אף אחד כבר לא מופתע כשבנק ישראל, בראשות הנגיד סטנלי פישר, ומשרד האוצר, בראשות השר התורן, מתגוששים כשני בריוני רחוב. השבוע בזירה: גורלו של הפיקוח על השכר בבנק ישראל. נגיד בנק ישראל רוצה לקבוע בחוק בנק ישראל החדש, כי האוצר יחדל להיות, לראשונה מאז קם בנק, הפוסק האחרון בנושא השכר בבנק. שר האוצר, יובל שטייניץ, לא ממש אוהב את הרעיון. "בנק ישראל ירק לנו בפרצוף", אמר שטייניץ השבוע. סטנלי פישר שתק, אך "משרדו" השיב מלחמה. "לצערנו, אנו מגלים פעם נוספת שזווית הראייה של האוצר מעידה על חוסר הבנה ביחס לבנק מרכזי ועצמאותו ואינה משרתת את האינטרסים של המשק הישראלי", מסרו משם.
המלחמה הזו, שמגיעה זמן קצר לאחר שפישר זכה בניצחון מוחץ בקרב שניהל ראש בראש מול שרי אריסון, שנגמר בפיטוריו של דני דנקנר, חושפת בפנינו את מה שידענו כבר מזמן, אך ניסינו להדחיק בארבע שנות כהונתו של פישר כנגיד: האמריקני המלומד, המעונב, רהוט הדיבור ומוקפד התסרוקת לא "סופר" אף אחד, חוץ מאת עצמו.
"האגו מאוד עלה לו לראש. הוא נותן לנו תחושה שאנחנו הקולוניאלים והוא מטיף לנו. הוא לא מוכן לקבל סטיות מדרכו, ואף אחד לא ישכנע אותו שהוא טועה. גם אם הוא צודק מבחינה מהותית, ההתנהלות שלו מאוד מקוממת", אומר גורם בשוק ההון. "חוץ מזה הוא אדם קר יחסית, שבמושגים שלנו נתפס כמתנשא, גם בדרך הילוכו, בדרך לבושו וגם בשפתו ובנימוסיו. הוא לא הסחבק שלנו ואנחנו לא טופחים לו על השכם, וזה יוצר ניכור מסוים".
כשפישר מונה לתפקיד ב-2005, ידענו עליו שהוא עקשן ושואף ליישם את המדיניות שלו, תהא אשר תהא, במלואה. הוא הגיע עם רקורד מכובד, כמי שהיה משנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית ובתפקידו האחרון כיהן כנשיא סיטי גרופ אינטרנשיונל, עם משכורת של כ-100 אלף דולר לחודש. נתנו לו קרדיט שהוא יודע מה הוא עושה. אבל אף אחד לא ציפה להתנהלות של "אני ואפסי עוד". אף אחד - לפחות בממשלה - לא חשב שמרגע שפישר מונה, על פיו יישק דבר בכלכלת ישראל. היום גורמים לא מעטים במשק ובפוליטיקה שואלים את עצמם איך קרה ש"הזר בתוכנו" לקח את העניינים לידיים והפך להיות - לפחות בעיני עצמו - למבוגר האחראי היחיד בכלכלה הישראלית? ויותר מכך: איך לא שמנו לב?
לא סחבק, פוליטיקאי
פישר השיג את מעמדו - סוג של כוכב על שמנצנץ בשמי הכלכלה הישראלית - בתחכום רב. לא רק הרקורד שלו והעובדה שהוא מבין בכלכלה שיחקו לטובתו. הוא גם ידע להשתמש בתקשורת לצרכיו. אף שהקפיד לטפח תדמית של מי שנמנע בקנאות מחשיפה ואף מתנכר לתקשורת, הוא התגלה כאדם שיודע איך לגייס את התקשורת לקמפיין לרכישת אהדת הציבור. "לכאורה הוא פחות נעים ויותר מרוחק מאדם שעושה הרבה מסיבות עיתונאים ומסתחבק עם כולם. הוא לא עושה הרבה מסיבות עיתונאים, אבל איכשהו הוא תמיד שם, תמיד בוחש בתודעה שלנו. אין יום בלי ידיעה עליו ועל מעשיו. זה מה שנקרא תחכום", אומר גורם במשק.
כשפישר סירב לאחרונה להצעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להתמנות לשר האוצר, הוא הסביר את הצעד התמוה-משהו בטענה כי "הוא איננו פוליטיקאי". האמירה הזו הצחיקה לא מעט מקברניטי המדינה. "הוא הפוליטיקאי הכי משופשף בירושלים", אמר אחד מהם.
אלא שהעליונות שהוא חש עלינו, כך נדמה, נובעת מפרמטר הרבה יותר פשוט במשוואה. גורם במשק: "כל מי שמגיע לישראל מהמקום ומהמעמד שלו בא עם תחושת 'סופריוריטי' עלינו. זה כמו שכשאני נוסע לגאנה או לאוגנדה אני מרגיש תחושת עדיפות והתנשאות על פני האוגנדים. הוא אומר לעצמו שאנחנו צריכים להגיד תודה רבה שהוא בכלל נמצא כאן כדי לסייע לנו. בעיני האמריקנים אנחנו לא שונים מאיך שאנחנו תופסים את אוגנדה או את גאנה. אנחנו יכולים להיות גאונים גדולים, אבל אנחנו מדינה קטנה ומושתנת".
ובכל זאת, פישר לא מעצבן את כולם. "הוא מצטייר, ובצדק לדעתי, כמגדלור של יציבות, אמינות ויושרה", אומר עליו גורם בכיר במשק. "הוא נהנה מתמיכה ציבורית רחבה מאוד, בייחוד לאור התנהלותו בתקופת המשבר. לא שוק ההון ולא האוצר הכתירו אותו כמבוגר האחראי. גב' כהן מחדרה סומכת על סטנלי פישר. הציבור תומך בסטנלי פישר. למה? ככה. הוא משה רבנו של הכלכלה. האורים ותומים של הכלכלה".
בסערת המשבר הגלובלי תפס הנגיד מנהיגות על המשק, ונתן לציבור תחושה שההגה בידיים של הנהג המנוסה ביותר. "הוא אדם ראוי, שקול, בעל מקצוע מעולה וכשהוא פועל יש תחושה שיש על מי לסמוך", אומר איש כלכלה מוכר. בכיר במשק מוסיף, כי תוצאות מעשיו הן כרטיס הביקור הטוב ביותר שלו: "הוא עושה מלאכה בלתי רגילה ויש לנו את מבחן התוצאה שמוכיח זאת. משבר עצום תוקף את כל העולם, ותראו מה קורה פה בישראל. יש איזה משבר טוטאלי? מחלקים מרק ברחובות?".
בסך הכול כהונתו של פישר כנגיד התנהלה על מי מנוחות, להוציא "תאקלים" קטנים פה ושם. אלא שדווקא לקראת סוף הקדנציה הראשונה שלו (המסתיימת במאי 2010, ואולי תהיה גם האחרונה שלו), מצליח פישר להרגיז גורמים בכירים במשק ובאוצר, כשהוא נכנס איתם למאבקי כוחות מטרידים, שבמהלכם הוא שולח רמזים עבים שאם לא יקבל את מבוקשו, הוא יקום וילך.
רמזים של גט
זה החל לפני כשנתיים, במהלך הדיונים על הסכם שכר חדש לעובדי בנק ישראל. לאחר מאבק נאלצו שר האוצר הקודם, רוני בר-און, והממונה על השכר דאז, אלי כהן, להתקפל בלחץ איום ההתפטרות המרומז של פישר והתייצבות ראש הממשלה אהוד אולמרט לצד הנגיד. כהן סירב לחתום על ההסכם. השר חתם.
לאחרונה כשפרס את המדיניות המוניטרית שלו, שכוללת תוכנית רכישות המט"ח ואג"ח ממשלה, "זכה" לביקורת חריפה. בכירים במשרד האוצר האשימו אותו, בין השאר, בהצפת השוק בכסף. אחד ממבקריו אף כינה אותו "גביר העיירה מחו"ל, שמלמד את כולנו כלכלה, והוא עוד מעמיד תנאים - אם לא תתנו לי את זה ואת זה ואת זה אני הולך".
גורם בכיר בשוק ההון מתאר את המטוטלת. "פישר מעולם לא אמר 'אתפטר'. הוא אומר דברים שמהם כולם מבינים למה התכוון המשורר. כשהוא זורק אפשרויות או רמזים של גט, כולם נכנסים לחלחלה ומיד נעתרים לבקשותיו. האם החלחלה מוגזמת? כנראה שכן, אבל עדיין טוב לדעת שהוא נמצא בצד שלנו ולא מעבר לאוקיינוס".
היום פישר כבר לא מאיים להתפטר. עכשיו הוא מאיים שלא יישאר לקדנציה נוספת. ומהם התנאים שהוא מציב כדי להישאר "חבר שלנו" עוד קדנציה? קודם כל, העברת חוק בנק ישראל החדש שמוציא את הפיקוח על שכר עובדי בנק ישראל מידיו של האוצר. עם זאת, חלק ממקורביו מעריכים, כי גם אם יתקבל החוק, פישר יעזוב את תפקידו במועד המתוכנן. עוד התנה פישר את הישארותו בהעברת אגף הפיקוח על שוק ההון, בראשות ידין ענתבי, אליו. טענתו, שמקוממת לא מעט גופים, היא כי רק בנק ישראל יודע לפקח.
האם גם הפעם ייכנעו משרד האוצר וראש הממשלה לדרישות פישר? נדמה שהשר שטייניץ לא יכול להיכנע לדרישה בנוגע לפיקוח על השכר, ולו בגלל המלחמה שפתח כשראה את טיוטת החוק שהציע בנק ישראל. "כשמטפסים על עצים גבוהים צריך למצוא דרך לרדת. יש פה עניין של אגו ופוליטיקה, וזו בעיה רצינית. השאלה כמה שטייניץ מובל, ואם ביבי יעשה את ההחלטה בשבילו", אומר כלכלן מוכר.
גורם בשוק ההון: "בסוף ההחלטה תיפול אצל ביבי ולא אצל שטייניץ. לאפשר לפישר לעזוב את תפקידו על רקע משבר זאת רעידה אדמה משמעותית בתחום הפוליטי, בגלל שיש לו מעמד ציבורי מאוד-מאוד חזק".
"כולם התקפלו בעבר כשהוא הציג להם אולטימטומים בחוכמה ובנימוס ויכול להיות שגם שטייניץ יתקפל, וגם אם שטייניץ לא יתקפל ביבי בטוח יתקפל", אומר גורם אחר בשוק ההון. "אני לא מאמין שביבי יכול להרשות לעצמו בקונסטלציה הנוכחית, במצב הפוליטי והמדיני הנוכחי, לתת לפישר לעזוב. הוא יהיה מוכן להקריב הרבה רק כדי שיהיה שקט באגף של פישר".
יתקפל או לא יתקפל?
ישראל חסתה בשנים האחרונות תחת המוניטין וההערכה הבינלאומיים של פישר, ונראה שנתניהו לא יכול לקחת את הסיכון שכרוך בבריחת המוניטין הזה מהארץ דווקא תחת הנהגתו. "ייגרם לביבי נזק תדמיתי. חוץ מזה, מבחינה פוליטית ייגרמו לו נזקים אלקטוראליים אם הוא ייתן לפישר ללכת. ביבי לא יעז לקחת את הסיכון", מוסיף אותו גורם.
בסופו של דבר, אומר גורם מוכר במשק, "הפוליטיקאים חרדים לכיסם ולתדמיתם. אם פישר איננו, זאת מכה פוליטית לכל מי שיהיה מעורב בדחיקת רגליו".
ויש גם מי שחושב שדווקא פישר יתקפל הפעם. "האוצר לא יכול להסכים לדרישתו של פישר בנוגע לפיקוח על השכר, מכיוון שבנק ישראל אמנם נחשב לגוף עצמאי, אבל העובדים שלו הם עובדי ציבור ולא יכול להיות ששכרם ייקבע במנותק ממה שקורה בכלכלה הישראלית. פישר יצטרך לוותר", אומר בכיר בשוק ההון.
להערכתו, הפעם האוצר יזכה לתמיכת הציבור נגד פישר. "נמאס לציבור לשמוע על סכומי העתק שמשלמים בבנק ישראל ועל הבונוסים, החופשות, השבתונים ואלוהים יודע מה עוד. למרות שפישר באמת נישא על גלי אהדה בלתי מוסברים ואמון מוחלט של הציבור, בעניין הזה הציבור יהיה עם משרד האוצר".
מטעמו של פישר נמסר: "איננו מגיבים".
"הנשק שלו כבר פחות חם"
בכירים במשק חלוקים בדעתם: האם לכל אדם יש תחליף, אפילו לפישר?
האם באמת נהיה אבודים ותועים באפלה ללא סטנלי פישר, "המגדלור" שיאיר לנו את הדרך? האם אין בלתו? "ממש לא. לא תהיה רעידת אדמה אם סטנלי פישר יעזוב. בתי הקברות מלאים אנשים שאין להם תחליף", אומר גורם בכיר במשק. "זה לא יהיה אסון גדול", מסכימים גורמים נוספים בשוק ההון.
באוצר יש מי שחושב שזו תהיה אפילו ברכה. אז איך זה שעד עכשיו כולם נכנעו לדרישותיו של פישר ולא בדקו עד כמה רציניים איומיו? ראשית, אומרים גורמים בשוק, לא היו לו דרישות מוגזמות.
הדבר השני ששיחק לטובת פישר היה החשש לאבד את המצפן בתקופת המשבר. "בתקופת המשבר הייתה תחושה מאוד לא נוחה של אובדן דרך, ולא יכולנו להרשות לעצמנו שסטנלי פישר יעזוב. בינתיים חלפה האימה של המשבר והאיומים שלו הם כבר לא איומים שעלולים לגרום לבעיה גדולה מדי במשק", אומר גורם בשוק ההון ומוסיף: "פוליטית זה מאוד לא נוח לממשלה שהיא ממילא לא ממשלה חזקה מדי, שדווקא במשמרת שלה עוזב האיש המוערך ביותר מבחינת הרשויות הרגולטוריות, אבל הנשק שלו כבר פחות חם".
אם אין דבר כזה "איש ללא תחליף", השאלה המתבקשת היא מי יחליף את פישר אם יחליט לעזוב כעת או בסוף הקדנציה הראשונה שלו, במאי 2010? לנעליו מוכרח להיכנס אדם בעל מוניטין, מוערך בשוק ובעל רקע כלכלי משמעותי. מועמדים, אומר בכיר בחוגים הכלכליים, לא חסרים: "יש לנו את אבי בן בסט, את ליאו ליידרמן, את מנואל טרכטנברג, את אמיר ברנע ואת יצחק סוארי. תהיה המשכיות, ולכן אין בעיה של רצף או של מחליף".
לדבריו, השווקים כיום חוששים מ"פוליטיזציה" של התפקיד, כפי שאירע במדינות אחרות שבהן נגיד הבנק המרכזי הוא איש ש"חייב ומחויב" לגורם פוליטי זה או אחר, אך בישראל לא מסתמנת מגמה כזאת.
גורמים אחרים מעריכים כי גם אם האוצר לא ייכנע לדרישותיו, פישר לא יעזוב את התפקיד. הסיבה: אין כיום אלטרנטיבות. "לאן הוא ילך בדיוק? אין כעת תפקידים רבי-עוצמה פנויים. חוץ מזה חשוב לזכור שמדובר באדם לא צעיר, ושבשני העשורים האחרונים נכנסו לרשימת הכלכלנים הבינלאומיים המוערכים, פנים חדשות", מסביר גורם בירושלים.
