היא קצת קוקו. מטורללת. מחורפנת. הזויה. רוחניקית. היא יצאה מדעתה. התנתקה מהמציאות. משייטת במרומים. הצילו, בואו נברח מיד עם הכסף מבנק הפועלים!
יש עוד משהו שלא נאמר השבוע על שרי אריסון? ובכן, יש בלעג, בעשיית הצחוק ובהגחכת בעלת השליטה בבנק הפועלים לא מעט צביעות, שוביניזם ובורות. השבוע אפשר היה לזהות איך מכונת התעמולה הכוחנית מבית היוצר של בנק ישראל משתמשת ברוחניות של אריסון כדי להצדיק את ההדחה הלא מנומקת של היו"ר דנקנר וכדי לעודד את התפיסה המוטעית על סכנה לכספי המפקידים בבנק הפועלים. שטויות.
המיסטיקניות של אריסון אינה קשורה כלל להדחת דנקנר ואין צורך גם לחבר אותה עם יציבות הבנק. בנק ישראל וסטנלי פישר, אנו מניחים, מכירים עוד "מוזרויות" של בעלי שליטה אחרים במוסדות פיננסיים בישראל, אבל רק משום שהם גברים שלא מסוגלים לדבר על זה, אי-אפשר להריץ עליהם דאחקות.
ידעונים פיננסיים ריאליסטים להפליא
ובכלל, את המשבר העולמי האחרון, את הכאוס הפיננסי, את הריסת תאגידי הענק ואת הסכנה לכספם של מיליוני מפקידים ברחבי העולם, הובילו לא אחרים מאשר גברים אחד-אחד, ידעונים פיננסיים, גורואים לכאורה למימון ובוגרי הפקולטה להנדסת מכשירים פיננסיים.
את ההרס והחורבן הובילו לא אחרים מאשר אנשים מאופסים כביכול, מכובדים כביכול, מעונבים כביכול ויציבים כביכול. האנשים האלה, בוגרי בתי הספר היוקרתיים למינהל עסקים, גורואים שהתרגלנו להתבשם מכל מילה שהם מגלגלים על לשונם, סיכנו את כספם של קורבנות חפים מפשע, הרבה יותר מכפי שאריסון יכולה לעשות זאת עם אהבתה לרוח.
אפשר להניח שהפרעות אישיות נרקיסיסטיות של הבנקאים מדושני העונג הללו הובילו לתוהו ובוהו הפיננסי של השנה האחרונה, הרבה יותר מכפי ש"הפרעה רוחנית", כזו או אחרת, יכולה לגרום לנזק, אם בכלל.
מריחואנה, קוקאין וקלפים
סטנלי פישר, שהיה שייך למילייה של וול סטריט, מכיר בוודאי את ג'ימי קיין, לשעבר הבוס הכול-יכול של בר-סטרנס, מוסד פיננסי בן 85, שלמרבה הצער החליט לקבוע בשנה שעברה פגישה עם בורא עולם בטרם עת.
בעיצומו של המשבר התברר שקיין העדיף סייאסטה של משחקי ברידג', ניתק כל מגע טלפוני עם הבנק ואף נהג לעשן מריחואנה. אולי הרגשת ההתעלות ממשחקי הברידג' והסמים גרמו לקיין למנף את בר-סטרנס בצורה פראית ולא מושכלת שהרסה ומחקה את בנק ההשקעות.
קוראי "גלובס" אולי הספיקו לשכוח את הנרי ניקולאס, מייסד חברת השבבים (המוצלחת) ברודקום. בשנות הבועה של ההיי-טק, החליט ניקולאס לרכוש את ויז'נטק הישראלית בכמה מאות מיליוני דולרים, ואף הגיע לארץ במטוסו הפרטי והתקבל כאן בכבוד מלכים.
לפני שנה התברר שניקולאס הוא פסיכופת לא קטן. מעבר לזיופים החשבונאיים שארגן ניקולאס בברודקום, נחשפה דמות של יזם כישרוני אבל מטורלל לגמרי, שהקדיש זמן רב למימון אורח חיים מופרע לחלוטין.
הוא נהג לצרוך ואף לרכוש באופן קבוע קוקאין ואקסטזי, ואף סיפק אותם לאורחיו במהלך מסיבות נוצצות שנהג לערוך בארבע האחוזות שבבעלותו. במהלך אחת הטיסות שבה צרך ניקולאס סמים למכביר, נאלץ הטייס לחבוש מסכת חמצן בשל העשן הרב שהתפשט בחלל המטוס. וזה לא הכול, ניקולאס הקים "מאורות סקס" מאובזרות היטב ביצירות אמנות ובציוד אלקטרוני חדיש, בהן מימן מסיבות סמים וחשק לעובדיו וללקוחותיו. כמובן שההידרדרות של ברודקום נעה במקביל להידרדרות של ניקולאס, עד שהוא נבעט מהחברה שהוא ייסד.
אחרי הסיפורים האלה אנו תוהים איתכם, הקוראים, מה עדיף: נרקיסיזם חולני ושיגעון גדלות חסר גבולות, או שאנטי-באנטי לא מזיק? אנחנו בוחרים בשאנטי-באנטי.
שבועת הביזנס-מן
"גלובס" פרסם השבוע כתבה מ"פייננשל טיימס" שעוסקת בזוהר המתעמעם של לימודי ה-MBA. בכתבה הובאה תמצית קצרצרה מתוך שבועת מוסמכי ה-MBA החדשה, שהתקבלה בהשראת בית הספר לעסקים של הרווארד. השבועה החדשה היא עוד תוצר של המשבר הפיננסי והרדיפה העיוורת אחרי רווחים בכל מחיר.
כשירות לקוראים, בין אם מנהלים או עובדים, החלטנו להביא כאן את השבועה במלואה. המנהלים מוזמנים לבחון את עצמם, והעובדים מוזמנים לבחון את הבוסים שלהם, בהתאם לקריטריונים הערכיים החדשים.
"כמנהל, מטרתי היא לשרת את היעד העליון באמצעות חיבור בין אנשים למשאבים על מנת לייצר ערך שאדם אחד אינו יכול לייצר לבדו. לכן, אחפש דרך שתחזק את הערך שהחברה שלי יכולה לייצר לחברה האנושית בטווח הארוך. ברור לי שלהחלטותיי עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת שישפיעו על רווחתם של אנשים בתוך החברה שלי ומחוצה לה, היום ובעתיד. כאשר אתקל באינטרסים של ישויות שונות, אתמודד עם החלטות קשות.
"לכן, אני מתחייב:
1. אפעל במידת היושרה הרבה ביותר ואבצע את עבודתי בצורה אתית. התנהגותי האישית תהווה דוגמה ליושרה, ותהיה עקבית עם הערכים שבהם אני מצדד בפומבי.
2. אגן על האינטרסים של בעלי המניות, חבריי לעבודה, הלקוחות וסביבת האנשים שבה אנחנו פועלים. אעשה מאמץ להגן על האינטרסים של אלה שאולי אין להם כוח, אבל שרווחתם תלויה בהחלטותיי.
3. אנהל את החברה באמונה, ואשמר מפני החלטות והתנהגות שמקדמות את השאיפות הצרות שלי אך מזיקות לחברה שלי ולאנשים שהיא משרתת. המרדף אחר האינטרס האישי הוא המנוע החיוני של הכלכלה הקפיטליסטית, אבל תאוות בצע שלוחת רסן עלולה להזיק. אתנגד לשחיתות, לאפליה לא הוגנת ולניצול.
4. אבין ואתמוך, הן בכתב והן בעל פה, בחוקים ובחוזים שמפקחים על ביצועיי וביצועי החברה שלי. אם אאתר חוקים שאינם הוגנים, מיושנים או שאינם מועילים, לא אתעלם מהם ולא אעקוף אותם. אחפש דרכים תרבותיות ומקובלות על מנת לשנות אותם.
5. אקבל אחריות על פעולותיי ואייצג את הביצועים והסיכונים של החברה שלי בדייקנות ובכנות. מטרתי לא תהיה לסלף את האמת, אלא להסביר אותה בבהירות ולסייע לאנשים להבין כיצד מתקבלות החלטות שמשפיעות עליהם.
6. אפתח הן את עצמי והן מנהלים אחרים תחתיי על מנת שעיסוקנו ימשיך לצמוח ולתרום לרווחת החברה האנושית. אתייעץ עם קולגות ועם אנשים אחרים שיכולים לתרום לכושר השיפוט שלי ואשקיע בלי הרף על מנת להתעדכן בהתפתחות המידע בתחום העיסוק שלי, כך שתמיד אהיה פתוח לחידושים. אשמש כמדריך רוחני לדור המנהיגים הבא ואדאג להשכלתם.
7. אשאף להשגת שגשוג כלכלי, חברתי וסביבתי בר קיימא ברחבי העולם. שגשוג בר קיימא מושג כאשר חברה מייצרת בטווח הארוך תפוקה גדולה מהעלות של כל התשומות שהיא צורכת.
8. אהיה אחראי על עמיתיי והם יהיו אחראיים עליי כך שכולנו נקייים את השבועה הזאת. ברור לי כי הסטטוס והפריבילגיות שלי כמקצוען נובעים מהכבוד והאמון שיש למקצוע שלי באופן כללי, ואני מקבל על עצמי אחריות להגן ולפתח את הסטנדרטים של מקצוע הניהול, וכן להגביר את האמון והכבוד כלפיו".
מה מזכירה לכם השבועה החדשה? את הרווארד היוקרתי והממוסד או את אחד מנאומיה הרוחניים של שרי אריסון? אנא שלחו לנו את הרהוריכם במייל ונפרסם זאת.
