במשבר האחרון יש לפחות נקודת אור אחת: הירידה במחיר הנפט. והיא עשויה להיות הקטר שיניע את העולם ליציאה מהמשבר הנוכחי.
יולי החם
משנת 2004 ועד אמצע 2007 נע הנפט בין המחירים 50 ל-75 דולר לחבית. כבר אז היה המחיר גבוה מזה שבו הורגל השוק במשך שנים. עלות הפקת חבית נפט הוערכה בשנת 2003 ב-9 דולר, היום היא מוערכת ב-15 דולר. הבהלה ממחסור עתידי היא הגורמת להיסטריה, שאין לה הצדקה, אך יש מי שדואגים להעצימה ע"י הפצת מסרים לגבי "היצע המתקרב אל הביקוש בצעדי ענק".
הוסיפו לשמועות אלה את הספקולנטים שמצאו כלי נח לעבודה, וקיבלתם ביולי השנה מחיר בלתי נתפס - 147 דולר לחבית, שמשמעותו כי נותרה כמות מצומצמת לשאיבה, ורק במחיר 200 דולר, זה יהיה רווחי.
עוצמת הפיצוץ - כגודל הבועה
המשבר הפיננסי ברחבי העולם הגיע בדיוק בזמן מבחינת מחיר הנפט. "חטא המינוף" שעליו מכה היום העולם הפיננסי כולו, פגע במחיר הנפט. סגירת פוזיציות של ספקולנטים כבדים, כמו קרנות גידור, שנזקקו למזומנים על מנת לעמוד בפרעונות ענק של נכסי לקוחותיהם, האיצה את הירידה במחיר, וכך הסיכה שננעצה בבועת הנפט, התפוצצה בקול גדול.
אופ"ק בלחץ
מרבה נכסים, מרבה את החשש מאובדנם. התכווצות מחיר ב-50% כואבת למי שהורגל באחרונה להכנסות, שרק לפני שנה לא העז לדמיין אותם אפילו בחלומותיו הורודים-הפרועים ביותר.
הקצב המהיר שבו יורד מחיר הנפט, האיץ בשייחים הסעודים להקדים את ישיבת אופ"ק, ארגון המדינות המייצאות נפט. הישיבה שתוכננה לאמצע נובמבר, תתקיים בסוף השבוע הקרוב, יום ו' 24 באוקטובר.
ארגון אופ"ק יכול לצמצם את הייצור בשאיפה למנוע עוד ירידה במחיר. עם זאת, סביר להניח שבראש הארגון יושבים מנהיגי מדינות שמבינים שלא כדאי להרוג תרנגולת שמטילה ביצי זהב, גם אם היא ירדה להטלת ביצה ביום, במקום שתיים.
תפקיד הנפט בנוסחת הצמיחה הכלכלית
צמצום דרסטי מדי בתפוקות, יתרום להאטה והמיתון שהעולם נכנס אליהם בימים אלה. כלכלנים מעריכים שכל ירידה ב-10 דולר במחיר חבית נפט, מגדילה את הצריכה העולמית בכ-70 מיליארד דולר.
צריכה משמעותה גידול בביקוש למוצרי נפט. הגידול בצריכה נובע ממצב רוח צרכני טוב יותר וכאשר, למשל בישראל, תדלוק רכב משפחתי ממוצע יעלה 250 שקלים למיכל, סביר להניח שנרכוש יותר מוצרי חשמל ונצא ליותר חופשות. כך מתנהלת כלכלה בריאה.
הבריון השכונתי הופך לחתלתול
בתחילת חודש ספטמבר כאשר מחיר הנפט היה כ-115 דולר לחבית, איים שר האנרגיה של ונצואלה, רפאל רמירז, שליחו של הנשיא השנוי במחלוקת, הוגו צ'אבס, כי ונצואלה לא תיתן למחיר הזהב השחור לרדת.
בישיבתו בוינה, באמצע ספטמבר, נכנע ארגון אופ"ק לדרישתן של איראן וונצואלה לצמצם את התפוקה, על מנת לנסות ולמנוע ממחיר הנפט לרדת מ-100 דולר לחבית.
לאחר שהמהלך הקודם נכשל, נשמע נשיא ונצואלה צ'אבז בסוף השבוע כבר אחרת. לדבריו המפתיעים, מחיר של 80-90 דולר לחבית, די והותר למדינתו. זו הצהרה נדירה בהתחשב בעובדה שהמדינות החברות באופ"ק נמנעות בדרך כלל מלקבוע מחיר יעד לנפט.
בדרך ל-50 דולר לחבית
לאור האמור לעיל נראה כי מחיר הנפט טרם אמר את דברו בדרך מטה. התנודתיות תמשיך להיות גבוהה אך רמת שיווי משקל סבירה לקיום כלכלה בריאה נראית כמחיר נמוך מ- 80 דולר לחבית.
כלכלני מריל לינץ', הרחיקו לפני כשבועיים לכת, כאשר פרסמו דו"ח ובו הם מעריכים כי מחירי הנפט עשויים לרדת ל- 50 דולר לחבית במידה ותימשך הירידה בביקושים, הנגרמת עקב ההאטה הכלכלית בעולם. נקווה שהבנק, שקיבל השבוע מתנת חג מולד של 12.5 מיליארד דולר ממשרד האוצר האמריקני, יהיה שם בחודש הבא על מנת לעדכן תחזיותיו.
רו"ח אילן דנציגר - אנליסט מט"ח בכיר בחברת "כלל פורקס"/