נזק כלכלי ומקרי מוות עקב אסונות טבע כתוצאה משינוי האקלים - שטפונות, בצורות וסופות - הפכו את 2008 לשנה ההרסנית ביותר מאז שהחל התיעוד. כך לפי הערכות האו"ם.
העלויות, המשויכות לקטסטרופות שקשורות למזג אוויר ב-2008, מוערכות ע"י Munich Re, מבטחת המשנה הגדולה בעולם ושותפה של האו"ם, ב-200 מיליארד דולר - פי 2 מ-2007. הנזקים המבוטחים הסתכמו ב-45 מיליארד דולר, גידול של 50% מהשנה הקודמת.
לשם דוגמה, ספטמבר האחרון הביא עמו את הוריקן "אייק", ההוריקן השלישי במידת ההרסניות שלו מאז ומעולם בארה"ב. 82 איש נהרגו, 202 עדיין נעדרים ואייק עלה לחברות הביטוח האמריקניות 15 מיליארד דולר.
נפח הקרח בקוטב הצפוני צנח לרמה השנייה הנמוכה ביותר, מאז שהחל התיעוד.
מוקדם יותר השנה, מנהל התוכנית לאיכות הסביבה באו"ם (UNEP) הזהיר כי "אנו עדים לאירועי מזג אוויר קיצוני, המדגישים את פגיעותו של המין האנושי לאסונות טבע, פגיעות שתלך ותגדל, באם שינויי האקלים לא ירוסנו".
בדצמבר 2009, בוועידה בקופנהגן, ממשלות צפויות להסכים על אמנה להגבלת פליטות גזי החממה, אשר תחליף את פרוטוקול קיוטו, שיפוג ב-2012. מדינות מתועשות וכלכלות מתפתחות צפויות לנקוט פעולה להפחתת פליטות גזי החממה שלהן ולהעניק מימון למנגנונים שונים.
כזה הוא ה-CDM של פרוטוקול קיוטו, שעושה רושם כמכשיר עיקרי למלחמה בשינויי האקלים. זהו המכשיר הכלכלי היחיד המאפשר סחר של פליטות גזי חממה בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות. זאת, כדי לאפשר למדינות המפותחות לעמוד ביעדי הפליטות שלהן, בלא שיפחיתו בעצמן את הפליטות. לפי פרוטוקול קיוטו, מדינות מתפתחות רשאיות להציג פרויקטים שיביאו לחיסכון בפליטת פחמן ולקבל על כך "נקודות זיכוי" - נקודה על כל טון פחמן שנחסך ולא שוחרר לאוויר. אלפי פרויקטים הצטרפו ל-CDM ב-2008. לפי תחזיות, מספר הפרויקטים יעלה עד 2012 ל-8,000, ויניב תזים הכנסות של למעלה מ-30 מיליארד דולר.
השווקים הגלובליים עדיין מתמודדים עם השלכותיו ל משבר האשראי. בשל כך קרא או"ם לתוכנית שתניע את הכלכלה הגלובלית לכיוון של השקעות בקלינטק, אנרגיות מתחדשות ותשתיות טבעיות, שגם יילחמו בשינויי האקלים וגם יביאו לפריחה בשוק התעסוקה. ב-2008,
מגזר הטכנולוגייה הבת קיימא הגלובלי קיבל מימון של למעלה מ-148 מיליארד דולר, גידול של 60% בהשוואה -2006.
