בשורה לאוהבי הקרמבו – עונת הקרמבו מתחילה רשמית. בשבוע הבא יתמלאו המדפים ברשתות בממתק החורפי, שכבר מכונה הממתק הלאומי.
למי שהיו מודאגים מכך שפלדמן (היצרנית והמשווקת הוותיקה של קרמבו תחת המותג "מנבו"), הודיעה בחורף שעבר, כי היא סוגרת את קו ייצור הקרמבו שלה כדי להתמקד בשוק הגלידות והקרטיבים, יש לנו בשורות. במפעל פלדמן הודיעו לנו רשמית: "ככל הנראה יהיה לנו מנבו השנה, אבל עדיין אין לנו פרטים נוספים ואיננו יודעים מתי בדיוק זה יקרה". במילים אחרות, בפלדמן מחזירים את קו ייצור המנבו לפעולה.
בתחילת 2021, כשהחברה הפסיקה את הייצור, טענו בה כי עלויות הייצור שלו יקרות, עקב האריזה הידנית בנייר כסף יקר של כל יחידה בנפרד, בשעה שמחיר לצרכן של יחידת מנבו הוא כשני שקלים בלבד. או שהחברה מצאה דרך לחסוך בעלויות, או שהאריזה היקרה הוחלפה.
ביוניליוור, המובילה את שוק הקרמבו בישראל, עברו לפני כשלוש שנים לקרמבואים "עירומים", ללא עטיפת האלומיניום, באריזה שקופה. לאף שאוהבי הקרמבו סבורים שקילוף עדיף של אריזת נייר הכסף, מבלי לפצוע או למעוך את הקרמבו עצמו, הוא אחד מאבני היסוד של חווית האכילה, זה ממש לא פגע במכירות הקרמבו.
פרווה אבל משמין
אף למרות שישראל היא מובילה עולמית בצריכת קרמבו, ולמרות שהוא נחשב לממתק הלאומי שלה, הקרמבו לא הומצא בישראל. הממתק הקצפי הומצא באירופה בתחילת המאה ה-19, ומי שלקחה עליו זכות יוצרים היא דנמרק. צורת הקרמבו היא גליל עם כיפה – בבסיסו ביסקויט ועליו קצף ביצים לבן סמיך מצופה בשכבה דקיקה של "שוקולד". משקלו הכולל הוא כ-24 גרם, והוא מכיל כ-כ-105 קלוריות, וכ-3.25 כפיות סוכר.
הקרמבו הוא פרווה - החלק הפנימי הוא קצף ביצים ממותק, והוא מצופה בצימקאו בטעם שוקולד. אם ישראל יכולה לטעון לבעלות על משהו, אולי זה על גרסת הפרווה. כמו הארטיק בקיץ, גם הקרמבו שנחשב ממתק חורפי, הוא לא נחלת הילדים בלבד. יש הרבה מבוגרים שמעידים על עצמם כ"מכורים לקרמבו".
בדנמרק, ובכלל באירופה, המוצר מכיל קצפת על בסיס שמנת, עוגית חמאה בבסיס וציפוי שוקולד מריר איכותי. יש בישראל לא מעט קונדיטוריות שמייצרות קרמבו בסגנון אירופאי זה ובמגוון טעמים כולל תות, בננה, אננס ועוד.
בישראל החלו לשווק קרמבו תוצרת בית בשנות ה-40 שזכה לשם "כושי" (גם באירופה קראו לו ככה עד לפני כמה עשרות שנים). בתחילת שנות ה-60 החלה חברת "ארטיק" בייצור תעשייתי של המוצר והעניקה לו את השם "קרמבו". ב-1967 החלה חברת "ויטמן" לייצר קרמבו תחת המותג "בובו". ויטמן נקנתה על ידי שטראוס ב-1979, שהחזירה למוצר את השם קרמבו. ב-1995 רכשה יוניליוור 50% מ"גלידת שטראוס" והשלימה רכישת הבעלות בחברה ל-100% ב-2014.
מספר חברות מזון בישראל מייצרות קרמבו תחת מותגים שונים: קרמבו (שטראוס (יוניליוור), מנבו (פלדמן), קרמבו ריאו (גלידות ריאו), דובוני (י.ד. ג'אנה).
הישראלים צורכים מעל 50 מיליון יחידות קרמבו בשנה. רוב הצריכה היא בתקופת החורף – משהו היסטורי, כשמפעלי הגלידה לפני עשרות שנים לא ייצרו גלידה בחורף, והקרמבו אומץ כאן כתחליף החורפי לגלידה – יש אפילו מי שמקפיאים אותו, ורבים מאחסנים אותו במקרר, אף שהוא עמיד בטמפרטורת החדר. בכל מקרה, מדובר בצריכה של יותר מ-400 אלף יחידות קרמבו ביום, בתקופת החורף הקצרה שלנו.
בעבר נוסו כל מיני טעמי קרמבו, אבל מה שנותר עם ביקוש מוצק הוא טעמי הווניל והמוקה. מיכל תמרי, מנהלת שיווק גלידות שטראוס, שבשליטת יוניליוור, מספקת קצת נתונים על טעמו של צרכן הקרמבו הישראלי. לדבריה, "קרמבו בטעם וניל נמכר פי שלושה יותר מאשר קרמבו טעם מוקה. היחס ביניהם הוא 77% לווניל לעומת 23% למוקה".
בחברה מעידים על גידול משמעותי בביקוש לקרמבו בשנת 2020 מרובת הסגרים. הבעיה נפתרה בפשטות עם הגברת קצב הייצור. השנה, מקווים בחברה, הביקוש רק יגבר.
ביוניליוור מציינים את תנאי מזג האוויר כמגבילים של עונת הקרמבו. לכן מחכים בחברה לשבוע השני של אוקטובר. זו הסיבה שהיו שנים שהקרמבו הפציע על המדפים כבר בספטמבר. לא ברור אם ההתחממות הגלובלית תאפשר שוב סיטואציה כזו.
יהיו טעמים חדשים?
"כרגע אין צפי לטעמים חדשים ואנחנו מזמינם את כולם לבחור בין שני הטעמים האהובים והמוכרים".
ניסינו לקבל תשובה על מחירי הקרמבו השנה, אבל תשובת תמרי הייתה: "יוניליוור אינה קובעת את המחיר הסופי לצרכן, שנקבע על ידי רשתות השיווק".