האם שעון קיץ - נוהג שנהפך חלק אינטגרלי מהחיים - ייזכר בעוד כמה שנים כאופנה עולמית חולפת? באיחוד האירופי מתכוונים להפסיק להזיז את השעון פעמיים בשנה, וכך גם בכמה מהמדינות בארה"ב. ברוב מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה כבר לא עוברים בין שעון קיץ לחורף שנים ארוכות.
כ–4.6 מיליון איש - היענות יוצאת מגדר הרגיל - השתתפו בסקר של האיחוד האירופי שנערך בקיץ האחרון, במטרה לבדוק אם יש לבטל את המעבר לשעון הקיץ. רוב מכריע של 84% ענו כי הם רוצים לבטל את הזזת השעון הדו־שנתית. אולם, המשמעות אינה בהכרח ששעון החורף ישלוט לכל אורך השנה - אולי דווקא להפך.
"מיליונים ענו על הסקר, ודעתם היא ששעון הקיץ צריך להימשך לאורך כל השנה, וכך יקרה", אמר ז'אן קלוד יונקר, נשיא הנציבות האירופית, בהתייחסותו לסקר. עם זאת, כל שינוי שעליו תחליט הנציבות יצטרך לקבל את אישור הממשלות השונות באיחוד, וגם את אישור הפרלמנט האירופי, לפני שייהפך לחוק.
לפי החוק הנוכחי של האיחוד האירופי, מזיזים אזרחי 28 המדינות החברות באיחוד את השעון שעה קדימה ביום ראשון האחרון במארס, ומשיבים אותו שעה לאחור ביום ראשון האחרון של אוקטובר. שעון הקיץ, למעשה, מזיז שעה של אור יום מהבוקר המוקדם, לערב.
"לי אישית אין בעיה עם הזזת השעון", אומר פיליפ, תושב ברלין, בן 33. "מאז שהשינוי בשעה מתרחש באופן דיגיטלי, אין בכך כמעט שום טרחה, מה גם שבתור הורה, אני מעדיף שכבר יהיה חשוך בזמן שהילדה שלי הולכת לישון". מעין, בת זוגו, דווקא חושבת אחרת: "בקיץ יש אור עד שעה מאוחרת, וברגע שמחליפים לשעון חורף זה מרגיש כאילו כיסו את העיר בשמיכה גדולה, יש אווירה מלנכולית. עוד שעת אור בחורף יהיה שינוי עצום לטובה".
מי שהובילה את הרעיון לביטול שעון הקיץ היא פינלנד, המדינה הצפונית ביותר באיחוד. בחלקים הצפוניים שלה, השמש כלל לא שוקעת במשך הקיץ ולא זורחת בחורף. בהלסינקי, עיר הבירה הממוקמת בדרום המדינה, שעת הזריחה ב–1 באוגוסט היתה 4:59 ושעת השקיעה - 21:52.
פינלנד, כך נראה, אינה נהנית משעון הקיץ, ובשנה שעברה חתמו 70 אלף מתושבי המדינה, שאוכלוסייתה מונה 5.5 מיליון איש, על עצומה שקראה לבטל אותו. בעקבות כך, התייעצה ועדה פרלמנטרית עם מומחים והגיעה למסקנה שהצדק עם התושבים: הזזת השעון פוגעת בטווח הקצר בשינה ובתפקוד בעבודה, ובטווח הארוך היא עלולה לגרום לבעיות בריאותיות חמורות. נוסף על כך, מדובר במטרד לתחבורה ולתעשייה. כ-76% מהמשיבים לסקר שערך האיחוד האירופי ענו כי חוו השפעות שליליות בעקבות שינויי השעון.
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קולורדו בדנוור פירסמה ב-2014 מחקר, שחזר לכותרות בשנה האחרונה, ולפיו בשבוע שאחרי המעבר לשעון קיץ יש עלייה של 25% במספר התקפי הלב; גם קבוצת חוקרים שוודים מצאה עלייה של 5% במספר התקפי הלב בשלושת הימים שלאחר המעבר לשעון קיץ.
ביטול שעון הקיץ נהפך קונצנזוס פוליטי בפינלנד ופוליטיקאים מהימין והשמאל, כמו גם 13 החברים של פינלנד בפרלמנט האירופי, הבטיחו לפעול בנושא. כעת נראה כי הקמפיין הפיני כבר הגיע להישגים נאים וייתכן שיצליח אף מעבר למצופה, אם אירופה כולה תבטל את הזזת השעון, כפי שכבר עשו טורקיה, רוסיה ואיסלנד. פינלנד לבדה אינה יכולה לעשות זאת, והיא מחויבת לתקנות שקובע האיחוד.
יותר התקפי לב ופציעות בעבודה
גרמניה היתה המדינה הראשונה באירופה שהחליטה לאמץ את שעון הקיץ, ב-1916. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, ושעון הקיץ סייע להאריך את שעות פעילות המפעלים ולחסוך באנרגיה. בתוך כמה שבועות אימצה גם בריטניה את שעון הקיץ.
רשמית, הראשון שהציע את הפרקטיקה של שינוי השעון פעמיים בשנה היה ג'ורג' הדסון, ב-1885. הדסון, אולי משום שהיה חוקר חרקים בעל שם, שאף לנצל את שעות האור באופן מיטבי. התגובות הראשוניות להצעתו היו סקפטיות ואף לעגניות. הדסון לא אמר נואש ופירסם מאמר נוסף בנושא ב-1898.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 רוב מדינות האיחוד האירופי כבר אימצו את שעון הקיץ, בין השאר בעקבות משבר האנרגיה של 1973. אבל, טיעון החיסכון באנרגיה כבר אינו משכנע כבעבר, בעיקר בגלל שינויים טכנולוגיים. מחקר של הפרלמנט האירופי מצא כי שעון קיץ מפחית את צריכת האנרגיה בשיעור נמוך יחסית של 0.5% עד 2.5%, תלוי במדינה. מחקרים אחרים שבוצעו בארה"ב ובאוסטרליה מצאו כי הזזת השעון לא הובילה לשינויים בצריכת האנרגיה ובכמה מקרים נמצא כי היא אף הגדילה אותה - בגלל שימוש מוגבר באמצעי חימום או קירור.
קשה להעריך את התועלות או הנזקים הכלכליים של הזזת השעון. טיעונים נגד הנוהג מתמקדים בנזקים המיידיים שנגרמים כתוצאה מבלבול שנוצר בימים שאחרי השינוי, בשל השיבוש בשעון הביולוגי של בני האדם. ב-2017 נעשה ניסיון לכמת את הנזק הזה בארה"ב באמצעות מדד שפיתחה חברת Chmura Economics & Analytics, שהתבסס על מחקרים שמצאו גידול בשכיחות של התקפי לב, בפציעות בעבודה (בעיקר בענפי הכרייה והבנייה) ונזקים נוספים שנגרמו בשל הזזת השעון - והוא הוערך בכ-434 מיליון דולר עבור אובדן של שעת שינה אחת.
אם אירופה אכן תחליט לבטל את הזזת השעון פעמיים בשנה, האם היא תאפשר לכל מדינה לבחור אם השעון הקבוע שלה יהיה שעון חורף או שעון קיץ, בהתאם למיקום הגיאוגרפי שלה? בריטניה, למשל, החילה שעון קיץ לאורך כל השנה בין 1968 ל-1971, וביטלה אותו בגלל זריחה מאוחרת מאוד בחלקיה הצפוניים. עם זאת, מחקר שנערך במדינה בשנתיים הראשונות לניסוי ופורסם ב-1970, העלה כי מספר הנפגעים בתאונות בשעות הבוקר עלה, אך מספר הנפגעים בתאונות בשעות הערב ירד באופן משמעותי.
ספרד, שהזיזה את השעון שעה קדימה ב-1940 לזה של מרכז אירופה, כדי להתאים את עצמה לשעון של גרמניה הנאצית, עשויה לנצל את השינויים הצפויים כדי לחזור שעה אחורה ולהיות מתואמת עם שכנתה פורטוגל. זו גם הסיבה לכך שהשמש זורחת מאוחר יחסית בספרד וגם שוקעת מאוחר. ב-1 בינואר, למשל, השמש זרחה במדריד ב-8:37 ושקעה ב–18:00. בסוף יוני היא שקעה לקראת 22:00.
סוגיה טעונה בשיח הישראלי
-2013 מינה שר הפנים דאז, גדעון סער, את שמואל אבואב, כיום מנכ"ל משרד החינוך, לעמוד בראש ועדה חדשה שתבחן את הארכת שעון הקיץ. "נוצר הרושם הכוזב שלפיו קיצור השעון הוא אינטרס דתי, בעוד הארכתו היא אינטרס חילוני", כתבה הוועדה בדו"ח המסכם את עבודתה. "אך לא כך הם פני הדברים, והנושא בעיקרו אינו דתי אלא אזרחי".
הוועדה אמדה את התועלת הכלכלית של שעון הקיץ, כפי שהונהג אז, בסכום של 300 מיליון שקל בשנה. אבואב אומר כיום כי גם אם מתעלמים מהתרומה של שעון הקיץ לחיסכון באנרגיה, לבטיחות בדרכים או לבריאות הציבור, אין עוררין על כך שתוספת שעת אור לפנות ערב תורמת לאיכות החיים.
בסקר שערכה ועדת אבואב, אמרו 65% מהנשאלים כי הם תומכים בהארכה של שעון הקיץ. האפשרות של הנהגת שעון קיץ קבוע במשך כל השנה הועמדה בפני הנשאלים, וזכתה בתמיכה רחבה. 36% מהנשאלים צידדו בה, לעומת 29% שתמכו בהארכה של שעון הקיץ עד לאוקטובר. חרף התמיכה הציבורית, לא הקדישה הוועדה במסקנותיה מקום לאפשרות כזאת וגם לא שקלה בכובד ראש את ההצעה שעלתה להסיט את השעון בחודשי הקיץ בשעתיים במקום בשעה אחת.
אם האיחוד האירופי ינהיג שעון קיץ במשך כל השנה, יהיה מקום לשקול מחדש את המצב גם בישראל, גם במטרה לשמר את ההתאמה בין ישראל למדינות אירופה. אחד הנימוקים הבולטים של ועדת אבואב להארכת שעון הקיץ היה החשיבות בסינכרון של מועדי המעבר בין ישראל לאירופה. רבים מאנשי הכלכלה שהופיעו בפני הוועדה הדגישו כי סינכרון כזה מקל את הקשרים הכלכליים מול אירופה.
אם בישראל תעלה שוב לדיון ההצעה להנהיג שעון קיץ קבוע, תצטרך הממשלה להביא בחשבון לא רק את היתרונות, כמו תוספת שעות אור וביטול ההשפעות השליליות של הזזת השעון הדו־שנתית, אלא גם את ההשפעות הבעייתיות הצפויות. לדוגמא, אם ישראל תישאר בשעון קיץ בחורף הקרוב, שעת הזריחה במחצית הראשונה של ינואר הקרוב תידחה ל–7:40 בערך (במקום 6:40).
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
אופס: הטעויות העסקיות הגדולות ביותר בעולם
פאק-אפ נייטס - להיט בישראל: "הכל היה זיוף גדול, לא היה לי טוב אבל הסתרתי את זה"
