קולחים ומשבר המים בחקלאות
פרופ' גדליה שלף מהטכניון, מומחה עולמי בנושא שמירת איכות המים והשבת מי קולחים וכיום, יועץ מדעי לחברת מקורות, הודה כי המים המסופקים לבתים אינם בהכרח באיכות מספקת. לדבריו, מערכת האספקה בערים אינה מתוחזקת כראוי, ועדיין נשאבים מי שתייה מקידוחים מזוהמים.
לשאלת אבנימלך מדוע הציבור אינו מאמין באיכות מי השתייה, השיב שלף: "אני לא יכול להגיד חד-משמעית את התשובה. ניתן להוריד את רמת הכלור במי השתייה, ולא עושים זאת". לשאלה מדוע האזרחים אינם מקבלים מספיק מידע על איכות מי השתייה בערים, הסכים שלף כי אין אינפורמציה מספקת לאזרח מה מקור המים שהוא מקבל לברז. "בעיית זיהום מי התהום בגוש דן, למשל, סביב מפעלי תע"ש, ידועה. חברת מקורות אינה אחראית לאיכות המים שמקבל האזרח. רשות המים ומשרד הבריאות אמורים לעקוב אחר זה. צריך לסגור כל באר שלא עומדת בסטנדרטים. אני לא חושב שלמשל ברמת גן הם יכולים להצביע מאיפה המים מגיעים".
בנושא השבת הקולחים תקף שלף את רשות המים, בטענה שאינה מקדמת דיה את הנושא. "אני לא יכול להצביע על מישהו מקצועי בנושא הקולחים ברשות המים. גם בתחומים אחרים - רשות המים כל כך בטוחה בעצמה, שהיא לא מתייעצת עם יועצים חיצוניים".
לשאלת ביין מה לדעתו צריך לעשות כדי לשנות את המצב ברשות המים, השיב שלף: "רמת הנכונות והמעורבות ברשות המים, כולל נציבות המים, הלכה וירדה במשך השנים. אחת הבעיות של רשות המים, שמאפיינת הרבה משרדי ממשלה, היא שבגלל העוצמה והכוח, הם לא מקשיבים. זהו גוף די סגור שלא מוכן להקשיב להצעות של אחרים. גישה של התנשאות. הבעיה החמורה היא חוסר כוח אדם מקצועי, כולל מהנדסי מים".
שלף ציין כי אחד המכשולים בנושא הקולחים הוא מחסור בקרקעות להחדרת קולחים, והוסיף כי ניתן להשתמש בשטחים אלה גם כפארקים לפעילויות נופש, ובכך לשמור על שטחים פתוחים, החסרים כל כך בדרום-האזור האורבני הצפוף של גוש דן. עוד טוען שלף שיש צורך לזרז את בניית מוביל הקולחים המזרחי, כדי להביא את מלוא פוטנציאל הניצול של מי הקולחים להשקיה חקלאית, וכך יוכלו להפנות את עודפי הקולחים ממרכז הארץ, מעבר לאלו של השפד"ן, להשקיה בדרום, בצפון ובמרכז הנגב. פרופ' שלף סבור שיש "יתרון לאומי בפתרון אזורי ובין-אזורי בנושא הקולחים.
למרות המחסור במים, רואה שלף חשיבות לאומית בהמשך חקלאות פורחת במדינה, ע"י עידוד השבת הקולחים ברמת האיכות הגבוהה ביותר, ואפילו אספקת תוספת מים מותפלים, כולל סבסודם להמשך קיום חקלאות משגשגת במדינה.
אין מספיק יחסי ציבור לשתיית מי ברז
בעדותם של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר איתמר גרוטו, ושל המהנדס הראשי לבריאות הסביבה, אינג' שלום גולדברגר, עולות תהיות לגבי רמת הפיקוח על מי השתייה בבתים הפרטיים.
לשאלת אבנימלך אם אזרח פרטי יכול לבקש ממשרד הבריאות לבדוק את איכות מי הברז בבית המשותף שהוא גר בו, השיבו גרוטו וגולדברגר ש"אין זה נהוג שאזרח יבוא ויבקש באופן פרטני שמשרד הבריאות יבדוק את איכות מי השתייה בברז הפרטי שלו. יש מעבדות פרטיות שמוכרות ע"י משרד הבריאות. אם יש תלונות על איכות המים מצד הרשות המקומית, כמובן שמשרד הבריאות בודק זאת".
לשאלתם של ביין ואבינמלך מדוע הציבור איננו מאמין באיכות טובה של מי השתייה, השיב גרוטו כי: "משרד הבריאות נוהג לבדוק את איכות המים בכל התחנות. מי השתייה בטוחים ומומלצים על ידם לשתייה. אנחנו לא מנהלים מאבק בחברות המים המינרלים, הם מפוקחים על ידינו. אין מספיק אפקט של יחסי ציבור לשתיית מי ברז".
לשאלת ביין מהי הסיבה שמשרד הבריאות אינו מיוצג במועצת רשות המים, השיב גולדברגר שהמצב הרצוי הוא שיהיה למשרד הבריאות מעמד של משקיף במועצת רשות המים, וזאת כדי למסד מנגנון מסודר של תיאום והעברת מידע בין משרד הבריאות ובין רשות המים.
פרופ' אילן אמיר, מומחה לכלכלה חקלאית, טען כי "חלק נכבד מהכשלים במשק המים נבעו מגישה אסטרטגית שהמים הם מצרך כלכלי, וכללי הכלכלה כמו היצע וביקוש חלים עליו". אמיר המליץ לוועדת החקירה לאמץ החלטה לפיה המים יסופקו כתשתית של המדינה, מחירי המים יהיו דיפרנציאליים, וכל אזור ישלם את המחיר שהוא יכול לשלם, ללא קשר לעלות המים בו.
נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, אמר כי הפיתרון האפקטיבי לבעיית המחסור במשק המים עד כה היה באמצעות קיצוץ קצבאות המים לחקלאות. לדבריו, מדובר בביטוי למדיניות שגויה ומתמשכת, מנוגדת הן לדין והן להחלטות ממשלה. לפי התכנית, הכוונה היא להקצות 354 מיליון מ"ק מתוך מכסות של מיליארד מ"ק.
