מאז פרוץ המלחמה ישראלים רבים בוחרים לסייע לכלכלה הישראלית ולבעלי העסקים, שזקוקים לתמיכה בזמנים כאלה – ולקנות יותר כחול-לבן. בין בתי העסק הישראליים הרבים שאנחנו יכולות ויכולים להשקיע בהם את כספנו נמצאים גם לא מעט כאלה שמציעים מוצרים ושירותים בני-קיימא – ושתמיכה בהם תועיל הן למשק הישראלי, והן לסביבה שלנו. הנה כמה רעיונות למתנות ורכישות לקראת ראש השנה שעושות טוב לסביבה במציאות המורכבת שאנו חיים בה.
המזון הוא עירום
מסעדות, בתי קפה ובתי הארחה בצפון הארץ חווים פגיעה כלכלית קשה בעקבות המלחמה. הפסד כספי נוסף של משק המזון, גם בזמני שגרה, נובע מהכמויות האדירות של האוכל שנזרק על בסיס קבוע: לפי דוח אובדן המזון של ארגון לקט ישראל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, ב-2022 נזרקו בישראל 2.6 מיליון טון של מזון, בשווי של 23.1 מיליארד ש"ח.
יוזמה שמנסה לפתור את בעיית בזבוז המזון ולתמוך בעסקים היא אפליקציית SpareEat, שדרכה בתי עסק כמו מאפיות ומרכולים מציעים לצרכן בסוף היום "סלי הפתעה" במחירים מוזלים: סלים שמכילים מזון כמו מאפים, כריכים או ירקות. באפליקציה, שהתחילה את פעילותה בתל אביב והתרחבה גם לערים נוספות במרכז ובשרון, בתי העסק מעדכנים את כמות הסלים שהם מציעים באותו היום. כך, היישומון מאפשר לחזק עסקים קטנים מקומיים, לחסוך כסף ולסייע לסביבה.
נוסף על כך, המזון שאנחנו אוכלים ארוז לרוב בעטיפות מחומרים כמו פלסטיק, פח, זכוכית או נייר – מה שמוביל לייצור של פסולת רבה. "מוצרים עירומים – Naked Market" היא חנות למוצרי מזון, חומרי ניקוי והיגיינה שנמכרים ללא אריזות, ועל בסיס מילוי חוזר של מכלים רב-פעמיים כמו צנצנות וקופסאות שהלקוחות מביאים מהבית ושנמכרים בחנות. לקוחות יכולים גם להביא אריזות נקיות ולהשאירן בחנות עבור לקוחות אחרים. המוצרים שבחנות נעים מקינואה ושמן זית, דרך סבון גוף נוזלי ונוזל לניקוי רצפות ועד לעציצים מחומרים בשימוש חוזר, והם כוללים גם מוצרים של עסקים ישראלים אחרים (כמו בשמים טבעיים).
הלכלוך של חומרי הניקוי
חומרי הניקוי שאנחנו מכירים ומשתמשים בהם ביומיום אולי מריחים טוב, אך הם עלולים להכיל חומרים רעילים שונים שגורמים לזיהומי אוויר וקרקע. נוסף על כך, בדומה למוצרי המזון, גם הם נמכרים בדרך כלל במכלי פלסטיק חד-פעמיים שתורמים לזיהום הסביבתי בים וביבשה.
חברה ישראלית שפועלת לצמצום הבעיה היא Less, שמייצרת חלופות לחומרי ניקוי שלא כוללות, לדבריה, חומרים מזהמים או מזיקים לבריאות. מוצרי החברה מגיעים כמעין תרכיזים שנשלחים בבקבוקוני פלסטיק קטנים – שאותם יש לשפוך לתוך בקבוק רב-פעמי ולהוסיף מים. לדברי החברה, השימוש בבקבוקונים הקטנים חוסך 90 אחוז מכמות הפלסטיק, וכדי להפסיק לחלוטין את השימוש בפלסטיק באריזות שלהם הם עמלים כיום על פיתוח מארזים מפלסטיק ממוחזר – ובעתיד, מחומר מתכלה.
מלבד חומרי הניקוי, גם השמפו, הסבון והדאודורנטים שלנו מגיעים בבקבוקי פלסטיק חד-פעמיים. Olio הוא דוגמה למותג מקומי קטן שמייצר שמפו וסבונים מוצקים ללא אריזה ודאודורנט שמגיע במכל נייר שאפשר למחזר. כמו כן, אחד מחומרי הגלם שממנו מיוצרים המוצרים השונים הוא שמן זית שמגיע מהמטע המשפחתי של בעלי החברה במושב חרות שבשרון, מה שמאפשר לצרכנים לתמוך בחקלאות וביצרנות מקומית.
רב-פעמי לאירוע חד-פעמי
לצערנו, מדינת ישראל היא "מעצמה" של שימוש בכלים חד-פעמיים (חד"פ) – 70 אחוז מהצריכה היא במשקי הבית הפרטיים, כשאחד מהשימושים המוכרים בחד"פ הוא במסיבות או בארוחות גדולות משתתפים, כמו ארוחות חג משפחתיות. מיזם לחיסכון בחד"פ, שמתמקד באירועים ובחגיגות, הוא EcoKit: המיזם מציע לכל המעוניין מארזים של 30 כוסות צבעוניות, צלחות וסכו״ם רב-פעמי שאפשר לקחת בהשאלה עבור יום האירוע מנקודות איסוף שונות ברחבי הארץ בעבור תרומה סמלית. מדובר במיזם חברתי-קהילתי; אנשים פרטיים יכולים להפוך למפעילים, וכך להנגיש את השאלת הערכה לקהילה שלהם. הכלים גם מיועדים למדיח, מה שיכול לחסוך את שטיפתם הידנית.
תפוח בדבש
בין אם אתם קונים תפוחים כדי לטבול בדבש בראש השנה, או בשביל ארוחת העשר לילדים, שימו לב גם לפירות שלאו דווקא נראים "יפים" מספיק. בין אם הפירות שנקטפו קטנים מדי או שתפוחי הפינק ליידי לא הסמיקו כראוי, המתססה מונעת את בזבוז המזון הזה, ומייצרת מיצים טבעיים, ריבות וסיידרים אלכוהוליים מפירות כמו תפוחים ואגסים שנפסלו לשיווק. נוסף על כך, המתססה דואגת להציל פירות שגידלו חקלאים בצפון.
לצמוח מתוך הקושי
״מבחינה חברתית, ובמיוחד בתקופות מאתגרות כמו זו, צרכנות מקומית חשובה לחוסן שלנו וליכולת של אנשים להמשיך ולהתפרנס כאן״, אומרת ליאת צבי, יועצת תקשורת ושיווק סביבתי. אין ספק שהמלחמה גובה מאיתנו מחיר כבד בנפש ומחיר כלכלי ותשתיתי משמעותי, אך לדברי צבי, אנחנו יכולים לצמוח מתוך הקושי – ולעשות שינוי לטובה בהרגלי הצריכה שלנו. ״האטת הכלכלה בעקבות המצב הביטחוני גורמת לנו לחשוב יותר על ההוצאות שלנו – וזו הזדמנות לשנות הרגלים כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה, ולהשתמש בכסף שלנו לתמיכה בקהילה ובעסקים המקומיים״, היא מסכמת.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה