בחודשיים האחרונים, מדינת ישראל כולה, והמשק בפרט, היו במצב של קפאון. ברור לכל, כי אסטרטגיית יציאה - טובה ככל שתהיה - תוכל אולי לבלום מעט את הנפילה ולהקטין מעט את הנזק הכלכלי העצום שנגרם לכולנו, אך בוודאי שלא תגרום לצמיחה מחודשת. התחזיות באוצר כבר באמצע חודש מרץ דיברו על כך שהצמיחה בישראל בשנת 2020 צפויה לעמוד על אפס כתוצאה ממשבר הקורונה; מאז ננקטו צעדים נוספים שהחריפו עוד יותר את המשבר. בנוסף, צפו באוצר גם ירידה של 3% בתוצר (כ-45 מיליארד שקל) כתוצאה מהשפעת הצעדים שננקטו. בנקודת הזמן הזו, על רקע פתיחה חלקית מחודשת של המשק, אני מבקש להציע ולהציג מנוע צמיחה משמעותי שלצערי מתעלמים ממנו: העולים החדשים והעלייה העניפה מהתפוצות.
בימים אלה, נרשמת התעניינות שיא בקרב עולים חדשים פוטנציאליים ועלייה חדה ברצון שלהם לעלות לישראל. הדבר ניכר במיוחד בקרב קהילות בעלות אופי ציוני מובהק, כמו הקהילה היהודית בצרפת, אך לא רק. כחלק מהשפעות הקורונה, עולים פוטנציאליים שהתלבטו האם להגיע לארץ, והיו מחוזרים ומבוקשים גם במדינות אחרות, מבינים כי מדינת היהודים היא המקום הנכון עבורם, גם במחיר של עזיבת מדינה שתנאי המחיה והתנאים הסוציאליים בה טובים משמעותית בישראל. גם הידיעה שפרנסתם תיפגע ושההתמודדות עם הביורוקרטיה תהיה קשה לא מטרידה אותם.
לעולים ברור שקשיי הקליטה בתקופה שאחרי הקורונה יהיו גדולים ורבים מבעבר, אך בעת צרה - אנשים רוצים להיות במקום שבו הם מרגישים הכי שייכים ובטוחים. הסוכנות היהודית וגורמים מקצועיים נוספים צופים זינוק של מאות אחוזים בעליה לישראל בשנה הקרובה. יהודי צרפת, ולא רק הם, רוצים הביתה.
העולים החדשים מהווים מנוע צמיחה כלכלי שאסור להתעלם ממנו, במיוחד בימי פוסט קורונה בהם המשק משווע לחבל הצלה. עולים חדשים מכניסים כסף זר רב למדינה, מעלים את היקפי המסחר, מביאים עימם ידע ומגדילים את הסחר עם גורמים מעבר לים, מכניסים שיטות עבודה חדשות, משלבים רעיונות ודרכי עבודה חדשים שהם מביאים עימם - לכל אלה יש ערך כלכלי עצום. מאות אלפי עולים גם צריכים מקום לגור, ולכן ייתנו דחיפה גם לענף הבנייה המקומי; הם זקוקים ללבוש והנעלה, וכך יתרחב השוק הישראלי; וכך הלאה.
כמה שווה עולה מצרפת?
העלייה מצרפת היא דוגמה מייצגת. מדובר באוכלוסיה אקדמאית חזקה ועשירה, מאופיינת בשיעור גבוה של יזמים, משכילים ובעלי מקצועות. העולים מצרפת מהווים כוח כלכלי גדול ופוטנציאל צמיחה משמעותי, וקליטה טובה שלהם שווה הרבה למדינה. מחקר שנערך באוניברסיטת בר-אילן על ידי החוקרות פרופ' אליס ברזיס ודפנה אבירם-ניצן, העלה כי על כל שקל שהמדינה מתקצבת לעידוד וקליטת העלייה מצרפת, היא מקבלת חזרה כ-15 ש"ח בתוספת תוצר ו-3.7 ש"ח בהכנסות ממס. עוד נמצא באותו מחקר שתרומתם של עולי צרפת לצמיחה נאמדת בכ-0.46% בממוצע לשנה, שמשמעותה תוספת תוצר ממוצעת של כ-5 מיליארד ש"ח לשנה, וכי השקעה בקליטת העולים מצרפת היא השקעה כדאית ביותר למשק, ומניבה תשואה של כ-1,400% במונחי תוצר ו-274% במונחי תקציב המדינה.
אנו בימים של הקמת ממשלה חדשה. במהלך המו"מ הקואליציוני, נדמה כי תחום העלייה והקליטה הפך לאחד הזניחים. היחס אליו הוא כאל "מטבע עובר לסוחר", ומכל עבר יש קריאות לקצץ בתקציבים הקשורים לעלייה וקליטה. אסור לעשות זאת; פגיעה בתקציבי העלייה והקליטה המשתייכים למשרדי הממשלה השונים - כמוה כפגיעה ישירה בכלכלת ישראל. מקבלי החלטות יקרים, חשוב להבין כי האינטרס של מדינת ישראל להביא את העולים לכאן אינו רק ציוני או ערכי, אלא גם כלכלי. לכן, תקציב המדינה הבא - "תקציב הקורונה" - חייב לכלול תכנית לעלייה וקליטה של עשרות ואולי מאות אלפי עולים שיגיעו בקרוב למדינת ישראל, ועתידים לתת זריקת מרץ משמעותית למשק הישראלי הגווע. אז אם לא בשם הסולידריות והערבות ההדדית כלפי אחינו בגולה, לפחות תעודדו עליה בשם הכלכלה.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת "קעליטה", ארגון הגג של עולי צרפת בישראל