לפני ימים אחדים, ב2.9.2009 ליתר דיוק (מיד תבינו מדוע אני מקפיד לדייק בנתונים, על מנת להוסיף נופך של אמינות לכתבה זו) נתקלה עיני ברעיון ענק במגזין "ממון" של ידיעות אחרונות. וכך אמרה כותרת המאמר: "משגיחים על וויקיפדיה. ערכים לא אמינים יצבעו בצבע כתום" (האם חברו גם עורכי הוויקיפדיה למצדדי ההתנתקות מגוש קטיף?). זהו רעיון גדול, העשוי לחרוג מגבולות טכנולוגיית המידע, ולשנות בפועל את ההסטוריה האנושית כולה, קדימה אל העתיד, ואחורה, אל העבר.
לפי רעיון זה, ערכים ומידע המתפרסמים בוויקיפדיה, ואינם אמינים, יצבעו בצבע כתום עז, אשר ילך ויתבהר ככל שהערך יצבור תומכים לאמינותו. הנחת העבודה של מערכת אלגוריתמית זו היא שעין הציבור השוזפת את הכתוב בוויקיפדיה תדע גם להעריך אם המידע הוא נכון, וככל שירבו התומכים, וימעטו השוללים, המתקנים ומעירי ההערות, כן יתברר שהמידע אמין, וצבעו יתבהר ללבן בהתאם. השיטה החדשה נקראת WikiTrust.
חשבו על כך. לאחר אלפי שנים בהם ביקשו האצטגנינים וחכמי האומות את "אבן החכמה" לשווא, נמצאה זו לפתע בחלל הסייבר: קול המון, כקול שדי! ה WikiTrustהוא אבן החכמים החדשה! אם דורות על דורות תהו ונכשלו בנסיונם להגדיר "מהי האמת", הרי דורנו מצא את התשובה נכספת: האמת היא מה שוויקיפדיה אומרת שהוא האמת, וצובעת אותו בלבן.
כתום זה השחור החדש
הפוטנציאל מדהים. אם עד היום לעגנו למנהיגים המכלכלים צעדיהם על פי סקרים מראש, נוכל עתה למצוא יותר ויותר כאלו המבקשים מהציבור להגדיר את צבעה של תכניתם המדינית, או הכלכלית מראש וכך ישתלוה בלב ההסטוריה הנכתבת.
אומות יוכלו לשנות את זכרוננו הקולקטיבי באמצעות "וויקי- טוקבקיסטים" חרוצים אשר יעברו על ערכי הנצח (סליחה על משחק המילים) של ההסטוריה האנושית, ויקבעו בדיעבד מה אמת ומה שקר כתובם.
גרמניה תוכל לצבוע בכתום את הערך "שואה". איראן תוכל לצבוע לבן את הערך "פצצת האטום מביאה את השלום". זהו צעד ענק קדימה למאמצי הצריבה התודעתית בהם עוסקות אומות בסיוע אנשי יחסי ציבור מוכשרים, שתפקידם לתאר את הרע כטוב, ואת הטוב – כשחור משחור. הכתום הוא השחור החדש...
זוהי גם עליית מדרגה מעניינת בתרבות המסרונים, הקובעת את סדר יומנו בשנים האחרונות. אם עד כה קבעו המסרונים מה נאהב, מה נשמע ומה נראה, מעתה תעשה זאת מערכת הצבע של וויקיפדיה ביעילות רבה, ותוך חסכון בעלויות הבזק.
בעולם ה WikiTrust לא נצטרך עוד לחנך את ילדינו לומר אמת. לא נוכרח לעשות מעשים טובים. נוכל לשקר, לרמות ולהרוס. את מעשינו נוכל פשוט אחר כך, בדיעבד, לצבוע לבן, למען נירשם כך בהסטוריה.
ויקי-טראסט בשירות המהפכה
האם רעיון ה WikiTrust ישים בעולם הניהול? למרבה השמחה ה"אמין" וה"לא אמין" בעולם הניהול עדיין נבחנים באמות מידה רציניות יותר. תוצאות עסקיות עשויות להיות אבן בוחן אובייקטיבית ל"נכונותו" של מהלך עסקי, ושרידותה של חברה כלכלית לאורך זמן מהווה "אמת" מוחלטת.
עם זאת עולם היזמות זקוק עד מאד למין WikiTrust עסקי שכזה. בכל פעם שממציא או יזם פורץ דרך מעלים רעיון חדש ומהפכני תגובת הציבור אליו צינית וספקנית. אנשים הפוגשים רעיון חדש ומפתיע נוטים למנות אינטואיטיבית את כל הסיבות בגללן הרעיון, המוצר או השרות החדש אינם יכולים להצליח. יתכן שהחדשנות מפחידה, מערערת מוסכמות, ועל כן "נצבעת בכתום" (אם להשתמש במונחי WikiTrust). רק עקשנותו של בעל הרעיון, התמדתו ויכולתו להתמודד עם הספקנות שמסביב עשויה לגרום לציבור לשנות דעתו, ולהקנות לרעיון החדש את מימד "האמת".
הבשורה הטובה: כשדעת הציבור משתנה, היא משתנה במהירות ובקיצוניות. מהסתייגות וסלידה, קהל הצרכנים הופך למאמץ נלהב של הרעיון החדש ובכך הופך אותו בבת אחת מ"לא אמין" או "לא רציני" לאמת ולהצלחה.
הבשורה הרעה: בניגוד לרעיון ה WikiTrust, דעת הקהל כפי שהיא נבחנת טרם התגשמות הרעיון, אינה מנבאת דבר באשר ל"נכונותו" של המוצר או השרות החדשים. מרבית בני אדם פשוט אינם יכולים לדמיין איך תראה המציאות החדשה לאחר שתתממש. רק היזם, הממציא ופורץ הדרך עשויים לזהות את הפוטנציאל ולהגשימו.
במחשבה שניה, אולי טוב שכך.
אליעוז רבין הינו יועץ באתר היעוץ הניהולי "הספר", ומנהל האתר.