במציאות הכלכלית של ימינו, רבים מאיתנו חיים בתחושה של מחסור תמידי - לא מספיק לנו, אנחנו לא עומדים בהוצאות, והשכר, כמה שננסה להגדילו, לא מצליח להדביק את הקצב. החיים המודרניים מתאפיינים במרדף מתמיד אחר יותר: יותר הכנסה, יותר רכוש, יותר סטטוס חברתי. אנחנו משווים את עצמנו לאחרים, חווים לחץ לצרוך ולשדרג, ומתפתים להאמין שאם רק יהיה לנו יותר – נהיה מאושרים. אבל מחקר חדש שביצעתי ביחד עם ד"ר גיא ברוקס (המרכז האקדמי רופין) וד"ר הילה אקסלרד (אוניברסיטת רייכמן), מעלה נקודה מסקרנת: ייתכן שהבעיה אינה בהכנסה שלנו, אלא ברצונות שלנו. האם ייתכן שהדרך האמיתית לרווחה כלכלית ולאושר אישי טמונה דווקא בצמצום החומריות שלנו? אם נבין כיצד לשלוט בדחף הצרכני שלנו ולהעריך את מה שיש לנו, אולי נמצא שמדובר בדרך האפקטיבית ביותר להשגת רווחה נפשית וכלכלית כאחד.
העניין אינו רק חיסכון כספי, אלא גם שקט נפשי. הפחתת הצורך לצרוך עוד ועוד יכולה להביא לתחושת שליטה גדולה יותר על חיינו, ולשחרר אותנו מהלחץ המתמיד לעבוד קשה יותר כדי לממן סגנון חיים בזבזני. התרבות המודרנית מקדשת צריכה מוגברת כמדד להצלחה, אך האם זה באמת מה שגורם לנו להיות מאושרים? המחקר מוכיח כי לעיתים קרובות, הפחתת הצריכה עצמה משפרת את איכות החיים הרבה יותר מאשר העלאת ההכנסה.
המספרים מדברים
המחקר מציג מודל מתמטי שמראה כי אנשים שמשקיעים בניהול חכם של רצונותיהם החומריים – כלומר, מפחיתים את הצורך שלהם בצריכה מתמשכת – נהנים מרווחה אישית גבוהה יותר. במילים אחרות, מי שמפחית את הרצון לרכוש יותר דברים אינו מרגיש מסכן, אלא להפך - הוא מאושר יותר.
השאלה המתבקשת היא האם התחושה הזו מתורגמת גם למספרים: כמה כסף אנחנו באמת חוסכים כאשר אנחנו מוותרים על החולצה הנוספת, הארוחה בחוץ או המכשיר החדש? התשובה מורכבת, אך לפי הנתונים, אנשים שמאמצים גישה של צמצום חומרי דיווחו על רמות גבוהות יותר של רווחה אישית – ולא רק משום שנותר להם יותר כסף בסוף החודש, אלא משום שהלחץ הכלכלי פחת משמעותית.
המחקר מצביע על כך שהפחתת הצריכה בתחומים מסוימים יכולה להוביל לחיסכון משמעותי. לדוגמה, בהשוואת הוצאות חודשיות לפני ואחרי צמצום חומרי:
כפי שניתן לראות, הפחתה מתונה של הצריכה היומיומית מובילה לחיסכון שנתי שיכול להיות משמעותי מאוד עבור משפחות ואנשים פרטיים כאחד. חיסכון זה עשוי לאפשר השקעה בתחומים אחרים כמו חינוך, פיתוח אישי או חוויות משמעותיות יותר מחומרנות רגעית.
למה אנחנו חוסכים ועדיין לא גומרים את החודש
למרות היתרונות של צמצום חומרי, רבים עדיין מרגישים שהם "חוסכים על עצמם" אך לא מצליחים לגמור את החודש. הסיבה לכך נעוצה בכך שהתחושה שלנו לגבי כסף ורווחה כלכלית אינה נובעת רק ממה שיש לנו בפועל, אלא גם מהפער בין מה שאנחנו רוצים לבין מה שאנחנו יכולים להשיג. אנשים שמאמצים גישה של ריסון חומרי ומפחיתים את הרצון שלהם לצרוך – חווים ירידה בתחושת המחסור. לעומתם, מי שמתמקד בהגדלת ההכנסות בלבד, מבלי לצמצם את הצרכים שלו, נוטה להמשיך ולרדוף אחרי הכנסה גבוהה יותר, בלי להשיג תחושת סיפוק יציבה.
אחד הממצאים המעניינים במחקר הוא שהאושר האישי אינו נובע מצריכה חומרית, אלא מפעילויות שמספקות משמעות וסיפוק אישי ללא הוצאה כספית ניכרת. המחקר מזהה מגוון "תחליפי צריכה" – פעולות שאנשים יכולים לאמץ במקום רכישה מתמדת של מוצרים. בין הדוגמאות ניתן למצוא עיסוק בתחביבים, פעילות גופנית, התנדבות, זמן איכות עם חברים ומשפחה, ואף עיסוק במדיטציה או בעשייה יצירתית.
כלומר, במקום להוציא יותר כסף על קניות, ניתן למצוא סיפוק בדרכים אחרות – שלא רק חוסכות כסף אלא גם משפרות את הרווחה האישית. העובדה שמוחנו מתרגל במהרה לרמת הכנסה גבוהה יותר (מה שמכונה "הסתגלות הדונית") הופכת את הצריכה לאסטרטגיה מפוקפקת לשיפור ארוך-טווח של האושר. לעומת זאת, אנשים שלומדים לנהל את רצונותיהם באופן מושכל מפיקים יותר סיפוק מהחיים.
למי זה עובד הכי טוב?
המחקר גם מראה שההשפעה החיובית של צמצום רצונות אינה אחידה לאורך החיים. אנשים צעירים, שעדיין נמצאים בשלב של בניית עתידם, יכולים להפיק תועלת רבה יותר מגישה זו, משום שהפחתת הרצון לצרוך מאפשרת להם לחסוך יותר ולבנות ביטחון כלכלי. לעומת זאת, אנשים מבוגרים נוטים פחות להפיק תועלת מצמצום חומרי, מכיוון שבשלב מתקדם בחיים רבים מהם מעדיפים לממש רצונות קיימים, כמו טיולים, בילויים וחוויות, במקום ללמוד לצמצם אותם.
המחקר מוכיח כי רדיפה אחר שכר גבוה יותר אינה בהכרח מביאה לאושר, אלא שניהול חכם של הרצונות שלנו עשוי להוביל לרווחה גדולה יותר.
לכן, במקום לשאוף להגדיל את ההכנסות בלבד, אולי כדאי שנשאל את עצמנו: האם אני באמת צריך את מה שאני רוצה? והאם הדרך שלי לאושר עוברת דווקא דרך צמצום הרצונות ולא דרך מרדף בלתי פוסק אחרי יותר?
הממצאים שלנו מראים שכסף יכול לשפר את איכות החיים, אבל רק עד גבול מסוים. ברגע שמבינים שאושר אינו תלוי בצריכה מתמדת, אלא דווקא בניהול חכם של הרצונות – הדרך לרווחה אמיתית הופכת ברורה יותר. אנשים שמפסיקים לרדוף אחרי יותר מוצאים עצמם עם יותר – יותר חופש, יותר שלווה, ויותר סיפוק אמיתי.
ד"ר אריק שרמן, הוא ראש המחלקה לכלכלה ומנהל וחוקר כלכלת אושר במרכז האקדמי רופין
תגובות