בית הספר של החופש הגדול מאחורינו וגלי החום של אוגוסט בעיצומם. מי שירצה להימלט מהחום הכבד אל הבריכה, יגלה שהוא צריך לרוקן חלק נכבד מחשבון הבנק שלו.
"מחירי הבריכות מרקיעים שחקים ובילוי משפחתי שפעם היה מהנה בעיקר, הפך להוצאה מטורפת שאיננה מוצדקת. זה הזוי שמשפחה קטנה המבקשת ליהנות למספר שעות נאלצת להוציא כ-300 שקלים בממוצע", אומרת דנה, אמא לילד מתל אביב. "המחירים בסופי שבוע אינם נתפסים ולמעשה משלמים יותר על אותה החוויה בדיוק כמו בשנים קודמות. מוציאים סכומי עתק על בריכה בסיסית במחיר של הפארקים המפוארים והמושקעים ביותר בעולם".
שוק בריכות השחייה בישראל מגלגל הרבה מאוד כסף. על פי סקירה מיוחדת של חברת המידע העסקי Coface Bdi ההכנסות הכוללות בענף יסתכמו ב-1.3 מיליארד שקלים, גידול של 21 אחוזים לעומת 2021. עם זאת, הענף עדיין לא שב לרמת ההכנסות של לפני המגיפה. ב-2019 הכניסו הבריכות 1.5 מיליארד שקלים. למרות ההתאוששות, רבים מהרוחצים עדיין חוששים מהידבקות, ומעדיפים לרכוש כרטיסיות וכרטיסי כניסה חד פעמיים ולא מנויים. הזמן הרב שבילו אנשים בבית הוביל לרכישה של בריכות ביתיות, וגם עובדה זו גורמת לירידה בביקוש.
בישראל פועלות כ-630 בריכות. בשנה האחרונה חלה עלייה ממוצעת של 10 אחוזים בתעריפי הכניסה ובמחירי המנויים. המחיר הממוצע לכניסה חד פעמית לאדם בבריכה קטנה או בינונית עומד על 35 עד 60 שקלים לאדם. בבריכות גדולות (כלומר מרכזים גדולים שפועלים בכל השנה ובדרך כלל מציעים גם מגרשי ספורט וחוגים), תשלמו כבר בין 55 ל-85 שקלים לכניסה חד פעמית. עם זאת, מדובר בממוצע שלא מעיד על המציאות של רוב הרוחצים. ראשית, תעריף הכניסה בשבת גבוה לרוב ב-25 אחוזים ואף יותר. בריכות רבות גובות מראש 100 שקלים ואף יותר על כניסה חד פעמית.
כך למשל, כפר המכביה ברמת גן, אחת הבריכות הפופולריות במרכז, גובה 120 שקלים כניסה לאדם באמצע השבוע, ו-150 שקלים בסוף השבוע. מנויים יכולים לרכוש כרטיסייה של 10 כניסות ב-800 שקלים שאר הלקוחות ייפרדו מ-1,000 שקלים בשביל התענוג. בבאר שבע, מי שאינו תושב העיר ישלם 120 שקלים לכניסה חד פעמית לקאנטרי קלאב, ו-60 שקלים לילדים עד גיל 11.
כרטיסיה תעניק לכם לרוב הנחה של בין 10 ל-15 אחוזים. מנוי חודשי כבר עולה בין 250 ל-500 שקלים לאדם.
"זה כבר לא יקר, זה חזירי", אומרת אורלי מרמת גן, "המחירים האלה באים להגיד לי ולמשפחה שלי: 'צר לנו, בני מעמד הביניים היקרים, אתם לא רצויים פה. רצויים פה רק מי שיכולים להרשות לעצמם לשלם פה 450 שח לבילוי של שבת אחת בבריכה של זוג וילד בן שלוש, או מי שיכולים לשלם 700 שקל לאדם למנוי חודשי לקאנטרי 2,100 שח למשפחה לחודש'. וכן, זה מקום פרטי, וכן, הם יכולים לגבות כמה שבא להם, אבל האמת היא שזה מחיר שפשוט נועד 'לסנן' את הבאים כדי שיתאימו לרף מסוים של אוכלוסייה ולסגור את השערים ואת אפשרויות הבילוי בפני כל השאר. עצוב שלכאן הגענו. לבלות בבריכה בקיץ אמור להיות חלק מה - DNA הישראלי, אבל לא עדכנו אותנו שה-DNA הזה שונה, והוא מעכשיו- לעשירים בלבד".
בפריז תשלמו רק 4 אירו
מה עומד מאחורי המחירים הגבוהים? "מפעילי הבריכות מתמודדים עם ההתייקרויות בעלויות התפעול והאחזקה, ביניהם: חשמל, מים, ארנונה, עלויות שכר ועוד", אומרת תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת המידע העסקי Coface Bdi.
וכך, עסק שפועל במשך ארבע עד חמישה חודשים בשנה וממילא לא היה זול לתחזוקה, הופך ליקר עוד יותר.
עם זאת, מבט אל מעבר לים מעלה שבמדינות אחרות המוסד של "בריכה עירונית" עדיין קיים, ואף במקומות מרכזיים. כך למשל, כניסה לאחת הבריכות היפות ביותר בפריז, בריכת ג'וזפין בייקר ברובע ה-13, תשלמו 4 אירו בלבד. רוצים לשחות בבריכה האולימפית בלונדון? המחיר יהיה 6 פאונד למבוגר בלבד.
"הכול נהיה מטורף. העיקר משכורות נשארים אותו דבר מדינה פח אשפה אם היה לי אומץ הייתי לוקחת את הרגליים שלי ושל הילדים שלי ועפה מכאן", אומרת דניאל מחולון, אמא לשלושה. "עוד לא היינו בבריכה השנה מי יכול להרשות לעצמו בכלל? ימית 2000, ממדיון, שפיים עם הנחות 74 שקל לאדם אחד ואני אמא לשלושה. אין סיכוי שאקח אותם".
הזעם על המחירים לא שייך רק לתושבי גוש דן. אנה מחיפה אומרת בכעס: "זה באמת תענוג לעשירים בלבד. וגם כל הקאנטרי למיניהם גובים לא מעט בכלל עבור המנוי ותחזוקת המקום ממש לא תואמת את המחירים".