חברות המזון בישראל צפויות לקבל בקרוב מאוד החלטה דרמטית: לסמן בחזית האריזות של מוצריהן מרכיבים לא בריאותיים. אם תתקבל - ישונו כל האריזות של מוצרי המזון בישראל, כך שבחזית המוצר יסומנו באופן בולט מרכיבי השומן, השומן הרווי, הסוכר, הנתרן והקלוריות שבמוצר.
בנוסף, מתחת לכל מרכיב יצוין שיעורו מתוך הצריכה היומית המומלצת. מדובר בסימון בנוסח Guideline Daily Amounts (GDA), הנהוג במדינות האיחוד האירופי מאז 2009, ובארה"ב מאז 2012 - אך לא קיים בישראל.
עוד ב-mako כסף:
- הפחד מהפנסיה עולה לכם הרבה כסף
- איך להתנהל נכון כלכלית מגיל 20 ועד גיל 60
- ההבדל בין המתים מתגלה בחשבון הבנק
מטרת ה–GDA היא לתרגם את השפה המדעית למידע ידידותי לצרכן כדי לספק לו קווים מנחים שיסייעו לו לחבר בין הערכים התזונתיים שעל תוויות מוצרי המזון לדיאטה שלו.
את המהלך מובילות חברות המזון הגדולות, ובהן תנובה, שטראוס והחברה המרכזית למשקאות. כשההחלטה הרשמית תתקבל תחת המעטפת של איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, היא תחייב את כל החברות בו.
מדובר בצעד יוצא דופן עבור חברות המזון, שנובע מהלחץ שמופעל עליהן בחודשים האחרונים מהציבור, שצורך פחות מוצרים בקטגוריות שבריאותן מוטלת בספק, וצורך יותר מוצרי מזון הנחשבים בריאים.
לפי נתונים שנאספו על ידי רשתות שיווק, מתחילת השנה ירדו מכירות החומוס המוכן בכ–14%. מכירות הבשר המעובד ירדו בעשרות אחוזים, ובראשן ירידה של כ–25% במכירות הנקניקיות. מכירות הבשר המיושן (בשר קפוא שהיצרנים הפשירו ושיווקו לקמעונאים) ירדו בכ–23%, מה שהביא לכך שחלק מרשתות השיווק כמעט לא מחזיקות אותו.
במקביל, הרשתות הגדילו את נוכחות הבשר הטרי, שהוזל עקב פתיחת מכסות יבוא גדולות ללא מכס, ושמכירותיו גדלו בכמעט 50% מתחילת השנה. גם מכירות הדגים הטריים קפצו - עם עלייה של כמעט 40%. את החומוס והסלטים המוכנים הארוזים החליפו הטחינה הגולמית, עם עלייה של כ–15% במכירות, ומכירות הסלטים המצוננים הטריים (ירקות חתוכים ארוזים), שעלו בכ–11%. מכירות המוצרים ללא גלוטן עלו בכ–39%.
"שינוי האריזות יעלה מיליוני שקלים"
הנהייה של הצרכנים אחר מזון בריא זוכה לרוח גבית ממשרד הבריאות, שהקים בפברואר ועדת רגולציה לתזונה בריאה, בראשה עומד מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. בין היתר, הוועדה שוקלת להטיל מיסוי על מזון מזיק, כמו מיצים ממותקים ומוצרים עתירי סוכר, לאסור על שיווק של מזון מעובד עתיר בנתרן או בסוכר במוסדות חינוך, להגביל את צריכת המלח במזונות מסוימים ולסמן חטיפים ודגני בוקר בציון שיקבע עד כמה הם בריאים או מזיקים.
באחרונה צעדה יוניליוור לכיוון הזה, כשהחלה לסמן את כמות הסוכר באריזות דגני הבוקר שהיא משווקת. הצעד לווה בהפחתת הסוכר במוצריה, בדומה למהלכים שנקטו לפניה חברות מזון גדולות כמו שטראוס ותנובה.
"זאת רעידת אדמה עבור חברות המזון, לא פחות", אומר בכיר בחברת מזון גדולה. "זה בעצם אומר שאנחנו מחליטים לשים בפרונט את כל הדברים שרעים במוצר שלנו. זה לא דומה לשום דבר אחר שהיה פה".
לדבריו, "חברות המזון מקדימות רגולציה חיצונית ברגולציה פנימית. כלומר, תעשיית המזון עשתה צעדים ענקיים הרבה לפני שמשרד הבריאות וגורמי ממשלה אחרים החליטו שהם מקדמים את נושא הבריאות במזון, כי העסק שלנו בנוי קודם כל על הרצון לתת לצרכן את מה שהוא מבקש. עם כל הכבוד, הצרכן הוא זה שמחליט אם לקנות את המוצר, ולא שר הבריאות.
"אבל אין ספק כי העובדה שהתקשורת ומשרד הבריאות עוסקים תכופות בנושא בחודשים האחרונים מפעילה לחץ על חברות המזון וגרמה להקדמת המהלך", אומר הבכיר. "לא רק ששינוי האריזות יעלה מיליוני שקלים לכל חברה, התקבלה פה החלטה שלא לבחור בחלופה של הליך משפטי ארוך המתנגד להמלצות שתיתן הוועדה של משרד הבריאות - אלא ללכת עם הרצון שלה ושל הציבור, ולהימנע מנקיטת הליכים בכנסת".
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
הגיוסים גדלו ב-20% ב-2016
מנכ"ל משרד האנרגיה על הסתרת דוח לוויתן: רצינו בדיקה יסודית יותר
