כל אחד מאיתנו מקבל מידי יום 126 הודעות אימייל, ואין לו מושג ירוק מאיפה להתחיל ולקרוא אותן. חלק ניכר מהאימיילים הם דואר זבל במובן הקלאסי של המילה, אבל גם בדואר הזבל יש תת-ז'אנרים.
כשאני בוחן לעומק את האימיילים שלי, אני מגלה תכונה מעניינת שמשותפת לרבים מהם: הציווי. רוב המיילים לא סתם מיידעים אותנו בפרט אינפורמציה מיותר ("מחר ייערך ערב מיוחד במועדון הבאנג'י בנתניה לציון 3 שנים ו-4 חודשים להקמתה של להקת 'No filter' עם סיסו וקוצ'קי האגדיים").
ברובם מופיעה בקשה, הנחייה או הוראה מפורשת על-פיה אתה מתבקש לעשות מעשה: הירשם, תשלח, תקנה, תחזיר, תחליף, תשדרג, תעביר, תתקשר, תוודא, תלמד, תתרום, תיזהר. ואני, בחור טוב שכמוני, נוהג להיענות לעתים להזמנות המפתות שב-Inbox.
אפילו בתוך זרם המיילים האינסופי שקשור בעבודה, יש הודעות דואר זבל.
וכך, לו הייתי באמת נענה לכל מה שמבקשים ממני, הייתי רוכש שעון יוקרתי ב-19.99 דולר בהזדמנות בלתי חוזרת ובמכירה חד-פעמית רק לזמן מוגבל. הייתי גם מגדיל באמצעות כדורים מיוחדים איברים מסוימים בגוף, מזמין שייק בטעם עשב-בר שיוריד ממשקלי 4 ק"ג, מעניק לאפריקני חביב את פרטי חשבון הבנק שלי, כך שמחר או מחרתיים מקסימום אקבל כסף רב לחשבוני.
הייתי גם מוסר את שם המשתמש שלי והסיסמה באתר שמזכיר נורא את ג'ימייל, כי רק כך אוכל להבטיח הגנה על החשבונות שלי. באתר של מכירות פומביות הייתי מנסה לרכוש מאזדה 3 בשקל בודד.
הייתי גם יושב וצופה במצגות על נשרים בגליל, בתמונות היסטוריות של חיפה, ובחתול אוסטרלי שיודע לשיר. הייתי מעביר 4 מיילים לחברים שלי, כך שכנראה אזכה בחיי נצח. הייתי מקבל עדכון על כל מכמונות המהירות שיש בישראל ומאימייל אחר לומד לקפל סדין עם גומי ב-4 שניות ולסגור שקית של חטיפים בצורה הרמטית.
יכולתי גם בקלות להירשם לקורס קואוצ'ינג בהנחייתה של שפרית בת-חושך - מתקשרת מומחית לצמחי מרפא וקריסטלים. גם יכולתי לשלוח אימייל זועם למערכת עיתון אנגלי, שבמפת המזרח התיכון שלו מופיעה ישראל בפונט מאוד קטן, עד כדי כך שאת מזכרת בתיה אי אפשר בכלל למצוא.
הזבל של היום כיף
אבל העדפתי לא להתעסק בזבל. במקום זה, אחר הצהריים עניתי לרוני על אימייל שענת שלחה לאיריס עם CC לאלכס, וביקשתי מאוהד שיענה רק לליאור על הבקשה של שלומי (בלי reply all). שלחתי את הגרסה השביעית למצגת בפעם החמישית לפורום הארבעה שקבענו באימייל משלשום.
קצת לפני השינה שלחתי תשובה לאורנה שמארגנת את היום כיף - אני מעדיף את אופציה 6 על-פני האופציות האחרות, כלומר לעצור ביקב בבנימינה ולא בזיכרון יעקב, אחר-כך לחזור לנמל תל-אביב לארוחת בוקר במקום לארוז סנדביצ'ים שיוכנו בשבילינו בצומת פורדיס, משם לטרקטורון המעופף שעדיף בהרבה על המצנח בניצנים, ורק בסוף לעשות רפטינג בנחל כזיב ההררי - ולא כמו שהוצע באופציה 2, להחליף את הרפטינג בבריכת דגים ותה צמחים במושב פעמי תש"ז.
