הציבור מתרגל לקנות ברשת - ממוצרי המזון שכיכבו בצו השעה, גם מוצרים אחרים, אפילו דוגמת טבעות אירוסין זוכים לעדנה מכוונת. אלו ענפים צמחו ואלו נפלו והאם הרגלי הקניות ברשת יישארו גם ביום שאחרי ולנוכח ההקלות בהנחיות לציבור?
נזכיר כי ההקלות שנכנסו לתוקפן בתחילת השבוע התירו לשורה של עסקים לחזור לפעילות - בכפוף להנחיות. בין היתר מדובר בחנויות ספרים, אופטיקה וציוד לבית שלא ממוקמות בקניונים. עסקים אלה רשאים לפתוח כשעליהם לעמוד בתנאי ה"תו הסגול" כלומר למדוד חום לקונים בכניסה לחנות, לתעד את הקונים - גם במצלמות, לשמור על מרחק של 2 מטרים בין קונה לקונה ועוד. רבים מהעסקים מעדיפים להמתין ולא לפתוח - בלי קשר לדרישות.
ההנחיה המקלה שנחתה על העסקים רק ערב קודם לכן, בדומה להתנהלות כולה במשבר הקורונה, דורשת היערכות, ולכן רבים מהעסקים מעדיפים לקחת את הזמן. בעלים של רשת גדולה אמר ל"גלובס" - "עוד לא פתחנו את כל החנויות. זה תהליך שלוקח זמן ונדרשת התארגנות, צריך להחזיר את העובדים מחל"ת, לארגן מלאים ולעמוד בתנאי התו הסגול. אנחנו לא ממהרים משום שאנחנו מבינים שגם הקונים לא ממהרים לחזור".
יעקב הלפרין, בעלי הרשת אופטיקה הלפרין, מספר כי בחר שלא לפתוח את הרשת, למרות שהוא יכול לפתוח חלק מהחנויות. "אני עסק חיוני במרכאות", הוא אומר ומונה את הסיבות להחלטה להשאיר את הרשת כולה סגורה למרות שהיא חווה צניחה של 96% בהיקף המכירות (4% הם המכירות שמתבצעות ברשת ברכישת עדשות מגע).
"ראשית, יותר מ-60% מהעובדים שלנו הם בני 65 ויותר, כך שהם לא רשאים לעבוד. שנית, מתוך 130 החנויות של הרשת, רק 40% נמצאות ברחוב ואותן אני יכול לפתוח. לא שווה לי להרים את השאלטר, לפתוח את המטה, להפעיל מערך רכבים ושירות לקוחות, את מנגנון היבוא של עדשות מיפן וכד' רק עבור 40% מהעסק. אין לזה היתכנות פיננסית. סיבה נוספת היא שקנייה של משקפיים מקורה בעיקר בהנאה. 60%-70% מהקניות בענף הן לכיף ולא כמענה לצורך. כשרוב המשק סגור אין אווירה של קניות. אנשים, לפני שהם יוצאים מהבית צריכים לפתור חידון חמיצר. להבין האם החנות במרחק מותר, האם יש תחבורה ציבורית ומי ישמור על הילדים שלהם. האווירה היא פסיכית. גם אם אפתח את כל החנויות, כל זמן שלא כל המסחר פתוח בצורה נורמלית אין אווירה טובה, ובאווירה כזו יהיו פחות לקוחות. מסוכן לפתוח ולהיכנס למלכודת דבש הזאת".
גם ברשת אופטיקנה החיים לא חזרו למסלולם. הרשת מפעילה כיום 9 סניפים בלבד לטובת שירות חיוני למרכיבי משקפיים תוך שהיא מדגישה כי מדובר בחנויות עם אפס פידיון.
ברשת סטימצקי מציגים גישה דומה, שם מעדיפים לבחון את הפעילות בהדרגה לפני החזרה לפעילות בחנויות המותרות לפי ההנחיות. הרשת מונה 150 סניפים, 10 מהם בנמלי תעופה ו-40 חנויות ברחוב אותן אפשר לפתוח, אלא שרובן סגורות. יפית גרינברג מבעלי הרשת מסבירה כי "פתיחת חנות כרוכה בהוצאה גדולה, זה מלווה בהוצאות מנהלה, מרלו"ג, הובלות סחורה, וזאת מעבר להוצאות הקיימות ומעבר לבחינת ההכנסות. פונים אליי צרכנים נאמנים שלנו שמבקשים שנפתח, אנשים שזקוקים לספרים כמו אוויר לנשימה. החלטנו לעשות ניסוי עם 11 חנויות ולראות איך זה יעבוד עם ההנחיות החדשות. אם זה יהיה נסבל נמשיך לפתוח עוד חנויות ככל שהמצב יאפשר".
בינתיים סטימצקי מתמקדת באתר שלה ששילש את הפעילות שלו והוא מגלגל מחזור הדומה בהיקפו לסניף חזק. "המזל שלנו הוא שהתחלנו לתחזק את האתר עוד לפני 3 שנים", אומרת גרינברג. הכנסנו עוד מוצרים כמו מוצרי חשמל ומסכות שלא רצינו להכניס לחנויות, אבל זיהינו שיש להם דרישה. המכירות ברשת שילשו את עצמן, בעיקר בספרים ובמשחקים לילדים וזה למזלנו הולך מצוין".
מעבר ממזון - לרכישת הלבשה והנעלה
האם הרגלי הקנייה יישארו בעיקר בזירה המקוונת? בחברת כרטיסי האשראי מקס מזהים צמיחה של פי 2.5 בכמות העסקאות מרחוק, כלומר קניות ברשת או טלפוניות - לעומת המצב שלפני המשבר.
בניתור העסקאות מרחוק מזהים במקס עלייה של פי 7 בקניות של סגמנט הלבשה והנעלה - העלייה משקפת את הקניות בענף ביחס להרגלי הקנייה טרום המשבר, הזינוק בקנייה של מוצרי הלבשה והנעלה מרחוק בולט בעיקר מהשבוע השלישי של חודש מרץ. קטגוריה אחרת שגדלה היא של ספרים וציוד משרדי, בה העלייה בהיקף העסקאות גדלה פי 3. במוצרי חשמל חלה עליה פי 3.5 בעסקאות מרחוק לעומת תמונת המצב של לפני הקורונה.
עוד מזהים במקס עלייה בסגמנטים שלא היו פעילים כמעט באונליין לפני הקורונה: כך, למשל, שירותי קוסמטיקה דוגמת מספרות ששולחות ערכות צבע לצביעה עצמאית, או ערכות טיפוח שמשגרות קוסמטיקאיות למטופלים - הסגמנט הזה גדל ב-165%.
עלייה נוספת שמזהים במקס היא של 27% בעסקה ממוצעת לבית עסק בסך העסקאות. על פני ציר הזמן בולטת עלייה עקבית בכמות העסקאות המקוונות: בחודש מרץ 22% מכלל הקניות נעשו מרחוק כאשר בשבוע הראשון של חודש אפריל 46% מכלל העסקות נעשו מרחוק (עסקאות המוגדרות במסמך חסר). יש לציין כי סך העסקאות במשק משקף ירידה לאור העובדה שהרבה עסקים לא פעילים בתקופה.
את העלייה בקניות המקוונות מזהה גם חברת לומינטי נטוורקס העוסקת בתמיכה באיסוף דאטה. ממצאיה מתפרסמים על סמך נתונים שנאספו עם פלטפורמת התמחור האינטרנטית Quicklizard. לפי נתוני החברה, הציבור מסגל לעצמו הרגלי קנייה מקוונים שמאפיינים פחות אגרנות אלא צריכה שוטפת. בחברה מזהים עלייה של מאות אחוזים בקניות אונליין בסגמנט המזון בעיקר אולם גם בסגמנטים אחרים הכוללים מוצרי חשמל ואלקטרוניקה.
"הקורונה הפכה את הכפר הקטן הגלובלי למציאות" אומר אור לנצ'נר, מנכ"ל החברה. "הנתונים מאפיינים מדינות רבות וזיהינו שבארה"ב כמו בישראל, כמו באירופה, אופי הקניות דומה ובכולן הוא משקף עלייה באונליין". מנתוני הימים האחרונים, העליות מצביעות על גידול של מאות אחוזים, גם בישראל. בין המוצרים שזכו לגידול, לצד מזון וטאבלטים מונים בחברה גידול של מאות אחוזים ברכישה של גרילים לבית ושל מוצרי מזון לחיות מחמד. מנגד מזהים ירידה של 50% בצריכת משקפי שמש וירידה של 55% בצריכת ציוד צילום, ככל הנראה עם הירידה באירועים לצלמים וגם בטיולים לצילומי נוף וטבע.
מסתבר שלמגפה גם צדדים רומנטיים היות שבחברה מזהים עלייה בביקוש לטבעות אירוסין. לנצ'נר מעריך שהקונים לא ימהרו לחזור לחנויות גם אם הגבלות התנועה ילכו ויוסרו. "היקף הרכישות המקוונות כיום הם למעשה מימוש התחזיות שהיו 5 שנים קדימה. עוד לפני המשבר המגמה הייתה לכיוון האונליין, ושם הוא גם יישאר למסחר. גם לחברות שהתאימו עצמן למצב הנוכחי ועברו לזירה המקוונת, אין אינטרס לחזור לפעילות אוף ליין מלאה בעתיד הנראה לעין".
הרגלי הקניות באונליין יישמרו גם אחרי המשבר
אלא שלא כל העסקים נערכו בזמן. רבים נתפסו לא מוכנים לקראת הטרנד המקוון, בעיקר ככל שמדובר בעסקים קטנים ובינוניים. חלקם הצליחו להרים אתר ורבים מציעים הזמנות טלפוניות או בוואטסאפ בחסות פלטפורמות שונות, דוגמת קבוצות פייסבוק, כולל אלה שהוקמו עבור חקלאים והמונות עשרות אלפי חברים. פלטפורמות אחרות בהן של איביי, גוגל, זאפ או וואלה שופס מציעות לעסקים להקים עמודי מכירה במהירות או להציע את המלאי שלהם דרך האתרים. מיזם דומה מציעה מקס דרך פלטפורמה שתאפשר לעסקים קטנים להקים חנות אינטרנטית יחד עם שירות של אחסון, סליקה ומשלוחים.
לפי טל כהן, סמנכ"ל לקוחות עסקיים ב-max: "המעבר למסחר מקוון הוא מחויב המציאות הנוכחית, ויכול להיות הגורם המכריע ביכולת של בעלי העסקים לייצר המשכיות עסקית". במקס סבורים כי הרגלי הקניות באונליין יישמרו גם אחרי המשבר. לא בהכרח ברמה הנוכחית המשקפת את הגידול כאמור, אלא שיוצאים מנקודת הנחה כי החוויה החיובית של הצרכנים והשינוי בהרגלי הצריכה יחזקו את הזירה המקוונת עבור עסקים רבים.
מי הם הענפים שממשיכים להרוויח מהמשבר. נתונים שסיפקה CREDIT STACK של הקרן ClearFuture -, חברת אשראי ישראלית שפועלת בארה"ב, משקפים את פילוח הוצאות הצרכנים בארה"ב באמצעות כרטיסי אשראי - מגמות שמהן אפשר ללמוד על השוק הישראלי. הירידה הכללית בהיקף העסקות באשראי נאמדת בחודש אפריל ב-29% לעומת החודשים ינואר -פברואר. בחודש מרץ הירידה הכללית הסתכמה ב-11% ומכאן שהיא העמיקה יחד עם התפשטות הווירוס. ענפים מסוימים חוו צניחה דרסטית: ענף התעופה שספג מכה קשה עם התפשטות הווירוס חווה ירידה של 83% בהיקף העסקאות בחודש אפריל לעומת החודשים ינואר פברואר. בחודש מרץ לשם השוואה הירידה בעסקאות תעופה עמדה על 35%.
סגמנט נוסף שחווה ירידה מתבקשת הוא של הוצאות על בידור, ירידה של 87% בחודש אפריל לעומת ינואר-פברואר. ירידה חדה נרשמה גם בהוצאות על תחבורה: ירידה של 77% בהיקף העסקאות בחודש אפריל לעומת ינואר-פברואר. הענפים שצמחו כוללים את מוצרי המזון, עלייה בהיקף העסקאות של 58% בחודש מרץ זינקה ל-70% בחודש אפריל. גם בכל הנוגע למוצרי קמעונאות בהם מוצרי פארם חלה עלייה של 16% בהיקף העסקאות. המיתון הכלכלי ושיעור האבטלה עשויים לייצר בועת אשראי מדאיגה. לפי ארז עזרא שותף בקרן ClearFuture "יש צורך גם בקרב משקי הבית וגם בקרב עסקים באשראי זמין ומהיר. חשש מבועת אשראי עשוי להיווצר אם לא יופקו לקחי העבר בנוגע לאופן הקצאת האשראי ללווים הכשירים בסופו של יום להחזיר את האשראיים הנלקחים".
הכתבה פורסמה במקור באתר גלובס