רק לפני מספר שבועות תיאר מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, שמואל מועלם, בראיון למגזין G של "גלובס", כיצד הקופה שבראשה הוא עומד שילמה בשנים האחרונות מיליוני שקלים למאעכרים כדי שיצרפו לשורות הקופה מבוטחים חדשים. והנה אתמול, אישרה ועדת הבריאות של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, הצעה שעלולה להחריף שבעתיים את התופעה שתיאר מועלם. על פי ההצעה, המבוטחים יוכלו לבצע עד שני מעברים בין קופה אחת לשנייה בתוך שנה לעומת פעם אחת כיום. בנוסף, יגדל מספר המועדים שבהם ניתן לעבור לקופה אחרת מארבעה כיום לשישה בשנה.
הווידוי של מועלם, שנחשב לחסר תקדים ועורר הדים רבים במערכת הבריאות, תיאר התנהלות פסולה ובלתי חוקית לחלוטין, אך כזאת שהפכה כמעט לנורמה מושרשת - ולא רק בקופת חולים מאוחדת. מבקר המדינה התריע על כך כבר בתחילת העשור ואילו במשרד הבריאות עדיין לא נקטו שום צעד אפקטיבי כדי למגר את התופעה.
תקציב לשיווק על חשבון תרופות
הדוגמאות לשיטה רבות: מאעכר שהעסיקה קופ"ח מאוחדת שילם 100 שקל "לראש" עבור מבוטחים של קופ"ח לאומית בירושלים שהסכימו לעבור אליה; רב שמעסיקה קופ"ח מכבי הורה לכל הציבור החרדי באשדוד לעבור אליה ולנטוש את לאומית; מאעכר של לאומית הבטיח למבוטחת של מאוחדת השתלת כליה בחו"ל, אם תדאג להעביר לשורות לאומית מאות משפחות. וזה רק חלק קטן מהמקרים.
פקידי האוצר בסך הכל רוצים תחרות. מה שטוב לרשתות השיווק, הם סבורים, טוב לקופות החולים. הבעיה היא שכשרמי לוי מציע "עוף בשקל", זה לא עולה לאף אחד בבריאות. בקופות החולים, לעומת זאת, כללי המשחק אחרים לגמרי. תקציב השיווק של הקופות "צבוע מראש" והוא מוגדר (ומוגבל) על ידי משרד הבריאות בהתאם לגודל הקופה.
למרות זאת, קופות החולים לא היססו בשנים האחרונות לחרוג מהתקציב, כשהן מסיטות לטובת העניין כספים שאמורים לממן מכשיר רנטגן חדש, תרופות וציוד אחר. הנה מה שאמר לנו על זה מועלם בכבודו ובעצמו: "אותי מרגיז דבר אחד - הכסף שמיועד לשירותי הבריאות הולך לאפיקים אחרים, חד וחלק".
רק מעטים רוצים לעבור קופה
רק 1.5% מהמבוטחים בשנת 2008 עזבו את הקופה שלהם ועברו לאחרת. אפשר לטעון כי זה משום שישנם "רק" ארבעה מועדי מעבר בשנה או משום שהמעבר מתאפשר רק על ידי התייצבות פיזית בסניף הדואר. בפועל, הסיבה כנראה אחרת והיא די מפתיעה: מחקרים שנעשים מדי שנה מצביעים על כך שרוב מבוטחי קופות החולים בסך הכל מרוצים מהשירות שהם מקבלים - אפילו מרוצים מאוד. נכון, הישראלי אוהב להתלונן, כמעט על הכל, אבל בשעת המבחן הוא מוכיח שהמצב לא כל כך רע.
החקיקה שמוביל האוצר תעשה דבר אחד: במקום שקופות החולים יזרקו ערימות של כסף על שיווק ארבע פעמים בשנה, הן יזרקו יותר כסף ביותר מועדים. עידוד התחרות זה דבר נפלא אבל לא בכל מחיר ובטח לא לפני שמסדירים את הכשלים העצומים שקיימים במערכת, כמו במקרה של הפעלת המאעכרים על ידי הקופות.
אבל מי רוצה לתקן כשלים כשאפשר לזרוק סיסמה לאוויר, שתמיד עובדת אם אתה סטודנט שנה א' לכלכלה?
