מדי כמה שנים מתעוררות תנועות התנגדות שמביעות סלידה מתרבות הצריכה, שלדעתן גורמת לשעבוד ומזהמת את הסביבה. כאלה הן, למשל, תנועת אפס פסולת ישראל (Zero Waste) הקוראת לפתח הרגלי צריכה נבונים ולצמצם את כמויות הפסולת, ו–Slow, תנועת ההאטה הקוראת להאטה בקצב החיים והפחתת הצריכה. לצדן קמו בשנים האחרונות עמודי פייסבוק ובלוגים כמו "הסולידית", המקדמת תפישה אנטי־צרכנית שעיקריה צמצום הצריכה והשעבוד לחוב והגדלת החיסכון החודשי, "האישה שהפסיקה לקנות", שכשמה כן היא ואתגר "יש לי מה ללבוש — 40 יום ללא קניות".
"האידיאולגיה של תנועת ההאטה התפתחה בסוף שנות ה–80 באיטליה, כתגובת נגד למזון מהיר", אומר עמית נויפלד, מייסד תנועת ההאטה הישראלית, המונה כ–10,000 איש. "חבורת שפים רצתה לשים דגש על טעמים ועל אוכל טרי ומקומי, המגודל על ידי חקלאים המקבלים שכר הולם". לדבריו, עם הזמן התפתחה האידיאולגיה לתחומים אחרים, כמו צריכה אטית, שמשמעותה צמצום והפחתה. "מי שחי במינימליזם מגלה שהחיים יותר נעימים ונינוחים. אין הרבה בגדים בארון, ואין עומס ויזואלי ופיזי בבית מלא בחפצים. זה מנוגד למה שהרגילו אותנו לחשוב — שהאושר נמצא במרחק רכישה אחת", אומר נויפלד.
את הקהילה הקים נויפלד ב–2011, כמה שנים אחרי שהחל לחיות על פי תורת האטה, וקצת אחרי פרוץ המחאה החברתית שהעניקה דחיפה לרעיונות קשורים וקרובים, וסביבו התגבש קהל נאמן של קוראים ומגיבים. "בהתחלה זה היה רק מדריך לחיי צמצום, ולפני ארבע שנים התחלנו לחגוג את 'חג השוטטות', שהומצא בשיקגו", הוא מספר. "הרעיון הוא ללכת ברחוב בלי כיוון ובלי להקציב זמן, ורק לשים לב לדברים. בחג הראשון יותר מ–100 אלף אנשים עשו 'אטנד' לאירוע ב פייסבוק , וביום עצמו אנשים שלחו חוויות שוטטות ושיתפו תמונות מכל הארץ. במקביל, נפגשנו מתחת למגדל שלום והזמנו אנשים לשוטט אתנו. הגיעו קרוב ל–100 אנשים, התחלקנו לקבוצות קטנות ובמשך שעות הלכנו בעיר והכרנו אנשים. שנה אחרי זה התפשט לערים נוספות — פרדס חנה, חיפה, ירושלים ועוד — ופתאום ראינו כמה עוצמה יש לזה".
אירנה שצ'ופק הקימה את "אפס פסולת ישראל" לפני כשנתיים, לאחר שנחשפה לרעיון באמצעות סרטונים של התנועה מאירופה וארה"ב. "לתנועה יש חמישה עקרונות: לסרב לדברים מיותרים, לצמצם דברים מיותרים, להשתמש מחדש, למחזר ולקמפסט", היא מספרת. "הפסקתי לערוך מסעות שופינג או לקנות אונליין, והחלטתי להקים את הקבוצה לאחר שנחשפתי לחומרים מזעזעים בנושא זיהום. זה התחיל משניים־שלושה חברים והתחיל לגדול מעצמו, וכיום יש 9,000 חברים וכל יום מצטרפים חדשים". לדבריה, כבר הרבה זמן יש קריאה לפעילות משותפת שתביא גם להיכרות מחוץ לקבוצה, "אז אנחנו עובדים בימים אלה על כנס בנושא ויש המון מתנדבים".
יעל שמר, יזמית ופעילה סביבה, מספרת כי מינימליזם הוא עבורה דרך חיים. "עשיתי שינוי דרמטי לפני שלוש שנים. זה התחיל מלהיפטר מ–80% מהבגדים, הניירות והחפצים שלי. זה כמו תרופה למחלת הצרכנות. כיום כבר לא מסתכלים עלי כיצור, ואני מרגישה שאני חלק מקהילה שגדלה כל זמן. אם בהתחלה היינו 50 אנשים וכולם הכירו את כולם, כיום הקבוצה כוללת עשרות אלפים בכל הארץ. לכל אירוע — אם זה החלפת בגדים, תיקוני חפצים או בהפגנה על מיחזור ונגד פלסטיק ואופנה זולה — מגיעים עשרות ומאות אנשים. זה עדיין בשוליים, אבל נכנס לתודעה".
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
קונים ביחד, גרים ביחד: הקבוצות בישראל – והתרופה למגפה של העידן המודרני
מערך האונקולוגיה בישראל על סף קריסה: "חולה סרטן רואה רופא אחת לחודשיים - לרבע שעה"
