ציבור המשקיעים בשוק ההון מגוון ומתקיימים בקרבו הרגלי פעילות רבים ושונים. הרגלי ההשקעה נגזרים מאופיים של המשקיעים ומלימוד ומניסיון שרכשו תוך כדי פעילותם.
מניסיוני כל משקיע נוטה להיצמד לדפוס התנהגות ייחודי לו שבו ועל פיו הוא חוזר ונוהג, אך בנקודות חולשתו הוא עלול לחרוג ממנהגו ואז לפול למלכודות.
הנה שבעת טיפוסי המשקיעים, כפי שאני רואה אותם. לכל אחד והצמדתי את המלכודת ששיטתו טומנת בשוק.
הלונגיסט
הוא תמיד בעמדת קניית של מניות או אג"ח. אופטימי ללא תקנה, שור נצחי, כאשר השוק עולה וגבוה הוא קונה "כי השוק טוב" וכאשר יש ירידות הוא קונה "כי השוק זול וכל הרע כבר בפנים". הוא מרוויח יותר מכול בשוק שורי ממושך, מרוויח מעט בשוק מדשדש, ומפסיד בשוק יורד.
"מלכודת השוורים" - כששוק שעלה במשך מספר שנים ברציפות מתהפך לשוק דובי, הופכות כל נקודות הקניה המצטיינות שלו, לקווי שבירה וכישלון.
הוא עלול תוך כדי גל ירידות ארוך שבו "קנה בזול" (לדוגמא במחצית ראשונה של 2008) לקרוס בפוזיציה מנייתית מנופחת, ואז להישבר ולמכור בהיסטריה ובכך לממש הפסד גדול תוך שהוא חורג לראשונה מקו מדיניות הקנייה בירידות שבדרך כלל דבק בה.
השורטיסט
הוא תמיד מוכר את השוק בשורטים. הוא משקיע פסימי ללא תקנה, ומהווה תמונה מראה הפוכה לאופיו של הלונגיסט.
המלכודת שלו היא כמובן "מלכודת דובים" שלוכדת אותו כאשר לאחר משבר ארוך השוק מתחיל לעלות למשך זמן רב וברציפות.
הכלכלן
הוא מאמין שבסופו של דבר רק "הכלכלה מנצחת" משקיע לפי חקר חברות רציף ודירוג האנליסטים המשתנה לכל חברה.
"מלכודת הכלכלנים", נובעת מהתעקשותם להביט אל תוך החברות, בגללה הם חסרי אונים כאשר שוק ההון סוער בגלל גורמים חיצוניים שאינם קשורים למצב החברות.
כאשר "הכלכלן" מבחין ששוק ההון פועל ללא קשר למצב חברה או התחום שאליו היא שייכת, הוא נלחץ ונוטה לפעול על פי השיטה הטכנית, לצאת מחברות טובות שבחר לטובת חברות חסרות בסיס כלכלי או מחיר מוגדר אך יותר "טרנדיות". שם הוא ילך לאיבוד כטכנאי חסר ניסיון.
הטכנאי
הוא זה שמאמין שרק חקר גרף התנהגות המניה מנחה להחלטות השקעה נכונות. המהדרין שבציבור זה טוענים שכאשר מנתחים גרף, עצם הידיעה באיזו מניה מדובר, אינה מועילה ואולי אף מזיקה לקבלת ההחלטה הנכונה.
המלכודת של המנתחים הטכניים עשויה מכך שחלק ניכר מהם עשו לעצמם מנהג כמעט דתי ביחסם לתורתם, וכך הם מתעלמים מחולשות שונות של הז'אנר. למשל, אם סיכוי ההצלחה בניתוח הטכני נע בין 60% ל-80% ועוד קנס של אחוזים בודדים על תיקון טעות, הרי שמרחב הכישלון נע בין 20% ל-50% וזה רק לגבי מהלכים צודקים.
זאת ועוד, אם כמות המנתחים הטכניים הפעילים גדולה יחסית בסך כל הפעילים, הרי שהשוק המשוכלל (כלי נדרש לעבודתם) "מתקלקל" ואיכות ההחלטות מדרדרת.
הנועז
נוטה לפעילות מהירה, דינמית והחלטית בתחומים ספציפיים הן בשורט והן בלונג, הוא אינו אוהב פיזור ודילול סיכון. מוטציה מתקדמת שלו היא הנועז הממונף - סגנון פעילותו דומה לנועז אך בנוסף להשקעת כספו הוא מגייס אשראי ומשתמש במוצרים שהם נגזרים ממונפים (חוזים אופציות, וסלי פי 2 עד פי 4).
המלכודת שממתינה לנועזים - ממומנפים יותר ופחות - היא המסוכנת מכולן והיא זו שתעביר אותם משיקול דעת השקעתי (כמה שווה המניה שאני קונה ומה מחירה) לשיקול דעת של מהמר (מחר היא תרד או תעלה?).
ידוע לכל שתוחלת הרווח של מהמר היא הפסד בסופו של דבר, גם אם יצליח במשך זמן להרוויח ( וכתוצאה מזה יחשוב שתפס את הפרינציפ) אל ההפסד הוא יגיע עם ההשקעה הכי עמוקה והכי ממונפת.
הזהיר האופטימי
למיטב ניסיוני, רוב הציבור נמצא באוכלוסיית משקיעים זאת, יש לו תיק השקעות מלא באג"ח ושיעור מניות מסויים עד 25%.
המלכודת של הזהירים היא התלהבות משוק הון חיובי ויציב רב שנים אשר מושכת אותם "לתקן" את מה שנתפס אצלם לזהיר מדי, ולהעביר את הכסף המושקע במניות לשיעור 30% ו40% ואפילו עד 50%. זאת כי אמרו "שלטווח ארוך תמיד מרוויחים במניות" (משפט נפוץ אצל משווקים בשוק גבוה מדי).
אל המפולת מגיע הזהיר האופטימי, ללא הזהירות הנדרשת, וצונח למחוזות הפסד שלא דמיין ולא הכיר.
הזהיר הפסימי להחריד
יושב נצחי על פק"ם או מק"מ, ונוהג לאמור שבורסה זה רק למהמרים והוא לא מתקרב אליה לעולם. הוא לא מדמיין שאפילו לו ממתין מלכוד אופיו הקיצוני.
משקיעים מסוג זה נכנסים ללחץ על "החמצת תשואה" רק לאחר שנים של שוק עולה, כאשר הם מרוויחים מעט מזעיר וקוראים ושומעים שאפילו הזהירים עשו עשרת מונים יותר מהם.
והנה המלכודת, כאשר לבסוף שוכנעו להיכנס לשוק ההון ואפילו ב"חזירות" (40% מניות) מתוך רצון להשיג מהר את מה שפספסו בעבר ולהרוויח קדימה, ואז בדיוק כשהם חשבו שהם טעו כל השנים, השוק מתדרדר והם בורחים ממנו לעוד שלושים שנה.
התרופה לכל המלכודות היא אחת ודומה ההמלצה הטובה לשוק ההון ולמטיילים במדבר יהודה: הישארו תמיד על הנתיב המסומן או בנתיב המוכר לכם, כך לא תלכו לאבדון.
