אם עד לפני חודשים אחדים תסריט של הלאמת בנקים במעוז הקפיטליזם האמריקאי נראה כמו משהו הלקוח מסרט מדע בדיוני, המציאות מוכיחה שוב שהיא עולה על כל דמיון. בשבועות האחרונים למדו באמריקה לבטא את המילה "הלאמה" בהקשר של המערכת הבנקאית, הזקוקה נואשות להון. יש מי שיכנו זאת התערבות, או ארגון מחדש, אך במהותו הפנים השיח הציבורי בארצות הברית את העובדה שהממשל הפדרלי ייאלץ להיכנס לבנקים ולעשות בהם סדר: בעלי המניות יאבדו את שארית כספם, הלוואות רעות יימחקו, ויתרת הנכסים יימכרו.
אכן, המשבר הכלכלי שובר טאבואים. נושאים שהיו עד לא מזמן בבחינת "לא יעלה הדעת", עולים גם עולים על הדעת. הנה כמה "לא יעלו על הדעת" נוספים, שעלולים להפוך בקרוב לכותרות ראשיות.
לא יעלה הדעת שמדינות יפשטו רגל
לו מישהו היה כותב ספר פנטזיה, ובו תיאור של בריטניה כמדינה פושטת רגל, אף אחד לא היה לוקח אותו ברצינות יתרה. עכשיו, יש כבר מי שמתייחס בדאגה לאפשרות שממשלת הממלכה המאוחדת, יחד עם עוד כמה ממשלות באירופה, תגיע לחדלות פירעון. הסיבות גלויות לעין: השפל הכלכלי מביא לצניחה בגביית המסים; הוצאות הממשלה, מצד שני, נוסקות; המשקיעים אינם רוצים לשמוע על קניית אג"ח של הממשלה, וזו עומדת בפני שוקת שבורה.
גם אם בבריטניה זהו תסריט תיאורטי לעת עתה, באירלנד וביוון זו כבר אפשרות ממשית. אירלנד, פעם נמר קלטי גאה, הוכנעה על-ידי המשבר: בועת הנדל"ן התפוצצה, הבנקים נמצאים על סף פשיטת רגל, הגירעון הממשלתי עלול לצאת מכלל שליטה, ולממשלה אין כסף לשלם חובותיה.
גם ספרד עולה על הפרק כשסוקרים מדינות שבהן עלולה להתרחש קטסטרופה; וכמוה גם אוסטריה, שמערכת הבנקאות שלה אפשרה הלוואות ענק בהיקף של כ-70% מהתוצר של המדינה, למיזמים במזרח אירופה, שעתה מוגדרות כהלוואות מתות.
לא יעלה על הדעת שהאירו יקרוס
נוכח החשש לפשיטות רגל במדינות אירופה, עולה ביתר שאת שאלת סיכויי הישרדותו של האירו. ג'ון מאולדין, מנהל תיקים גדול ובעל בלוג כלכלי, הציג נתונים שלפיהם בנקים במערב אירופה העניקו אשראי בסך 1.7 טריליון דולר למזרח אירופה, חלק גדול ממנו נקוב בפרנקים-שוויצריים. אם הבנקים האלה ייפלו, האירו יהיה בסכנה ברורה וממשית.
לא יעלה על הדעת פיקוח על מטבע חוץ
ב-1998, חגיגות היובל למדינה, הסירה ישראל את הפיקוח על מטבע חוץ, וממשלתו של בנימין נתניהו הודיעה בגאווה שהיא "מצטרפת למשפחת העמים". מאז התרגלנו לעולם ללא פיקוח על תנועות הון, וניתן להכניס ולהוציא כסף באופן חופשי.
לאחרונה העולם דווקא מתחיל ללכת בכיוון מנוגד, ויש כבר מדינות שהחזירו או שמתכננות להחזיר את הפיקוח על מטבע חוץ, במיוחד על תנועות הון. הכלכלן הבריטי וויליאם באויטר כתב השבוע כי איסלנד, המדינה הראשונה שפשטה רגל במשבר הנוכחי, כבר הנהיגה הגבלות על תנועות הון, וכי מדינות אחרות יבואו בעקבותיה. אם מישהו חושב להשקיע, או לממש השקעה, במדינה מעבר לים, מומלץ שיתעדכן באופן שוטף במצב החוק. ההפתעות עלולות להיות לא נעימות.
לא יעלה על הדעת שלא יהיה ביטחון תעסוקתי לעובדי מדינה
עבודה במגזר הציבורי נחשבה בעבר למעין פשרה: המשכורות לא כמו במגזר הפרטי, אבל לפחות יש ביטחון תעסוקתי והגנה מפני פיטורים. גם פה המשבר משנה סדרי עולם. באירלנד, למשל, צעדו מאה אלף פקידים ובני משפחותיהם כדי למחות נגד החלטת הממשלה לקצץ 7% משכרם. בממשלת דבלין הסבירו כי מדובר בצעד חירום, שהחלופה שלו הייתה פיטורים המוניים של רבבות עובדים במשרדי ממשלה ובגופים ציבוריים אחרים.
השאלה שעולה על הפרק היא אם אותן ממשלות לא יחליטו, בסופו של דבר, שאין ביכולתן לשלם לעובדיהן, וישלחו הביתה אלפי עובדים. מי שמעוניין לקבל מושג כיצד נראים פני הדברים, מוזמן לפשפש בארכיוני העיתונים הישראליים שסיקרו את משבר הרשויות המקומיות בשנתיים האחרונות. כמה רמזים למה שעלול להתרחש בעולם אפשר למצוא שם.
לא תעלה על הדעת דפלציה
מרבית הישראלים שבגרו בשנות ה-70 וה-80 בוודאי יודעים לבטא את המילה אינפלציה. אבל פעם, בשנות ה-30 של המאה שעברה, העולם היה שונה, והאויב הגדול היה הדפלציה, כלומר, תופעה של ירידת מחירים מתמדת, שניפחה את הערך הריאלי של החובות, שגרמה לשיבוש המערכת הפיננסית, ושהביאה להחמרת מצבם של התעשייה ושל התעשיינים.
לאחרונה, נוכח ירידת המחירים ברחבי העולם כולו, משקיעים רבים החלו להיות מודאגים מחזרתה של הדפלציה לחייהם. למשל, בישראל ירד מדד המחירים לצרכן ב-1% בחמשת החודשים האחרונים, ואם תימשך המגמה הזו הרי שיש מקום לדאגה. בארצות הברית, על אף שעם פרסום המדד האחרון - שעלה ב-0.3% - נשמעה אנחת רווחה מסוימת, הרי שבראייה ארוכת טווח מדד המחירים לצרכן שם ירד ב-2.2% מאז קריסת שוקי המניות באוקטובר האחרון.
