יוקר המחיה שוב נמצא בכותרות. אבל באופן מפתיע, האוכלוסייה שנוהרת לרחובות עם אוהלים ושלטים היא בעיקר אוכלוסייה צעירה: סטודנטים, חיילים משוחררים וזוגות צעירים. דווקא מי שמושפע יותר מיוקר המחיה לא יוצא להפגין. טרם ראינו מחאה המונית במגזר החרדי או הערבי, שהמשפחות בהם מרובות ילדים ויש להן רמת הכנסה נמוכה מהממוצע בקרב המגזר הכללי, ושיעור גבוה מהן מתחת לקו העוני.
המיתוס הוא שהמגזר החרדי מסוגל לחיות תחת נטל עליית המחירים מכיוון שבסופרים הייעודיים לו המחירים יותר זולים. מי שחיזקה את הקביעה הזו הייתה רשת שופרסל שהקימה אתר סודי ייעודי למגזר החרדי עם מחירים זולים יותר. אבל האם באמת כדאי לכולנו לעבור לקנות ברשתות חרדיות? לא בטוח בכלל.
"המיתוס שנמצא את סל הקניות שלנו בחנויות מסורתיות ורשתות חרדיות במחירים מוזלים הוא מיתוס שלא קיים במציאות", קובע ד"ר חזי גור מזרחי, מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות. "האתר "הסודי של שופרסל שנחשף בנובמבר אשתקד הוא בגדר אגדה זמנית שלא מאפיינת את מצב השוק. אנו סוקרים ובוחנים את השוק החרדי מדי יום, ואכן נמצא מבצעים אטרקטיביים אך על הסל השלם הקונים החרדים משלמים יותר".
מה הסיבות לכך שמגזר החרדי מחירים יותר יקרים?
"הקונים במגזר הכללי חשופים למדיות השונות באופן שוטף, ויכולים להשוות בין מחירים. לעומת זאת התרבות במגזר החרדי היא של מניעה משימוש במכשירי טלפון חכמים שבין היתר מונעת מהם להיחשף לתחרות מחירים דינמית, ותכנים כמו איזה רשת הכי זולה ואילו מבצעים מציעות בכל אחת מהן", מסביר ד"ר גור מזרחי.
"שנית, קיים נושא הכשרויות. בתחומי הבשר והעוף, למשל, עדיין ניכרים פערי מחירים בין רבנות לבד"צ ובין השגחה של קהילה מסוימת. כל הכשר כזה עולה הרבה כסף. גם בתחום הירקות והפירות אנו נמצאים בשנת שמיטה שבה ההכשרים מחולקים לשני תחומים עיקריים: הראשון הוא הנפוץ ברוב השוק ונקרא 'היתר מכירה'-תהליך שמבוצע בפיקוח הרבנות, ומזכיר במעט את טקס מכירת החמץ שאנו מבצעים בפסח.
"ההכשר הנוסף והמחמיר נקרא שישית ויבול חו"ל - אלו פירות וירקות שמגיעות מעבר לגבולות המדינה או יבול מהשנה השישית, שמן הראוי היו אמורים להיות זולים יותר לאחר בחינת הרפורמות בחקלאות אך בפועל הם יקרים יותר. גם בשאר המוצרים שאנו פוגשים במדפי המרכולים כשרים מהודרים מבשגרה. רוב מוצרי אסם, יוניליוור ושטראוס נושאים הכשר מהודר של בד"צ והיצרניות התאימו את תהליכי הייצור למגזר הספציפי, מה שמייקר עלויות".
בסקר שערך המכון לחקר הקמעונאות עולה כי הסיבות שהמגזר החרדי אינו עורך את קניותיו בסופר הכללי הן החשיפה לציבור שונה ובעיית חוסר הצניעות, והחשש לטעות ולרכוש מוצר ללא הכשר מהודר. תהליך הקניה הופך להיות ארוך ומסורבל יותר, לעומת הקנייה בחנויות הייעודיות במגזר החרדי נוחות ומותאמות בצורה ברורה ונכונה עבור קהלי היעד השונים.
"רשתות השיווק במגזר החרדי יודעות את הנתון הזה ומתמחרות מוצרים בהתאם. רבות מהרשתות מפעילות תתי רשתות יעודים למגזר, ופערי המחירים בין הרשתות שנמצאות תחת אותה חברה יכולות להגיע לפערים לא מבוטלים"', מדגיש ד"ר גור מזרחי. בחנו סל עם מוצרים זהים ושכיחים בצריכה השבועית למשק הבית המכיל 45 מוצרים שונים:
רשת אושר עד הציגה את הסל הזול ביותר במגזר החרדי אף על פי שהיא כבר אינה מזוהה רק עם המגזר. הרשת כבר הפכה להיות נחלת הכלל ואפילו צרכנים מהמגזר הערבי העידו שהם רוכשים ברשת באופן קבוע. ולמרות זאת הסל הזול במגזר החרדי שעומד על 557 שקלים. על אותו הסל ברשתות במוזלות כגון רמי לוי, יוחננוף וויקטורי נשלם בממוצע 3 אחוזים פחות - 540 שקלים.
