שר האוצר החדש, שלום רב, אתה ודאי מודע לירושה הלא קלה שקיבלת, של מדינה הנכנסת למיתון. המשבר הנוכחי בשווקים הוא החמור ביותר שידע העולם, ובכללו ישראל, מזה שנים רבות, והשלכותיו טרם התבררו במלואן. המשבר הכלכלי הוא אחד הנושאים המרכזיים עימם תתמודד הממשלה החדשה, ועיני כל המשק מופנות אליך, בתקווה שתצליח לרכך את השפעותיו על השוק המקומי.
בפניך ניצבות לא מעט בעיות, ביניהן תחזית צמיחה שלילית, מחנק אשראי, שעלול להוביל לגל של פשיטות רגל ולעלייה חדה באבטלה, ירידה בהכנסות ממיסים, ותוכניות התערבות כאלה ואחרות שעומדות באוויר. אלו רק חלק מהצרות, שכן יש הסוברים, שבעיות רבות אחרות טרם עלו על פני השטח.
בנוגע לטיפול במשבר, ישנן טענות כי משרד האוצר התעורר מאוחר מדי ועשה מעט מדי עד כה, כך שגם מרכיב הזמן אינו משחק לטובתך. אין לך 100 ימי חסד, צריך להתחיל לעבוד.
פנינו לבכירי הכלכלנים בשוק, שישיאו לך עצה כיצד להתמודד עם המשבר, וינקבו בצעדים הדחופים ביותר שיש לעשותם. כפי שמיד תראה, התשובות מגוונות וחלקן אף מפתיע, אך לגבי נושא בוער אחד שוררת תמימות דעים - שוק האג"ח הקונצרניות הינו מהבעיות הראשונות בהן יש לטפל.
למענך ולמען כולנו, הרבה בהצלחה.
רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב: "לתעדף הוצאות התומכות צמיחה"
שר האוצר הבא יצטרך לטפל בכמה חזיתות מקבילות. יהיה עליו להתמודד עם כלכלה ישראלית שמאטה בצורה מהירה מאוד, בעקבות מחזור הפעילות בעולם. כמו גם עם מחנק האשראי, והצורך בהשבת האמון של הבנקים במערכת, ויצירת מקורות הלוואה מקבילים לבנקים או בעזרתם. נושא נוסף הוא התאמת תקציב המדינה למציאות החדשה, בה חל קיטון בהיקף ההכנסות ממיסים. יהיה צורך לתעדף את ההוצאות לכאלה התומכות צמיחה, ולקצץ בתקציב הביטחון או החינוך, על מנת לקדם את הפעילות הכלכלית.
בעיה נוספת היא שוק אשראי שאינו פעיל, ובלעדיו הכלכלה הישראלית לא תוכל לצמוח.
באשר לאג"ח הקונצרניות, נדרשת התערבות יותר ברורה של הממשלה. קרנות המנוף עשויות לאושש את שוק האג"ח הקונצרניות בצורה ניכרת, אך לא בטוח ששתי קרנות בהיקף של כמה מאות מיליוני שקלים, הן פתרון מספק.
גם הנושא הקואליציוני עשוי להוות בעיה, שכן יכול להיות שתיווצר קואליציה שתקשה על שר האוצר להקצות כספים למקומות הנדרשים. למשל, עשויים להתהוות לחצים מכיוון המפלגות החברתיות.
איילת ניר, כלכלנית ראשית ומנהלת המחלקה הכלכלית באי.בי.אי: "לא להגדיל את הנפקות האג"ח המיועדות"
הנושא החשוב ביותר בשוק ההון הינו שוק האג"ח הקונצרניות שמשותק כיום. אין ספק לגבי חשיבותו של שוק האשראי החוץ בנקאי לצמיחה הכלכלית, ולשם כך על שר האוצר לפעול בכמה מישורים.
על שר האוצר למצוא דרך אלטרנטיבית לקרנות המנוף, לשילובם של הגופים המוסדיים הגדולים באופן ישיר בפתרון הכשל בשוק האג"ח הקונצרניות, תוך מציאת פתרון לניגודי העניינים. מהלך זה ימנע העמסת דמי ניהול נוספים על העמיתים, ויאלץ את הגופים המוסדיים הגדולים להשקיע בפיתוח מנגנון לבחינת אשראים.
אתגר נוסף הוא להימנע מחזרה אחורה, וצמצום מעורבותם של הגופים המוסדיים בשוק ההון על ידי הנפקת אג"ח מיועדות. מהלך כזה צפוי להקטין את הסחירות והנזילות בשוק האג"ח הממשלתיות, הוא ירחיק משקיעים זרים ויצמצם את שוק האשראי החוץ בנקאי. כמו כן, יהיה על שר האוצר לסיים את הליך ביטול מגבלות ההשקעה על קרנות הפנסיה הוותיקות.
בנוסף, יש לאפשר לחיסכון הפנסיוני להיות חיסכון לטווח ארוך, על ידי ביטול חובת דיווח התשואה החודשית. ניתן ורצוי כי הגופים המוסדיים ימשיכו לפרט את אחזקותיהם, אך יש לשמור את הדיווח על התשואה לסוף שנה בלבד. לצרכי בקרה ופיקוח, יש להותיר את חובת הדיווח החודשי לרגולטור בלבד.
ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל: "הקטנת הגירעון התקציבי"
עד ששר האוצר יכנס לתפקידו יהיה ברור שהמדינה שקועה בשני משברים גדולים. הראשון הוא המיתון המעמיק במשק. הנתונים יצביעו על התכווצות בתוצר בסוף 2008 וברבעון הראשון של 2009. הכותרות יזעקו על מפעלים שנסגרים, צמצום פעילות ופיטורי עובדים.
המשבר השני הוא התנפחות הגירעון התקציבי. הבעיה, שהחלה עם הקריסה בהכנסות ממיסים במחצית השנייה של 2008, תחריף בשנים הבאות. בכירי האוצר יסבירו שגם כשהצמיחה תחזור, לא ישובו ההכנסות לרמות השיא. על כן, דרושים צעדים ברורים להקטנת הגירעון התקציבי, תוך קיצוצים בהוצאות והעלאת תקבולי המסים. בנוסף, יש להימנע מצעדים שיחריפו את הגירעון. הגירעון התקציבי כבר ענק, והגדלתו תוביל לגיוס מסיבי של אג"ח ממשלתיות, העלאת הריבית הארוכה במשק, ופגיעה בהשקעות ובצריכה הפרטית. בנוסף, היא תפגע באמינות התוכנית הרב-שנתית של האוצר.
למעשה, הנושא הדחוף ביותר, הוא לבחור באיזה משני המשברים לטפל, שכן הצעדים הנדרשים בשני המקרים מנוגדים. הבעיה היא שאם יוזנח הגירעון התקציבי, המשבר הפיסקאלי יתפוצץ כבר ב-2009. לכן, יש לטפל במשבר התקציבי תוך התעלמות מנומסת מהקריאות לסיוע למגזרים השונים. בכל מקרה, חילוץ המשק מהמיתון יישאר לטיפול בנק ישראל.
אמיר חייק, ראש ענף מחקר ומוצרים וכלכלן ראשי בבנק אגוד: "הגדלת הערבויות לבנקים"
בטווח המיידי, יש לבצע הפחתה מיידית של נטל מס ההכנסה, בעיקר לשכבות הביניים, ויש להכיר בריבית על משכנתאות כהוצאה מוכרת. כמו כן, יש לעודד מגזרים ספציפיים כמו ההיי-טק והייצוא, וכן להקים קרנות שיתנו אשראי למגזרים מסוימים ולעידוד עסקים קטנים. לגבי המגזר הפיננסי, יש לתמוך בו על ידי הגדלת הערבויות לבנקים ל-10 מיליארד שקל לפחות.
באשר לגרעון שצפוי לעלות, חשוב לשדר שהעלייה בגרעון היא זמנית. הממשלה תצטרך לדאוג להרחבה פיסקאלית גם במחיר של עלייה בגרעון.
בשוק האג"ח הקונצרניות, כנראה שהיקף השקעה של 6 מיליארד שקל בקרנות המנוף לא תפתור את הבעיה במלואה. ברור שיש חברות שלא ניתן יהיה להצילן, אולם יש חברות שעל מנת להצילן נדרש היקף גבוה יותר של סיוע.
כמו כן, יידרש טיפול באבטלה שצפויה להגיע השנה ל-7.5%. חלק מהצעדים שהוזכרו יעזרו לעידוד התעסוקה, וכן כדי לבצע הכשרות מקצועיות לחיילים המשתחררים למקצועות שצפויים להיות נדרשים. בנוסף, נדרשת הגדלה של תקציב הרכבת בצורה משמעותית, בעיקר לפריפריה, ועל מנת לקרב את אזורי התעסוקה.
שלמה מעוז, כלכלן ראשי באקסלנס: "להקטין את אחזקות בעלי העניין בבורסה"
הצעד המיידי שיש לבצע לשיקום הכלכלה, הוא הפחתת המע"מ. כיוון שהמע"מ הוא רגרסיבי, הפחתתו מהווה הזרמה מיידית של כסף לידי הציבור. הפחתת מע"מ לשכבות מבוססות או חברות זה צעד מועיל, אך רק בטווח הארוך.
צעד מיידי נוסף שיש לבצע הוא הגדלת הקצבאות לילד הראשון והשני בלבד.
בין האתגרים הנוספים עימם יצטרך שר האוצר להתמודד, עומד תיקון 3, שהוא רעיון טוב, אך מוגזם. למשל, יש לאפשר חסכון לטווח בינוני, של 15-20 שנים, למטרת פתיחת עסק או חסכון.
אתגר נוסף הוא מערך הייעוץ של הבנקים. כיום, מערכות המחשוב שם לא מאפשרות ללקוחות לראות את מצב החסכונות שלהם. אין לבנקים נגישות לחסכונות של הלקוחות בזמן אמת, מה שפוגם באיכות הייעוץ. האוצר יצטרך להתקין תקנות שיחייבו את הבנקים להציג מידע זה ללקוחותיהם.
באשר לבורסה, עקב האכילס הוא שיעור אחזקות הציבור בחברות ציבוריות. אנו צריכים להגיע למצב, שחלק גדול מהמניות יהיה סחיר, באופן שמאפשר, תיאורטית, השתלטות על החברה, ומייצג מחיר אמיתי שלה. שיעור אחזקה של מתחת ל-50% בידי בעלי העניין, הוא השיעור הרצוי.
