העלאת תקרת ההכנסה החודשית לתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות ל-61 אלף שקל, תמריץ שכירים רבים לעקוף את הגזרה החדשה וזאת באמצעות הקמת חברות בע"מ וקבלת השכר דרכן.
כך למעשה, העלאת התקרה תוביל להפסדים לקופת האוצר במקום להכנסות.
הצעת האוצר
חוק ההסדרים קובע כי תקרת השכר שממנה לא נגבים דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, תועלה ל-61 אלף שקל. להערכת האוצר, העלאת התקרה, העומדת כיום על כ-38 שקל בחודש ל-61 אלף שקל, תוסיף לקופת המדינה הכנסה של כ-700 מיליון שקל בשנה.
המשמעות של העלאת התקרה היא הכבדת הנטל על בעלי השכר גבוה. אדם המרוויח 61 אלף שקל ברוטו בחודש, שילם עד היום, מלבד מס הכנסה, 7% דמי ביטוח לאומי ו-5% נוספים עבור מס הבריאות, עד לתקרת של 38 אלף שקל, ובסך הכול כ- 4,500 שקל בחודש. היתרה, בסכום של 23,000 שקלים הייתה פטורה עד היום מביטוח לאומי וביטוח בריאות.
בעקבות הצעת האוצר, יוטלו דמי ביטוח לאומי ובריאות גם על הסכום הפטור, וכך אותו אדם בדוגמא שלנו ישלם עוד כ- 2,800 שקלים לחודש. כך יוצא שהשכיר המרוויח 61,000 שקל ישלם לביטוח לאומי ומס בריאות סכום כולל של כ- 7,300 שקל, במקום 4,500 עד היום.
סילבן שלום ניסה את זה לפניו
העלאת התקרה בחוק ההסדרים עומדת בניגוד להבטחות נתניהו ולמדיניותו הכלכלית. נתניהו הרי הבטיח לפני הבחירות, להוריד את נטל המס. המשמעות של העלאת תקרת ההכנסה החודשית לצורך חישובי ביטוח לאומי, היא העלאת המס השולי לשיעור 60%, בניגוד להצהרתו להוריד משמעותית את נטל המס.
נתניהו שכח עובדה נוספת - בשנת 2002 סילבן שלום שר האוצר דאז, כבר ניסה את הטריק הזה. השר שלום החליט להסיר את התקרה של הביטוח הלאומי, והיה זה נתניהו עצמו שביטל זאת, לאחר שגילה את ההשלכות השליליות הנובעות מצעד זה.
ביטול תקרת ההכנסה לתשלומי ביטוח לאומי ובריאות ביולי 2002, שגרם להכבדה משמעותית בנטל המיסוי הישיר על בעלי הכנסות גבוהות, הביא בהתאם למחקר של בנק ישראל לפתיחה של כ-2,200 חברות חדשות על ידי שכירים. החברות ששימשו כעין מקלט מס הוקמו בעיקר בענפי שירותים עסקיים ושירותי בריאות.
למרות שהחברות שהוקמו ב-2002 כמקלט מס היו רק כשלושה אחוזים ממספר החברות הפעילות אז במשק, תכנון מס באמצעותן הביא לאובדן תקבולי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי בהיקף של כחצי מיליארד ש"ח, זאת בהתאם להערכת מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר.
כך עושים זאת
פעילות באמצעות חברה מאפשרת תכנון משיכת הרווחים על ידי בעל החברה, בדרך של משיכת משכורת בכדי ליהנות ממדרגות המס הנמוכות ומנקודות הזיכוי. נחזור לדוגמא, של אדם המרוויח 61 אלף שקלים. כדי להימנע מתשלום עודף של ביטוח לאומי בסכום כ-2,800 שקלים לחודש, יוכל אותו אדם להקים חברה על שמו ולקבל את כל ההכנסה לידי אותה חברה.
חברה הרי אינה משלמת ביטוח לאומי וביטוח בריאות על רווחים שלא חולקו. בדרך זאת ניתן לחסוך כ- 33 אלף שקלים בשנה, אשר היו משולמים לביטוח לאומי אילו אותו אדם היה פועל כיחיד.
למעשה, החיסכון הכספי יכול להיות גבוה יותר, זאת בהנחה שחלק מהכספים אינם נמשכים אלא נשארים בקופת החברה. החיסכון נובע מהפער הדרמטי שבין שיעור המס המרבי על יחיד (46%) לשיעור המס החל על חברה (26%).
בית הדין הכשיר את השיטה
השאלה היא האם המעבר של שכירים בעלי הכנסות גבוהות למתן שירותים באמצעות חברה, ייחשב ל"עסקה מלאכותית" היכולה להיפסל על ידי רשויות המס. לדעתי, התשובה שלילית.
חופש ההתאגדות של הנישום הינו זכות חוקתית ולא ניתן להגבילה במקרה זה. כבר נפסק לא אחת על ידי בתי המשפט שאין כל פסול בשימוש בחברה לשם הקטנת נטל המס המוטל על היחיד. השופט זוסמן, קבע כי: "שימוש בזכותו הרגילה של אדם להתאגד בתאגיד, זוהי זכות שהיא אחת מחירויות האדם" (ראו פסק דין: רשם החברות נ' כרדוש).
ביחס לביטוח הלאומי, הסוגיה של הקמת חברה אשר כתוצאה ממנה לא משולמים דמי ביטוח לאומי נדונה ואושרה על ידי בית הדין הארצי לעבודה (פסק הדין בעניין מתתיהו וויס ועדי גולן).
מי שמעוניין להגן על עצמו מפני התערבות עתידית של הרשויות, כדאי שיהיו לו גם מטרות עסקיות בהקמת החברה, מלבד הרצון להימנע מתשלום מס. בכל מקרה, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי-מיסויי בסוגיה זאת כדי למנוע הסתבכות מיותרת עם רשויות המס.
