זה לא סוד שהמחירים ברשתות השיווק עלו מאוד בשנה האחרונה. בין האינפלציה, למלחמה, לבעיות אספקה ופגעי מזג אוויר שפגעו ביבולים (שלום שמן זית במחיר שערורייתי), ליבואנים ויצרנים גרידים – עגלת הקניות שלנו הפכה יקרה מאוד.
וכמו תמיד, גם לפני החגים נרשמת עליית מחירים נוספת, הפעם לקראת שבועות. השנה נשלם על סל שבועות עד 20 אחוז יותר מבשנה הקודמת. הפערים בין הסלים ברשתות השיווק עומדים על פעם לא פחות ממדהים של יותר מ-42 אחוז. אז עם כמה שאנחנו מודעים ליוקר המחיה, לא הכל בשליטתנו, ואנחנו די נטולי השפעה אל מול השוק ומחיריו הנוסקים. למרבה הצער, גם משרדי הממשלה לא באמת נוקטים בצעדים או פעולות משמעותיות לטיפול ביוקר המחיה. ומי שאומר שהכל בעצם בגלל המלחמה, ושרק בסופה ניתן יהיה לדאוג למחדלי יוקר המחיה, הפנו אותו בבקשה לכל אותם שנים שבהם לא הייתה מלחמה, אבל גם לא הייתה שום התייחסות רצינית לנושא או ניסיון לפתור אותו באמת. הפערים הגדולים בין רשתות השיווק מעידים על חוסר אחידות בשוק, ועל כך שיש מקום להתערבות רגולטורית כדי להבטיח מחירים הוגנים יותר לצרכן.
בשורה התחתונה, הציבור ממשיך לשלם יותר ויותר על מוצרים בסיסיים כמו מזון, ונאלץ לספוג את עליות המחירים מבלי לקבל פתרון אמיתי מצד הממשלה.
סל קניות לשבועות: מה נקנה וכמה נשלם על זה
סל הקניות שהרכבנו לחג מכיל 61 מוצרים. הסל כולל מוצרים מתאימים לחג, כאלה שרובינו רוכשים על מנת להכין מאכלים לשבועות, וכולל את כל מה שצריך בשביל לערוך את שולחן החג לאירוח מושלם. הוא מבוסס על שילוב בין מוצרים טריים ואיכותיים, גבינות מובחרות ומוצרי חלב ותחליפים, לצד מגוון של מוצרי אפייה, תחליפי לחם ורטבים. המטרה: לערוך שולחן חג מושלם לאירוח משפחתי לחוויית חג מפנקת לאורחים ולמארחים.
אז מה בסל?
ירקות ופירות טריים: למנות ראשונות, סלטים ותוספות.
דגים: טריים ומעושנים למנות עיקריות וראשונות.
גבינות מהמעדניות ומקררי החלב: גבינות מקומיות וכאלה בייבוא, גבינות קשות, רכות, מעושנות ועם תוספות מיוחדות.
מוצרי חלב ותחליפי חלב: גבינות, יוגורטים, שמנת, מוצרי סויה ועוד.
מוצרי אפייה: קמח, שמרים, אבקת אפייה, שוקולדים ושאר מוצרים לקינוחים ועוגות.
תחליפי לחם ומוצרי אירוח: לחמניות, קרקרים, פיתות ולחמים ללא גלוטן.
פסטות ולזניות: מגוון סוגים למנות עיקריות ומנות פסטה יצירתיות.
רטבים: רטבי עגבניות, שמנת, פסטו, ורטבים מיוחדים לסלטים.
פערי המחירים ברשתות
אחרי שהרכבנו את הסל, סקרנו את מחירו ב-12 רשתות שיווק שונות. התוצאות די מפתיעות. את הסל הזול ביותר בסקר מצאנו ברשת כלבו חצי חינם, ואת הסל היקר מצאנו ברשת קשת טעמים. הפערים משמעותיים ומשפיעים באופן ישיר על הוצאות משק הבית שלנו.
כפי שניתן להבין מהטבלה, הפערים בין הרשתות גדולים מאוד. הפער בין הסל הזול ביותר, לזה היקרה ביותר, עומד על לא פחות מאשר 42 אחוז. במילים אחרות, אם תערכו קניות לחג ברשת חצי חינם במקום בקשת טעמים, תחסכו סכום של 516 שקל. שופרסל דיל כרגיל נמצאת בצד היקר של המחירים, עם סל בעלות של כמעט 1,600 שקל. בין חמשת הרשתות שבהן הסל זול יותר נמצאות חצי חינם, כאמור, יוחננוף, קרפור, רמי לוי וסטופ מרקט, שלרוב דווקא מתהדרת במחירים גבוהים יחסית. הסקירה בוצעה על פי מחיר נפוץ לתאריך 26 במאי, המחירים כוללים מבצעים שונים.
קונים פחות ומשלמים יותר
בשנה האחרונה חווינו שינוי משמעותי במציאות היומיומית, שינוי שמשפיע גם על האופן שבו חוגגים השנה את החגים. על פי מה שמדווחים מנהלי רשתות המזון, עולה כי בתקופה האחרונה הקניות לא מאפיינות את קניות החגים הרגילות. יום העצמאות ול"ג בעומר עברו בשקט יחסי, ללא האירועים המשפחתיים והחברתיים המסורתיים. מנהל רשת מזון בכירה דיווח כי נתוני חג הפסח היו חלשים ביותר.
אך נתוני חברת סטורנקסט החוקרת ביצועי שוק מציגים תמונה שונה. בחודש אפריל השנה נרשם זינוק של 14 אחוז במכירות מול השנה שעברה, לעומת חודש מרץ שבו נרשם קיטון של 4.9 אחוז. הפערים נובעים משינויי התאריכים בשנה מעוברת. הממוצע מוביל אותנו לצמיחה של 6 אחוז, אך בפועל מדובר בקיטון במכירות הכמותיות וצמיחה בנתונים הכספיים על בסיס התייקרות המחירים לצרכן.
הפתרון להשלמת פערים בנתוני החברות הוא עליות המחירים. כך גם אם מוכרים פחות, ההכנסות נותרות זהות ושורת הרווח נשמרת. זה כמו שנעבוד כל יום שעתיים פחות ונקבל את אותו השכר. אולי לא הרווחנו יותר, אבל עבדנו פחות ושמרנו על אותה רמת חיים.
המשמעות המיידית היא עלייה בהוצאות הבית, במיוחד על מוצרי יסוד כמו מזון וצרכים בסיסיים אחרים. עליות המחירים מובילות להקטנת הקניות הכמותיות, כאשר הצרכנים נאלצים לבחור פחות מוצרים, או לקנות מוצרים זולים יותר, כדי להתמודד עם ההתייקרות. זה לא רק מקשה על משקי הבית, אלא גם משנה את דפוסי הצריכה הכלליים בשוק.
היצרניות מנצלות את המצב כדי להעלות מחירים, תוך הבטחה לשמירה על רווחיותן ושיפור ביצועי החברה. זה יוצר מעגל שבו עליות מחירים אחת גוררות עליות נוספות, והתוצאה היא מציאות של יוקר מחיה הולך וגובר.
בשורה התחתונה, הישראלים קונים פחות ומשלמים יותר, וזו רק ההתחלה. הטרנד של עליות המחירים לא פוסק. בכל איתות מצד משרד הכלכלה לעליות מחירים בסגמנט ספציפי, כל היצרניות נכנסות לתור ומגישות דרישות לעליות מחירים. לא זכורה לנו תקופה כזו של קצב עליות מחירים בלתי פוסק.
על פי הנתונים המוצגים, הריכוזיות בשוק מוצרי הצריכה עדיין שולטת. עשר היצרניות והספקים הגדולים מהווים 49.1 אחוז מכלל המכירות בשוק. מתוך עשרות עד מאות יצרניות בשוק, מחצית מפעילות השוק מתרכזת בידי עשר חברות גדולות. המשמעות היא שכל שינוי מחיר ועליות שאנו סופגים משפיעים עלינו במידה משמעותית ביותר.
דוגמאות לריכוזיות בשוק: קונצרן תנובה מהווה כ-11 אחוז מכלל פעילות שוק מוצרי הצריכה, קבוצת שטראוס מהווה כעשרה אחוז מכלל פעילות השוק. שתי החברות המובילות הללו נמצאות בצמיחה בנתחי השוק, מה שמעיד על התחזקות החזק בשוק. בכל קטגוריה יש שחקן דומיננטי שמוביל את השוק ומהווה מדד למחירי השוק. אם נבחן את שוק שימורי הירקות והקטניות, נגלה שאנחנו משלמים היום בין 50-100 אחוז יותר על קופסאות הפח שבעבר היו סמל לפשטות וצנע, והיום יקרים יותר מהמוצר הטרי או הקפוא.
הנה דוגמה טרייה: בימים האחרונים יצאה ידיעה על החלטת חברי ויטה פרי הגליל לסגור את פעילותה היצרנית בישראל. מעבר להגדלת הנזק התעסוקתי לתושבי הפריפריה הצפונית, יש כאן מחדל עצום, שבו עולים פערי המחירים בין המותג פרי הגליל לסנפרוסט במוצרים הקפואים, ובין פרי הגליל למוצרי יכין בשימורים. כמו כן, פרי הגליל משמשת יצרנית מובילה למותגים הפרטיים של שופרסל ורמי לוי, מה שעלול להוביל לניצול המצב ולהמשך התייקרות מחירי הצרכן גם במותגים הפרטיים.