הסכר ההידרואלקטרי, קיר בטון החוצה עמק חקלאי בסין, אמור לעזור לחברת חשמל גרמנית להציל את האקלים ובאותו זמן להעביר אשראי פחמני יקר לכיסי הבונים הסיניים. אולם בסופו של דבר, סכר קסיאוקסי (Xiaoxi) אינו תורם מאומה להפחתת פליטת הפחמן העולמית, בעוד ש--7500 איש איבדו את בתיהם לטובת הפרוייקט.
אם המבקרים צודקים, הסכר יפגע בצרכנים הגרמנים, בכפריים הסינים ובאקלים עצמו, וסכר קסיאוקסי אינו היחיד. מקרים דומים מתרחשים לרוחב סין, כאשר מאות פרוייקטים הידרו חשמליים עומדים בתור כדי לקבל אשראי פחמני, בעלות של מיליארדים לאירופאים, ליפנים ובקרוב גם לאמריקנים. זאת, אם הממשל החדש בארה"ב יחליט להצטרף לסחר העולמי בפליטות פחמן.
המדינות אשר חתמו על פרוטוקול קיוטו התחייבו לעמוד במכסה מירבית של פליטת פחמן לאטמוספירה. ה--CDM (Clean Development Mechanism) הוא תוכנית של האו"ם, אשר במסגרתה קונות המדינות המפותחות, את יתרות הפליטה הפחמנית הלא מנוצלות של המדינות המתפתחות. מדינות המערב עומדות במכסה שנקבעה להן, ואילו המדינות המפתחות זוכות לתשלום נאה.
חברת החשמל הגרמנית, RWE, המפעילה כורי פחם מזהמים משלמת לפרויקט בקסיאוקסי תמורת מכסת הפחמן שלו. לכאורה הסדר מצוין, אלא שמומחים טוענים כי הסכר הסיני היה נבנה בכל מקרה, וקניית יתרות הפחמן שהוא חוסך מאפשרת ל--RWE להגדיל את כמות הזיהום שהיא פולטת לאטמוספירה.
בניית הסכר בקסיאוקסי החלה כבר ב--2004 - שנתיים לפני הפנייה לתוכנית CDM. יתר על כן, בניית תחנות הידרו אלקטריות נמצאת בעדיפות לאומית בסין כבר מאז 1990 - הרבה לפני הפעלת CDM. במילים אחרות, המתכננים הסינים אינם מחליפים לפתע מפעלי פחם מזהמים בסכרים נקיים. בשורה התחתונה, כ--450 אלף טון של גזים מזהמים יתווספו למכסה השנתית של RWE, מהסכר בקסיאוקסלי לבדו, כאשר RWE מתכננת לקנות אשראי פחמני מ--37 סכרים נוספים בסין.
מסקר שערכה סוכנות הידיעות AP עולה שהטכנולוגיה הפופולארית ביותר בתוכנית CDM היא הטכנולוגיה ההידרו אלקטרית, אשר תרומתה לאיכות הסביבה שנויה במחלוקת. 763 פרוייקטים הידרו חשמליים נבנים כעת בסין, ושווי אשראי פליטות הפחמן שלהם צפוי להגיע עד 2012 ל--4 מיליארד דולר.
