זר לו היה נקלע לתערוכת הרכב שנערכת בימים אלו בפאריז, יכול היה להתבלבל ולחשוב לרגע שהגיע למפגן הצדעה לאקולוגיה: מרבדי דשא (סינטטי) נפרשו מתחת לכל ביתן רענן, פוסטרים (מפלסטיק) של טבע ירוק נתלו על כל קיר, וכל המכוניות קושטו בפרחים רעננים, משל היו ואנים של היפים משנות השבעים.
על ביצועים, הספק, מרחב לנוסעים ושאר זוטות שמעסיקות בימים כתיקונם את תעשיית הרכב, כמעט ולא דיברו בפאריז. קטן זה חסכוני, חסכוני זה ירוק, וירוק מוכר. המלכים החדשים של תעשיית הרכב הם פליטת הפחמן, החיסכון בדלק, וכמובן - ההיברידיות, החשמליות, המימניות, הסולאריות ושאר המצאות משונות (שרובן, כמובן, לא יעלו על הכביש לעולם) ושנועדו לשכנע אותנו שיצרניות הרכב מדברות אלינו בפרחים.
היה בזה משהו מעושה, מלאכותי, שלא לומר - מעוות. מפעלי ענק שלפי כל הסימנים היה להם חלק ברור בהפיכתו של הכדור הירוק למעושן, הם עתה הלוחמים הגדולים למען איכות הסביבה. למה הדבר דומה? לאולמרט, שפורש מהחיים הפוליטיים ומקדיש את עצמו ללוחמה בשחיתות השלטונית.
הירוק נהיה היום ירוק מאוד. הכל מתחבר עם ירוק, הכל צריך להיות ירוק. באירופה הלכו עם זה עוד צעד: מי שלא ירוק - צריך לירוק עליו. ענקיות הרכב, שיצרו כוחות סוס, עמדו בתערוכה מבוישים ליד הדגמים הלא נכונים פוליטית שלהם. אפילו יצרנית מכוניות הספורט היוקרתיות לוטוס, הודיעה כי היא מפתחת מכונית מרוץ עם קולטים סולאריים בגג, וזה נראה כמו שזה נשמע - מגוחך עד עצוב.
בדיוק כמו בבגדים, לא הכל הולך עם ירוק. מכונית למשל. הלא גם אם ימציאו מכונית חשמלית לגמרי, שאפילו תורמת יונים חיוביים לאוויר העולם בשעה שהיא נוסעת, היא עדיין תזדקק לאספלט לנסוע עליו, לפלסטיק לדש-בורד, לחומרים הכימיים הבלתי מתכלים בעליל שגורמים לטכנולוגיה החשמלית שכולם מדברים עליה, להניע את הגלגלים.
למרות דעתי הנחרצת על שוחרי איכות הסביבה, גם אני נוטה להסכים שצריך להפחית את זיהום האוויר בעולם. חבל רק, שלרוב העולם המזהם (השלישי), אין מספיק כסף כדי לקנות את המכוניות הלא מזהמות. אבל זו לא הנקודה, כמו שאומרים בפוליטית מדוברת. החיבור של עולם הרכב עם הטרנד הירוק, שמצא לו מקום גם בתקנות הרישוי החדשות בעולם המערבי, הוא בעיני אחת משטיפות המוח הגדולות והמוצלחות שנעשו בעשורים האחרונים.
כמי שמכסה שנים רבות את תחום השיווק והפרסום, אני מתבייש לקרוא לזה "מיתוג". מיתוג מייצר ערכים, הוא לא יכול להפוך אותם. תנו ליצרניות הרכב לעשות את מה שהן עושות טוב, מכוניות. אפשר ורצוי שהן יהיו פחות מזהמות, אבל חסכו מאיתנו את כל הירוקת הזו. הירוק היחיד שחברות הרכב מאמינות בו לא מצוי בעצים ובשיחים, הוא נמצא על השטר של פרנקלין.
