למעלה מחודש וחצי מאז נכנסה לתוקף ההחלטה לסגור את הקניונים בישראל, בענף מתחילים להיערך לחזרה לשגרה. כבר עכשיו ברור כי ההגדרה "שגרה", צפויה להיות שונה באופן מהותי מזו שהכרנו ערב משבר הקורונה. מעבר לעניין השגרה, נכון להיום הוויכוח המרכזי שמתנהל נוגע למועד הפתיחה של הקניונים ולדרישות כיצד יפעלו.
אבל עוד לפני המועד, הנה האתגרים שעומדים לפתחו של הענף.
הרישום: שם, טלפון ושעת ביקור
להמלצות משרד הבריאות, הכוללות דרישות למדידת חום לבאים לקניונים, שימוש במסכות ומניעת התקהלויות בתוך הקניון - מצטרפות גם דרישות הנוגעות למספר הלקוחות שיוכלו להיכנס לקניון. אלו יעמדו על ארבעה אנשים לכל 15 מ"ר בקניון. בכל קניון יוצב שלט עם מספר האנשים המרבי המותר, ובכניסה לכל חנות יוצב שלט שיכלול את מספר הלקוחות המותר באותה חנות.
בנוסף, לא תתאפשר אכילה של מבקרים בשטח הקניון, תיאסר הצבה של שולחנות וכסאות, ותימנע גישה לשולחנות אכילה מקובעים לרצפה.
דרישה נוספת של משרד הבריאות נוגעת לרישום המבקרים בקניון הכולל שם מלא, מספר טלפון, שעות ביקור, והאזורים בקניון שבהם שהה המבקר. לשם כך דורשים במשרד הבריאות לחלק את הקניונים השונים לשטחים של עד 5,000 מ"ר, כשהתיעוד מתייחס למעבר בין האזורים הללו.
במקרה שיתגלה כי חולה קורונה ביקר בקניון, מפעיל הקניון יידרש למסור למשרד הבריאות את המקומות והמועדים שבהם שהה החולה, על-פי רישומי הקניון, וגם את פרטיהם של כל האנשים ששהו בקניון באותו פרק זמן ובאותם אזורים.
הדרישות הללו, בין אם יתקבלו במלואן כפי שרוצה משרד הבריאות, ובין אם בחלקן - ויהיו דומות יותר לדרישות של משרד האוצר, ישנו את החוויה של הציבור שמגיע לקניון, וישפיעו באופן ישיר על הפעילות של אנשי הצוות המפעילים אותו - המוכרים בחנויות, עובדי האבטחה והניקיון.
החוויה: תיעול משאבים לאכיפה
אם בעידן טרום הקורונה, קניונים היו מפלט למשפחות ולהורים לילדים שחיפשו תעסוקה לימי הקיץ החמים שכולל קניות, ארוחה ברשת מזון מהיר, ואולי גם ביקור בקולנוע - הקניונים כבר לא יוכלו לספק את אותה החוויה. במקום להשקיע תקציבים באירועים שיוכלו למשוך את הציבור לתוך הקניונים, אלה יידרשו לתעל את המשאבים שלהם לשמירה ואכיפה של הנהלים, באופן שיאפשר להם להימנע מקנסות.
התמונות שפורסמו בסוף השבוע האחרון של רחובות בתל-אביב מלאים במבלים שמסתובבים כשמסכה שלהם מכסה את הצוואר ולא את הפנים, וכשהם רוכשים אוכל בעסקי הסעדה שפועלים בטייק אוויי וצורכים אותו בספסל שממול, מבהירות עד כמה קשה יהיה לקניונים להתמודד עם דרישות כאלה.
בעלי הקניונים: עושים לנו דווקא
עוד טרום משבר הקורונה סבלו ענף רשתות האופנה ולצדו גם ענף הקניונים משחיקה עקבית בפדיונות. ברור לכל כי מציאות של הגבלות כה נוקשות, שבהכרח תביא למצב של פעילות חלקית בלבד, תייצר בהתאם פדיונות נמוכים משמעותית מהשוטף.
בעלי הקניונים צפויים לשלם הוצאות כבדות על שילוט ואכיפה של התקנות. יתכן שהקניונים יבקשו לגלגל את העלויות הללו לדמי הניהול החודשיים שהרשתות נדרשות לשלם. כך או כך, לצורך לחזור לפעילות ולהתניע מחדש את המסחר בישראל יהיה מחיר.
עד כה, חלק ממפעילי הקניונים והמרכזים המסחריים הצהירו כי יחזירו את דמי השכירות ששולמו על מחציתו השנייה של חודש מרץ, ודמי השכירות של חודש אפריל הוקפאו בחלק מהקניונים, אך בינתיים כבר הגיע מאי.
בקבוצת מליסרון, הבעלים של קניוני עופר, שבבעלותה 20 קניונים ומרכזי מסחר בישראל, תקפו בחריפות את "כוונת משרד הבריאות לחייב קניונים בביצוע מעקב וניטור אחר המבקרים", לרבות רישום פרטים אישיים ושמירתם, והגדירה אותה "כפסולה ומקוממת" - כך עולה ממכתב חריף שעליו חתום מנכ"ל הקבוצה, אופיר שריד, המופנה למשרדי ראש הממשלה, הבריאות, האוצר והכלכלה. במכתב טוען שריד כי מדובר בדרישה ש"אין לה אח ורע באף אחת ממדינות המערב".
בין אם המניעים של שריד נוגעים לזכויות הפרט, ובין אם למורכבות ושל תפעול מערכת שכזו בתוך קניון פעיל ולעובדה שתפגע בחוויית הקנייה וכך גם במכירות, הוא גם לא מסתיר את מורת רוחו מכך שהקניונים הם היחידים שיידרשו להתמודד עם רשת המעקב הזו. "דרישות אלה לא הועלו כלל ביחס למבנים סגורים אחרים בהם מתקהלים אנשים", כותב מנכ"ל מליסרון. "לא לגבי חנויות איקאה ולא לגבי מגדלי משרדים ציבוריים או פרטיים הומי אדם". הוא גורס כי "הצבת דרישות אלה כתנאי לפתיחת הקניונים נועדה אך ורק לשם דחיית פתיחתם, ללא הצדקה אמיתית וכנה".
גם דדי ריזל, יו"ר ועידת הקניונים ורשתות המסחר, שהיה פעיל בהתאגדות הרשתות הגדולות וביניהן פוקס, קסטרו, גולף ואחרות, משוכנע כי הדרישות הנוקשות של משרד הבריאות הן חלק משיטה שמטרתה לעכב את הפתיחה ככל הניתן. "הטקטיקה שלו (משרד הבריאות) היא לעכב כמה שיותר. אם הוא מרגיש שהוא מפסיד, הוא מכניס עוד עז שתעכב את הפתיחה בעוד יומיים".
גם בקבוצת גזית גלוב הישראלית שמפעילה קניונים רבים מחוץ לישראל הביעו תרעומת על ההתנהלות המקומית. בקבוצה מסרו היום כי "באירופה החלו רוב המדינות שבהן יש לגזית גלוב קניונים, באמצעות חברות בנות, לפתוח בהדרגה את מרכזי המסחר והקניונים לקהל הרחב", וטענו "כי אף מדינה לא העלתה דרישה למעקב וניטור של מבקרים בכניסה ובתוך הקניונים".
לפי גזית גלוב, המפעילה 20 קניונים בפולין, החזרה שם לשגרה תתרחש החל מ-4 במאי. בפולין הדרישות לחזרה לפעילות כוללות מגבלה של כמות מבקרים עד אדם אחד לכל 15 מ"ר - בדומה לתוכנית שניסח משרד הבריאות הישראלי. בצ’כיה, שם מפעילה גזית גלוב שלושה קניונים, תתבצע החזרה להפעלת הקניונים רק ב-11 במאי.
החזרה: איך מייצרים פדיונות
המסחר הקמעונאי בקניונים חוזר לקניונים באופן מדורג גם בארה"ב. כך, קבוצת הנדל"ן המניב סיימון נכסים (Simon Property Group), מהגדולות בארה"ב, צפויה לפתוח ב-4 במאי 49 מהקניונים שבבעלותה, כך לפי דיווח של CNBC. הקבוצה תספק ללקוחות שיחפצו בכך מארזי מסכות ואלכוג’ל, ותבצע בדיקות חום ללקוחות. עם זאת, שעות הפעילות של הקניונים הללו יקוצרו באופן שיאפשר ניקיונות יסודיים אחרי הסגירה.
גם קמעונאיות אמריקאיות בולטות כבר הצהירו על חזרה לפעילות, ביניהן רשת בתי הכלבו מייסי'ס שצפויה לפתוח 68 בתי כלבו ב-4 במאי, ואת כל 775 החנויות שלה בתוך כששה שבועות. בדומה לרשתות בישראל, החנויות של מייסי'ס סגרו ב-18 במרץ.
ובחזרה לישראל - מול העמדה של משרד הבריאות, שמדברת על פתיחה בעוד שבוע, ניצבת המלצת האוצר לפתוח את הקניונים כבר ביום שלישי הקרוב (ר’ מסגרת). כך או כך, ברגע שהפור ייפול, יידרש הענף לנסות ולאסוף את השברים, ולהסתכל קדימה, לראות איך מייצרים פדיונות במציאות שבה אין אירועים כמו מסיבות או חתונות לקנות לקראתם בגד חדש, יחד עם החשש של הציבור כי מדידת בגד או תיק עלולה לגרום להדבקה, ולצד העובדה שחלקים גדולים בציבור איבדו את פרנסתם לפחות לזמן מה.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "בימים אלו בוחנים גורמי המקצוע בממשלה את מתווה פתיחת הקניונים, תוך דאגה לשמירת בריאות הציבור. טרם התקבלה החלטה בנושא זה".
ממשרד הכלכלה נמסר: "עמדת משרד הכלכלה היא כי יש לאפשר פתיחה של הקניונים ולהקל על העסקים, ולהערכתנו האיכון הסלולרי באמצעות השב"כ הוא תחליף לרישום המבקרים ובהתאם ניתן לוותר עליו".
ממשרדי האוצר והבריאות לא נמסרה תגובה לדברים.